... את זה. הסיכון הכי גדול בחיים הוא שלא לקחת סיכונים, זה משאיר אותנו במקום סטטי, שקובר תחתיו את שברי חלומותינו. 2. החסימה השניה של מפלצת הפרפקציוניזם היא בתוך תהליך
יצירתי, ונובעת מהצורך שהדברים יהיו מושלמים ויביאו את התגובות ה"נכונות". כתוצאה מכך אנחנו מוחקים ומתקנים ומוסיפים ומורידים ולא מאפשרים ליצירה לנבוע מתוכנו בחופשיות. אנחנו מפריעים להתהוות מתוך "פזילה" לטעם הקהל, רצון שיהיה מוצלח, שיבינו אותנו, שיהיה מושלם. יצירה כזו נדונה להיות חסרת אנרגיה וחיות
יצירתית והיא מייגעת את העוסק בה כמו גם את מי שאמורים ליהנות מהתוצאה הסופית, אותם נסתרים או גלויים שלטעמם כה רצינו לקלוע. אני זוכרת את עצמי כותבת כתבות ... מעכבים את עצמנו, ובעזרת עבודת מודעות לעקוף אותם או לטפס מעליהם. אני לא בטוחה שמגיע זמן בחיים שבו ניתן לפעול לגמרי מתוך זרימה, ללא כל עיכוב פנימי. חיים מאותגרים
ויצירתיים מציבים אותנו בפני פסגות והתנסויות חדשות וכל טיפוס כזה מצריך סילוק של פחדים וחסימות מהשק בכדי שניתן יהיה להתקדם במעלה ההר. כמי שחיה חיי יצירה ... תחומיים, אני פוגשת בעצמי את כל הרמות של הפרפקציוניזם, ומתגברת עליהם בעזרת משפטי המפתח "קוטלי הפרפקציוניזם" שהזכרתי קודם. משפט נפלא נוסף שמאפשר לי חיבור תמידי לאש
היצירתית הוא: "זה לא חייב להיות מושלם, זה צריך להיות כייף". ההבנה שהדברים לא צריכים להיות מושלמים, הם אפילו לא חייבים להיות טובים בהתחלה, מאפשרת להתחיל ...