... על הטווח בין הענקת חופש לאחר ובין כפיה ושליטה על אחרים. הורים שמסוגלים לתת חופש אמיתי לילדיהם, מספקים באמת הורות: משורש ה. ר. ה - רחם (כמו הריון) לילדיהם. מספקים בית גידול תומך חם אינטימי ומאפשר בקשר הרגשי - נפשי שנוצר. מתאים לצטט בהקשר זה את חליל ג'ובראן שכתב על ילדים בספרו "הנביא": "ילדיכם אינם ילדיכם הם הינם בניהם ובנותיהם של כמיהת החיים עבור עצמם. הם מגיעים באמצעותכם, אך לא מכם. ואף כי הנם אתכם, אינם שייכים לכם. אתם יכולים להעניק להם את אהבתכם, ... עשויים לשאוף להיות כמותם, אך אל תנסו לגרום להם להיות כמוכם. אתם הנכם הקשתות שמהם נשלחים ילדיכם כחיצים חיים. הניחו לכיפופכם ביד הקשת להיות מלאה שמחה". הורים עסוקים רוב הזמן בהבניית התפיסה של ילדיהם ל מהו העולם, מהי המציאות ("איך עושה פרה? ") מה אסור ומותר לעשות, ומה צריך להיות. בלי להיכנס כאן לאיך ניתן לגדל ילדים בלי כל ההבניה הזו, נסתפק כרגע בכך, שהבניה זו מגבילה את כושר התפיסה האנושית עד כדי כך שאנשים מתרגלים לחשוב שדבר הוא נכון רק אם מישהו אמר את זה קודם ... מעניקים זכות גדולה לעצמם מתוקף זה שהביאו אותך לכאן. מתוקף המחשבה שאת/ה שייך להם. את/ה הילד/ה שלהם! לאף אדם אין רשות חוקית לקחת אותך מהם, אך למה בכפיפה אחת, הם חשים כי לך אין רשות (לכאורה) ללכת מהם. ה "ילד שלי" אמור מעכשיו ועד עולם להכיר לי זכות על שהבאתי אותו לעולם? הורות לפי הפרדיגמה החדשה - רואה לעצמה חובה לדאוג לילדים, לגדלם, לתמוך בגדילתם.. תוך הכרה בחופש המוחלט שברשותם לחיות את חייהם. ומרגע שבחר הילד מתוך עצמאות את בחירותיו, מסתיימת חובה זו. לפי הפרדיגמה החדשה, אין בהורות זכויות להורים. אלא היכולת ליהנות מהפתעות שבדרך. אין להורים אלא הבחירה אם להכניס ... זה לחייהם אם לאו. כמה הורים כאלה יש סביבכם כיום, שמקבלים הנחת מוצא זו באשר לזכותם על ילדיהם? יותר מכך, כמה מהאנשים סביבכם מכירים בזכותם של בני זוגם לאושרם, וכמה מתוך פחד, יעשו הכל כדי לחסום את היקירים להם מלמצוא את אושרם כשהוא מחכה להם (כך ... היא מיומנות חשובה ומרכזית. נובע ממנה הרבה משמעויות עדינות שמספקות בין השורות כבוד כלפי הילד (במקום הדרישה לכבוד שנוכחת בפרדיגמה הישנה). הקשבה רגשית לצרכיו הרגשיים של הילד ("אמא משעמם לי" במשמעות, אני צריכה אותך איתי כרגע וכד'), והתחשבות בהעדפות הילד במקומות רלוונטים במקום תפיסת ההורה כמחליט בלעדי, אותוריטה. הורה המחזיק בתפיסה מתקדמת של הורות עורך הסכמים מול ילדיו ומכבדם בעצמו, לא משתמש בכוח או בסמכותנות. הורה כזה זורע בנפש ילדיו את רעיון הכבוד ההדדי, האמון והאינטימיות הרגשית שכיום די נדירה ביחסים מכל סוג. כדי שהורה יוכל להאזין לרחשי ליבו של ילדו, עליו להבין קודם את רגשותיו שלו. כדי שאדם יוכל להבין מניעים נפשיים של אחר, עליו קודם כל להבינם בתוך עצמו. לכן כדי לממש הורות מתקדמת על האדם להיות כזה.. ... הקצב הנכון, כך הורות אמורה לאפשר מענה מותאם לכל ביטוי או צורך הנובע בספונטאניות מתוך הילד הגודל במרחב, ולא להיפך - להכתיב לילד מבחוץ את הנכון עבורו לפי הגדרה פדגוגית סטטיסטית או אחרת. בגרות נפשית מאפשרת לאדם להתנהל מכוח עצמו, להיות בקשר טוב מספיק עם המציאות במובנה הרחב. אין הכוונה כי ... למד לספק לעצמו את המזון הרגשי לו הוא זקוק. בדיוק כמו בתהליך הגדילה בו התינוק שהופך לילד לומד להרגיע את עצמו גם ללא נוכחות האם. ילד שמרגיש בעצמו את היותו מוצלח נפלא ומיוחד, לא זקוק לשמוע זאת מאחרים ולכן יכול לשמוח ביחסם המעודד של אחרים אך מתוך חופש. ילד כזה לא יהיה מאוכזב אם הוריו לא שמחו בציון שהשיג, ומאוחר יותר לא יהיה מאוכזב אם ילדו שלו השיג ציון נמוך. יחסים בין שני אנשים שהשיגו עצמאות רגשית לא מכילים תלות או כוחנות. הם מכילים איכויות כמו חופש והדדיות. יחסים שמושתתים על חופש וכבוד הדדי ... להרגיש חשוב, ראוי, מקובל וכד' יכול להעניק חופש אמיתי לאחר. בלי לפחד (למשל שאמירות של הילד יקלקלו את הרושם הטוב שהוא מנסה לייצר אצל אחרים), יוכל הורה כזה לאפשר לילד לבטא את עצמו בצורה חופשית, הורות המעודדת ביטוי ספונטאני ומקבלת בהבנה ובחמלה 'טעויות', מהווה ה. ר. ה - בית המאפשר גדילה כמו רחם. עם הזמן, ילד שגדל כאהוב כמיוחד כרצוי, ילד שהקשיבו לו, הפנים את התחושה שהוא אהוב ראוי ומקובל, קיבל מספיק תוקף למחשבותיו רגשותיו התנהגותו ומעשיו, ועם השנים הפנמה זו תאפשר לו לספק לעצמו את הפידבק ... ביחסים). התפתחות האנושות כשהורה מחזיק בפרדיגמה החדשה המכבדת החופשית והמאפשרת - כלפי ילדיו, הוא מאפשר למלוא הפוטנציאל שלהם לבוא לידי ביטוי. בטחונם בעצמם, יאפשר להם לגלות את עצמם ביותר ויותר מובנים. לכן הדבר עשוי להשליך על התפתחות האנושות בכללותה. ...

... אליס, והנסיך הקטן. שלושת ספרי הילדים שלחלק גדול היוו מאין תנ"ך של ... פעמים. ספרו הקודם שלא ניתח ספרי ילדים עסק בתורת המשחקים. שפירא הוא ... חושבים על אותו דבר. אוסקר ויילד אמר לא לעשות כלום זו הפעילות הקשה ... רק אמצעי בעבור האישה, המטרה היא ילד (ניטשה). אישה רוצה הרבה דברים ... מחקר שהראה שרוב הנשים רושמות את ילדיהן כמוטבים, גברים את נשותיהם. ... כבר מובנית בדרך הצגתן. אפילו כילד המשלים נראו לי קצת מעושים. אחרי פו ...

... כל בוקר עם חיוך. רומנטי מידי?? אולי, אבל זה היה החלום שלי. כרווקה תל אביבית, בת 34, קרייריסטית, מצליחה לא חלף יום שלא חלפה בראשי המחשבה. זה יקרה? מתי? עד מתי אני אחכה? מתי אני צריכה להתחיל לחשוב על אופציה של להביא ילדים לבד? היו לי חלומות שהגשמתי, תואר ראשון ואחריו שני בהצטיינות. ניהול בכיר כבר מגיל מאוד צעיר. הוגדרתי כמצליחנית אך רק בתחום אחד לא הצלחתי. בתחום ...

... ולא תמיד הוא משקף את מי שאנחנו ואת מה שרצינו וחלמנו שיקרה בחיינו. הסיבה לכך היא שמי שמביים את הסרט ושולט בו הם בדרך כלל הפחדים, דפוסי המחשבה האוטומטים, והאמונות שנטועות בנו מילדות, ולכן פעמים רבות אנו חשים שהסרט שלנו תקוע - כמו שקרה לדמות ששיחק ביל מורי, בסרט "לקום אתמול ...

... למה לא יכולה לבנות מערכות יחסים יפה ובריאה עם בעלי והילדים כמו מחוץ לבית?" בקולה הרועד, שמעתי את הכאב. את חוסר האונים שחשה היא במערכות היחסים בחייה. באותו רגע, ידעתי שאני פה בשבילה במלוא הכלים, הידע והניסיון שיש לי. יותר ... בלי כבוד הדדי! וזה לא הכל.. הוא צועק עלי ומשפיל אותי ליד הילדים. אני נאטמת באותו רגע. נבלמת. והאמת - פוחדת ממנו. התקפי הזעם שלו משגעים אותי... בא לי לקבור את עצמי באדמה. לברוח! שיתמודד עם הילדים לבד. וגם על הילדים הוא צועק. מכה אותם. לא יכולה לשמוע יותר את הבכי שלהם. כואב לי! המתנתי מעט שתירגע ושאלתי אם היא אוהבת אותו. " אני כבר לא יודעת! הוא האבא של הילדים שלי. וכן, יש רגעים שהוא טוב אלי. דואג לי. קונה לי פרחים. מתנות. לא חוסך ממני כסף. אבל הרגעים הקשים במערכות היחסים בינינו - מגמדים את הרגעים היפים האלה. בגלל זה אני ... בדיוק ההיפך! מקבלת מערכות יחסים של אלימות פיזית (כלפי הילדים) ומילולית כלפיך. מרצה את ללא הפסקה. חיה בבדידות בתוך היחסים שלך. אינך חושפת את הרגשות הכואבים שלך ופשוט - שותקת! פתרונות מה עליך לעשות על מנת ליצור מערכות יחסים ...

... שחשוב וקשה לו, ובסופו של דבר להשתחרר מהם. למשל, כעסים על בן זוג או ילדים. הנועץ מנסה להרגיש כמה שיותר, להכנס כמה שיותר לעומק הרגשות. ... הנחת היסוד ביעוץ הדדי היא שכל אדם יכול לחזור להיות מה שהוא היה בילדות - "גמיש", כלומר מסוגל להגיב לכל מצב בצורה המתאימה. ההנחה ... וכך הנושא שלנו ישאר פתוח ולא נגיע לשום התקדמות לגביו. דוגמא משלי אחרי שילדתי את בני הצעיר, לא האמנתי כמה כעסים עלו בי על ביתי הבכורה. הבת שאהבתי כל כך, אהבה מטורפת, פשוט התקלקלה. לפני שילדתי אותו, אני זוכרת שתיארתי את עצמי כ"בת שש עשרה מאוהבת" - בה. לא ... רצון לקרבה אינסופית. אחרי הלידה השניה הרגשתי שהיא השתנתה לגמרי, והפכה לילדה מרגיזה ביותר, ואני - לאמא כעסנית ביותר. ידעתי רציונלית שזה 100% ... לפעמים כל יום. כל מה שעלה לי, פעם אחרי פעם, היה התקופה שאחרי שאמא שלי ילדה את אחותי הצעירה. כל יום בכיתי שוב על כמה שהיתי עצובה אז. ... כלפי ביתי. עד היום לא ברור לי ב - 100% איך זה קשור כל כך, איך הפגיעה מהילדות מיתרגמת ככה לכעסים על הילד שעומד באותו מצב שאני עמדתי בו. אבל זה לא משנה. זה עבד וזה היה ...

... הסדנאות שאני מנחה, עונה "אי אפשר, אני מלמדת אנשים איך הם יכולים לאפשר לעצמם להיות יצירתיים". יצירה אי אפשר, גם לא צריך ללמוד, היא חיה בתוכנו, צריך רק להיזכר בה. כילדים, כולנו היינו מחוברים ליצירה הטבעית שלנו, ידענו בדיוק מי אנחנו, מה אנחנו רוצים ואיך עושים את זה, והכל ספונטניות וטבעיות. הפרפרים עדין לא תורגמו כפחד, אלא כ - וואו, יש כאן משהו חדש. אצל ילדים כל רגע בחיים הוא גילוי, לימוד והפתעה, וההתייחסות אליו אותנטית. כשלילד כואב הוא בוכה עם כל הלב, בלי לחשוב איך זה יראה ומה יחשבו עליו. כשהוא שמח, הוא רוקע ברגליים וקופץ משמחה, ושהוא רוצה לבטא את עצמו הוא מצייר על הקירות או על כל מה ... פגשתי במהלך עבודתי, מאות אנשים שחיים את החיים הנכונים, עובדים בעבודות הנכונות, מרוויחים את המשכורות הנכונות, אבל משהו נותר בלתי מסופק, הם איבדו את החיוניות והצבעוניות הילדית. מקצוע פופולארי בין משתתפי הסדנאות אצלי הוא עריכת דין, ולא במקרה. אצל רבים מהם התגלו בילדות כשרון משחק, כושר המצאה ותמרון, יכולת לעמוד מול קהל ו"לתת הופעה". כשהעזו לחלום על קריירה של משחק למשל, או תחום אחר שבו יבטאו את הצבעוניות שבהם, הסבירו להם שכשרון זה נחמד, אבל לא פרקטי, וראוי שימצאו לעצמם תחום מסודר יותר. אז הם מצאו, והגיעו לשנות השלושים והארבעים, מצליחים, מתקדמים, ומשהו בתוכם אינו שבע, חלומות ורצונות הילדות נשארו הרחק מאחור. אני חלילה לא אומרת שמשפטים הוא מקצוע שבו אין ביטוי עצמי ואפשרויות למימוש היצירתיות והאמת הפנימית. אני יודעת לפחות על מישהי אחת שסיימה ... חיבור לטכניקות פשוטות ויישומיות ואימון בהן, מאפשר לעבור את המחסומים האלה. זו התעמלות יומיומית, אימון של המוח ושאר המעגלים האנרגטיים שלנו, מה שמאפשר לשמור על חיבור בין הילד הממציא והספונטני שבתוכנו והבוגר הפרקטי והיישומי. יצירתיות היא בעיני היכולת לאהוב. פשוט לאהוב את עצמינו עם כל מה שנמצא בנו. ההכרה במתנה האלוהית הזו מאפשרת לנו ... אנשים, עושים דברים, אבל עד כמה אנחנו באמת מאפשרים לעצמנו לחגוג עם העולם, ליהנות מהדברים הקטנים, לחוות באופן מודע באמצעות כל החושים, להשתעשע בדברים לא חשובים, ממש כמו ילדים. רבים מאתנו שכחו את ההנאות הקטנות האלה, מה שבהדרגה מצמצם את החיות, את הנאה ואת האפשרות לממש את היצירתיות. "רוב היוצרים החסומים נמנעים מהנאה באותה דבקות שבה ... המגע עם הצבע, את הזרימה אתו, אנחנו מבטאים את הרגש שבנו, והציור שיבוא לעולם, יעביר את החיות וההשראה. התחום הראשון שפגשתי בי דרך הסדנה היה הכתיבה, כשרון לגיטימי שפיתחתי מילדות והפך גם למקצוע, השינויים בצורת הכתיבה, בבחירת הנושאים וההנאה מהתהליך היו דרמטיים מבחינתי. ההעזה הבאה והמפתיעה היתה הריקוד, אהבה ישנה שבמשך שנים הסברתי ... המידע נמצא בתוכנו, אבל מוקף בחומות של הגנה. תרגיל פשוט באחד השיעורים של הסדנה הוא לקחת עמוד, למספר בו עשרים שורות, ובכל שורה להשלים משפט שמתחיל במילים הלוואי ש ילדים משתעשעים עם התרגיל הזה על בסיס קבוע, כשהכל לגיטימי בו. אנשים בוגרים מתבוננים בדף, ואינם מעיזים להעלות את חלומותיהם, את ההנאות, את הדברים שבאמת "בא להם". ...

... והוא סיפר שהוא חוזר הביתה מאוחר מהעבודה, ואשתו מתלוננת לפניו שקשה לה, אז הוא למרות שהוא עייף, "מפשיל את השרוולים" ועוזר לאשתו - רוחץ את הילדים, משכיב אותם לישון וכו', אך התלונות והקיטורים ממשיכים. במקום שאשתו תודה לו על עזרתו, טוען הבעל בפני, היא ממשיכה להתלונן ולקטר. שאלתי אותו למה ...

... עם סיטואציה או מצב מסוימים, אם הפרשנות שלך לסיטואציה היא שלילית, אז זה יוביל לתחושת בדידות. לדוגמא, הורה לילד עם אוטיזם עשויי לפרש את ... אחרים. השיפוט או הפרשנות של המצב כ"טוב" או כ"רע" משפיע על התחושה שתיווצר. אם כן, יש לבדוק, האם ההתמודדות כהורה לילד עם אוטיזם היא רק שלילית? האם ... זו היא פרשנות בלבד ואינה משקפת את המציאות ועדיין תשרה תחושת בדידות אצל האדם שחושב כך. לדוגמא, נערה שאינה מחוברת לילדים אחרים בכיתתה, עשויה ...

... לא מתקבלים למודע אלא עוברים ללא מודע. הלא מודע: כל נתון החבוי בנפשנו, שאין בידינו להעלותו בצורה ספונטנית על פני השטח של התודעה. לדוגמה: מאורע טראומטי שחווה האדם בילדותו, שאין הוא יכול להיזכר בו בשום ... מביאה לחרדה, ולכן הם עוברים הדחקה - הרחקת הידע לאזור הלא מודע, כך שהוא אינו "זמין" עבור האדם ואינו יכול לפגוע בו ולהפריע את חייו היומיומיים. לרוב ניתן למצוא טראומות ילדות מודחקות אל הלא מודע, אך גם ... להתכחש לאמת שבה ולאחריות של האדם עליה - הוא בעצם עושה את זה מאהבה, הוא לא שולט בזה וכו'. מנגנון הגנה פרימיטיבי הוא ההכחשה - שאותה ניתן למצוא בצורה הפשוטה ביותר בקרב ילדים - "לא לקחתי את הסוכרייה!" ... - הליבידו, האהבה והמוות - אינם מתפתחים עם ההתבגרות המינית, כפי שנהוג היה לחשוב עד זמנו. פרויד סבור, שיצרים אלו קיימים עם התינוק מיום היוולדו, והוא חילק את המיניות הילדותית לשלושה שלבים: השלב האוראלי ... חלק מגופו ונלקחה ממנו. השלב הפאלי (פאלוס = פין, ביוונית). בתקופה זו איברי המין הם האזור הארוגני העיקרי. מתאפשר פורקן מתח באמצעות האוננות. בשלב זה מתחילים להתפתח אצל הילדים תסביך אדיפוס ותסביך אלקטרה, שבהם הילד מתאהב בהורה שכנגד. בגילאים 5-3, כאשר מגיע האני לפיתוחו, והילד מגיע לשלב הפאלי, מתפתחות אצל הילד תשוקות ארוטיות, שמושאן הוא ההורה מן המין השני. דהיינו, מושאו הארוטי של הילד היא אמו והילדה שמה את אביה בתור מושא אהבתה. כאשר מבחין הילד בנוכחות ההורה האחר בתור המאהב של מושא ... חרדת סירוס מההורה האחר. שני דברים אלו: התשוקה אל ההורה מן המין האחר, ואימת הסירוס - מהווים יחדיו את תסביך אדיפוס ואלקטרה. כבר בשלבים הראשונים, בזמן פיתוח האני, מפנים הילד את חוקי הוריו, ונוהג לפיהם. הפנמה זו, בשלבים המוקדמים של הילדות אינה רציונלית; למעשה היא בנייתה ... תסביך אדיפוס מגיע על ידי הדחקת המאוויים לגילוי עריות, והפנמת המוסר של ההורה מן המין האחר. יחד עם הפנמת המוסר של ההורה מן המין האחר, מופנמת התבנית של אהבה למין השני. הילד מפנים את מוסר אביו, הוא מעריץ אותו ...