... שלי, ואם לי היו מרביצים אז הייתי סובל ולכן אני חושב שהוא סובל אם מרביצים לו. ואני רוצה לעזור לו כדי שלי לא יהיה רע. זה בכלל לא קשור אליו שאלה: אם תראה שמרביצים לילד קטן האם לא תלך להפריד? אליעד: אני כן יפריד כמו שאני רואה שאת מרביצה לעצמך ועוזר לך, אבל זה משהו אחר, זה לא ממקום של רחמנות. אלוהים עכשיו רוצה שירביצו לו, מי אתה שתתערב? ...

... נוירולוגית - התנהגותית והיא השכיחה ביותר אצל ילדים בעידן הנוכחי. בארה"ב אחד מתוך שלושה ילדים מאובחן כסובל מהפרעה זו ונוטל ריטלין. אצל המאובחנים בהפרעה זאת יש תהליך מוחי שונה מאשר אצל אנשים ללא הפרעה, תאי העצב אינם מתקשרים כראוי וביעילות זה עם זה ... זאת להצלחה? במרוצת השנים אנו עדים לכך שמרבית הילדים נשלחים על ידי הגננת או המורה בבית הספר לבצע אבחון. באופן שהינו כמעט מוחלט, מרבית האנשים מקשרים הפרעה זאת לעתיד ילדיהם ומרגע האבחון ברור להם כי ילדיהם לא יגיע רחוק. "הוא בטח לא יהיה איינשטיין" אבל הם פשוט לא יודעים... אז בואו נעצור רגע ונבדוק כמה דברים: אחד המאפיינים העיקרים של ההפרעה הינה קושי בהתמקדות ... המאפיינים העיקריים הללו, מאבחנים רבים אומרים כי ילדים הלוקים בהפרעה זו עדיין מסוגלים לבצע פעולות כאלו ואחרות ללא כל קושי וזאת בתנאי שהילד מעוניין לבצע את הפעולה. סתירה? בעצם עולה כאן השאלה, אם מוטיבציה לבצע פעולה מסויימת יכולה להניע ילד לכדי השלמת הפעולה באופן מושלם אז מכאן ניתן להסיק שבכל פעולה אחרת שהילד לא יבצע כמו שצריך הרי שאין לו מוטיבציה לכך. מה קרה לשינוי המוחי הקיים אצל אותם אנשים? נעלם כלא היה? האם המוטיבציה לעשות משהו יכולה להשפיע על המוח עד כדי כך שהמוח ... לא מעט שאלות, כעת ננסה לתת קצת תשובות. רבים הם הילדים אשר אינם מאובחנים נכון כיום. על מנת לאתר הפרעת קשב וריכוז יש בראש ובראשונה לשלול גורמים נוספים סביבתיים אצל הילד / מבוגר. לצערנו הגורם המפנה לאבחון אינו שולל גורמים נוספים טרם השליחה לאבחון. הוא מתביית על בעיה נקודתית אחת וממנו מסיק כי יש צורך באבחון. טרם שליחה לאבחון יש לוודא כי: הילד ישן טוב התזונה בריאה ומאוזנת - לדוגמא, עודף סוכר מעורר ילדים כידוע. הילד רואה טוב ואם יש לקות ראייה אז היא מטופלת כראוי. הילד שומע טוב. הילד קיבל הרגלי למידה נכונים ויעילים - חשוב מאוד. והכי חשוב הילד נמצא במצב רגשי טוב. מצב רגשי בו אין לו הסחות דעת כלל. ילד שאינו פנוי רגשית לא יוכל לבצע את תהליך הלמידה כראוי. ככל שהפגיעה הרגשית תהייה גדולה יותר וכואבת יותר כך תהליך הלמידה יפגע יותר. יחס הפוך. ילדים הם עם כל כך רגיש שאפילו וויכוח קטנטן בין ההורים יכול להוציא אותם מריכוז לגמרי. ילד שאינו פנוי רגשית אינו פנוי ללמידה כמה פעמים מצאתם את עצמכם משתעממים ממשהו, כי הוא פשוט לא עניין אתכם? וכמה פעמים מצאתם את עצמכם מעוניינים במשהו וחוקרים, ...

... להחמיא לילדים בלי להרוס להם את הבטחון העצמי "אתה הילד הכי חכם בעולם", "את מוכשרת מאוד במתימטיקה", "מי הילדה הכי יפה בגן?" איך אתם מרגישים עם מחמאות כאלה כלפי ילדים? כלפי הילדים שלכם? נעים לכם הצליל? אם כן, קראו היטב הלאה. אלו מחמאות הרסניות לביטחון העצמי של ילדיכם. למה מייחסים הישגים? אפתח בשאלה שמעלה אלפי קון בספרו "החינוך שילדינו ראויים לו". למה היתם רוצים שילדיכם ייחסו את ההישגים שלהם - לכישוריהם, או להשקעה שהם משקיעים? אנסח אחרת. אם ילדיכם קיבל ציון גרוע במבחן, האם היתם רוצים שיחשוב שהציון הגרוע נובע מטפשות, או מן ההשקעה המועטה שהשקיע בלימודיו? התשובה זהה, כמעט, בכל פורום שבו נשאלת השאלה. הורים ומחנכים בכל העולם, תמימי דיעות: כולם רוצים שילדים ייחסו את הישגיהם להשקעה שהם משקיעים. כולם רוצים שילד שנכשל במבחן כלשהו יאמר לעצמו, לא למדתי מספיק, ועכשיו אלמד יותר. האם זה מה שילדים אומרים לעצמם בעת כישלון? ובכן, חלק כן, וחלק לא, ורובם לא. רובם אומרים: אני טיפש, או חלש במתימטיקה. אין טעם להתאמץ. איך לגרום לילדים להעריך השקעה? ספרים רבים (למשל אלה של קון) נכתבו בנושא הזה. איך לגרום לילדים להעריך השקעה? לרצות ללמוד? ויש שיטות חינוך שמחזקות את האהבה של ילדים להשקעה ולאתגר, ויש כאלה שמדכאות אותו בשיטתיות וביעילות. יש בתי"ס שבהם התלמידים אוהבים ללמוד, סקרנים וחרוצים, ויש בתי ... בחיפה). אבל את זה יתכן שכבר ידעתם. לטעמי, עד לא מזמן היה חסר רעיון בסיסי מאוד בתפיסות החינוכיות שלנו. ידענו שאסור לומר לילדים "אתה טיפש", כי אז הם לא ירצו להתאמץ וללמוד, אבל רובנו הפלגנו בהתלהבות בשבחיהם בכל הזדמנות: אתה חכם. אתה מוכשר. אתה ... ברור ממה זה נובע: מטיפשות. ואם אני מצליח כל הזמן, אבל זה כי אני חכם, אז מה יקרה אם יום אחד אפסיק להיות חכם? או אפגוש ילדים חכמים ממני (בבי"ס למחוננים למשל)? ולמה בכלל לגשת לאתגרים? הם עלולים להראות שאני בעצם לא כל כך חכם. "כוחה של נחישות" קרול דואק, בספרה "כוחה של נחישות", מספרת על ניסוי שערכה. שתי קבוצות ילדים קיבלו פאזל קל למדי לפתרון. הם פתרו היטב את הפאזל, ואז קיבלו מחמאה. לאחר המחמאה, נשאלו אם הם רוצים לפתור פאזל קל יותר, או קשה יותר. חלקם בחרו בפאזל הקשה, וחלקם בחרו בפאזל הקל. שתי הקבוצות קיבלו מחמאות שונות בתכלית. לכל ילד בקבוצה הראשונה החמיאו: "אתה מאוד חכם, כל הכבוד". לילדים בקבוצה השניה החמיאו משהו כזה, "השקעת הרבה מאמץ וחשיבה, כל הכבוד". ואז נתנו להם לבחור. אתם ודאי יכולים לנחש אילו ילדים בחרו באיזה פאזל. מחמאה אחת ויחידה השפיעה על הבחירה שלהם באופן מכריע. בקבוצה שקיבלה מחמאה על חוכמה, 70% מהילדים בחרו פאזל קל. בקבוצה השניה, שקיבלה מחמאה על השקעה, 70% מן הילדים בחרו בפאזל הקשה, שהוסבר להם שיהיה מעניין יותר. תפיסות בסיסיות שונות יש פה משהו עמוק, ולא רק סמנטיקה. יש שתי תפיסות ... והם גם פתוחים לגדילה של אחרים - למה לא? אין הרבה מה להוכיח, יש מה לפתח. מורישים את התפיסות והתפיסות שלנו עוברות בירושה לילדינו, דרך ההתנהגות שלנו ודרך השפה שלנו. אם אנחנו אומרים לילד, "אתה מוכשר", אנחנו מפתחים אצלו את התפיסה המקובעת. התפיסה שאומרת שיש דבר כזה אנשים מוכשרים, ויש אנשים לא מוכשרים, וכדאי להכלל בקבוצת המוכשרים. הוא צריך להוכיח את עצמו. כשלא יצליח, הוא ירגיש שאיננו מוכשר. כאשר אנחנו אומרים לילד, "התאמצת והתוצאה יפה", אין פה שום סכנה. הפעם התוצאה יפה, יופי. אם פעם אחרת התוצאה לא תהיה יפה, הוא ידע מה לעשות. להתאמץ יותר. אין פה עניין של כשרון שקיים או לא קיים. יש משיכה לאתגרים, כי הם מהנים, ואין בהם סיכון. כאשר החמיאו לילדים בניסוי על חוכמתם, הם רצו להמשיך להוכיח את חוכמתם, וזאת יעשו בעזרת הפאזל הקל. כאשר החמיאו להם על מאמציהם וחשיבתם, רצו ... לעשות עם זה, רק לצהול לזמן קצר בהצלחה (קצר, כי צריך עוד להוכיח את עצמי), ולפחד מאוד, ולהתיאש, בזמן כישלון. עצה גאונית של ילד דואק מצטטת ציטוט משעשע במיוחד. היא שאלה ילדים בכיתה ב', "איזו עצה הייתם נותנים לילד בכיתה שלכם שמתקשה בחשבון"? והנה עצה שנתן

... של התנהלות משפחתית מתאספים יחדיו ל"עיסקת חבילה". גם משם נוצר הפתח להתקף החרדה ולתחושות הקיומיות. החיים הופכים לקלים יותר. גידול הילדים נעשה קל יותר. חלקנו חווה את תסמונת הקן המתרוקן. פתאום נוצר זמן פנוי. והתחושה שאנו כהורים חשים בדידות, ואולי בגידה ואפילו חרדת נטישה. כאילו הילדים ואפילו בני הזוג לא צריכים אותנו יותר. הבינו זהו הרגע שבו הנכם אמורים לחשוב על עצמכם. וזה הזמן לשחרר. כמו שנאמר בשיר "עוף ...

... של אבל פתולוגי, שתסמיניה זהים, למעשה, למצב של דיכאון כרוני, אך עיקר תשומת הלב של האדם מופנית למושא האובדן (למשל, עיסוק - יתר במות בן עד כדי הזנחת הילדים האחרים וחוסר יכולת לחזור לתפקוד תקין). במאמרו המפורסם "אבל ...

... מיתוסים מרתקים בכל תרבות, ואנחנו אוהבים את המיתוסים שאתם גדלנו. אני עדיין מתרגש כשאני שומע שירים על הילד משה בתיבה, וכשאני קורא את ספור העקדה בבראשית פרק כ"ב. כל ניתוח מנסה לעלות מעל רמת החוויה, עמוקה ככל שתהיה. בכדי לפתח הסתכלות פסיכודינמית יש להגיע מעבר לרמת ההזדהות ... אליצור נסחף קצת עם הטקסט ונכשל בקריאת המיתולוגיה אבל הוא בחברה טובה. זה קרה גם לפרויד ששכח כי סיפור הילד שניצל בנס ממות וגדל בחצר המלך מופיע אצל אדיפוס ואחרים, ומתאים לדפוס הפנטזיה הילדותית שפרויד קרא לו ב1909 הרומן המשפחתי. פרויד גם שכח שדמותו של משה היא עניין מיתולוגי ולא היסטורי והתוצאה הדי מביכה היא הספר על משה והמונותיאיזם (שיש בו רעיונות ...

... של כשלון נפלא וידוע מראש / גלית שחם כישלון הוא עניין יומיומי. הוא חלק הכרחי בתהליך למידה. ילדים לומדים דרך תהליך זה כל יום. כל עשייה אצלם מתחילה בכישלון - לומדים לצעוד צעדים ראשונים ונופלים, לומדים לאכול והאוכל לא מגיע לפה, לומדים לכתוב ושוגים, לומדים לקרוא והאותיות מתבלבלות ילדים קטנים צוחקים כשהם נופלים, הם אינם מתרגשים כשכל הסביבה מתלכלכת בניסיון שלהם לאכול, כל שרבוט שלהם מרגש אותם. בעצם - מהרגע הראשון בו התחלנו לנסות ...

... להתחתן - אני לא בשל. מה עושים? " אני מאד מתלבט מה לעשות. שנה חברים. כיף לנו ביחד. היא מאד אוהבת אותי. מפנקת. מוכשרת. מבוססת כלכלית. מהרגע שהכרנו - דיברה על חתונה, ילדים ואפילו לעבור לגור ביחד. אני קרוע בפנים. אוהב אותה ... כפי שהוא היה רוצה. מה שכן, עפ"י ההתלבטויות שלו - זה לא ממש כך... אז מה היה לנו? בחור מתלבט וחברתו הרוצה להתחתן.. עפ"י תחושתו - הלב אומר שזו לא אהבת חייו ואם ילדיו. לא ממש מתלהב ממראה גופה ולא עורג לה. היא, מאד רוצה ...

... במקרה בפאב. הוא יודע שזו היא, היא יודעת שזה הוא. היא הפכה להיות זמרת. היא שרה שיר אחד. הוא מתרגש אבל יוצא מבלי לגשת אליה. "שם המשחק" מפגיש אותנו עם אלמנה טרייה. בעלה מת בפתאומיות והשאיר אותה עם שלושה ילדים ובעיקר עם הר של חובות. עיירה קטנה, ...

... מהשפעת הסביבה. לדוגמא, נעליי נייקי, בתור ילדים היינו הולכים עם סנדלים תנכיות והכל היה בסדר אז מה קרה שהילד רוצה דווקא נייק? התשובה ברורה הרבה חושבים שכל ילד צריך מסגרת לימודית קלאסית אז זהו שלא ילדים עם היפראקטיביות הם ילדים עם צרכים ורצונות שונים, אז במקום להקשיב לרצון של הילד בכדי שיהיה לו טוב, ההורה מקשיב לרצון שלו לקבל, מה יהיה נוח לו ... לרצונות האותנטיים שלנו היא חובה, כמובן של ילדים שלנו ובכל של כולם. החברה, הסביבה דוחפת לנו גרויים ...