... כדי שישמור על השמנת. פרעה פנה, לא פחות ולא יותר, אל שפרה ואל פועה העברית שהיו המנהלות האחראיות על כל
המיילדות [10]. הוא דרש מהן באופן חד משמעי:
"בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה" [11]. נו, באמת מה דעתכם, האם בינתו לא נסתלקה? לדרוש מנשים ועוד
ממיילדות עבריות להרוג את כל הילודים, זה נשמע לכם הגיוני??? אישה, אפילו לא
מיילדת, מסוגלת לעשות דבר כזה? ואמנם שפרה ופועה לא העבירו הנחיה זו לאף
מיילדת [12]. אבל האיום לא פג. פרעה האיש, כנראה בלחץ יועציו, לא ויתר והוא פנה אל כל העם: "ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון" [13]. ... פועה העברית המהוללות. והוא נולד. לא, לא טלה, ממש תינוק לתפארת. זורח, מפיץ אור מסביב, ממש זוהר בהיר. גם
המיילדות התפעלו, אור כזה הן עדיין לא ראו. אפילו עמרם שלי התרגש. אינכם מאמינים, הא? שלשה ירחים הנקתי אותו באהבה רבה, בסתר [14]. הוא התפתח, והוא גדל עד שלא ... ולאחר התייעצות כנה עם עמרם היקר שלי, גיבשתי תכנית פעולה: "ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את
הילד ותשם בסוף על שפת היאר" [16]. למה דווקא "בסוף על שפת היאר"? אינטואיציה של אישה, של אמא. כולם יודעים מתי בת פרעה יורדת לרחץ על היאר, הרי השומרים הופכים את ... שהיא ממש מתנגדת בחריפות לפקודות. נוסף לכך, וזה אולי העיקר, ידוע הוא שהיא עקרה ומאוד, ממש מאוד כמהה לגדל
ילד. אם הכל ילך למישרין אולי.. לא יזיק אם גם מקור החלומות יסייע. ליתר ביטחון, אמרתי לבתי מרים אחותו, שתסתתר בקרבת מקום ותראה מה קורה. גם אני ישבתי, ... נעצרה. קריאתה המופתעת של בת פרעה נשמעה היטב, כאילו היא רוצה ש"הלא נראים" ישמעו היטב, ולא יטעו: "ותאמר
מילדי העברים זה" [19]. זה הרגע, זה הזמן: במקל שבידי דחפתי מעט את בתי מרים שהייתה קפואה על מקומה ממה שראתה: "לכי מהר, תציעי לה מיניקת עברייה, אותי". מרים ניגשה ... אל האישה ואמרה בהכנעה רבה ובתמימות מופגנת, "אל בת פרעה: האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את
הילד?" [20]. מרים סיפרה אחר כך, שבת פרעה לא היססה, היא מיד אמרה: "לכי" בתי הלכה, "ותלך העלמה ותקרא את אם
הילד" [21]. הגעתי. האור שלי מיד הפנה את עיניו הנפלאות והושיט ידיו הקטנות אלי. יש לי הרגשה חזקה שבת פרעה הבינה היטב מה קורה כאן, אבל היא המשיכה "לשחק את המשחק": "ותאמר לה בת פרעה: היליכי את
הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה
הילד ותניקהו" [22]. והנקתי אותו וגידלתי אותו, וסיפרתי לו יומם ולילה מי הוא ואיזה מורשת הוא נושא. הוא קלט הכל. וכשהגיעה השעה: "ויגדל
הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן" [23], ידעתי, שהוא יימצא בידיים טובות. כך היה. והשאר מסופר בכתובים. אז, כאשר העולם מתנהל רק על ידי "והוא ימשל בך", בדרך כלל, ... מקום [1] בראשית א, כז. [2] בראשית ג, טז. [3] בבלי, חגיגה יג, א. [4] שמות א, יג - יד. [5] "ויאמר מלך מצרים
למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה. ויאמר:
בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה" (שמות א, טו - טז). [6] כתר יונתן לשמות א, טו. [7] אכן, שאלה הגיונית. [8] כתר יונתן ... לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א, י).. [10] "הרבה
מילדות היו במצרים. שהרי שתיים אלו לא היו מספקים מזון לס' רבוא. אלא שתיים אלו היו שרות על כולן" (חזקוני לשמות א, טו). [11] שמות א, טז. [12] "ותיראן
המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את
הילדים" (שמות א, יז). [13] שמות א, כב. [14] "ותהר האשה ותלד בן; ותרא אתו כי טוב הוא, ותצפנהו שלשה ירחים" (שמות ב, ב). [15] "ולא יכלה עוד הצפינו" (שמות ב, ...