... תוכו הוא רוצה לברוח. אלא מה? שבאמת אין לאן לברוח. ולמה? כי אתה יכול אולי לברוח מהיכן שאתה נמצא, אך אינך יכול לעולם לברוח מעצמך! עיקר כל הצער שיש לאדם בחיים הן
הייסורים שבגופו (כגון חולי פיזי) והן
הייסורים שמחוץ לגופו (כגון כבוד, כסף וכיו"ב), כולם הם רק מחמת חוסר שלום והרמוניה שבין האדם לעולמו.
הייסורים שיש לאדם בגופו (מחלות) נובעים מכך שאין שלום בין הכוחות השונים שבגופו, כי כאשר הכל בגוף נמצא באיזון ובשלום, אז האדם כמובן בריא והחולי נובע רק מחמת הפרת האיזון שבגוף, דהיינו שדבר אחד מנסה להתגבר על דבר אחר, ואז מופר האיזון ואז האדם חולה. גם כל
הייסורים שיש לאדם מחוץ לגופו, גם הם כולם נובעים מחמת חוסר השלום של האדם עם עצמו, כי באמת לאמיתה, כל
הייסורים שיש לאדם מחוץ לגופו הם כולם דמיון אחד גדול, כי כל זמן שהאדם בריא בנפשו ובגופו, הרי שאין לו צורך ביותר מכך וא"כ עליו להיות שמח. בדיוק כמו אצל שאר בעלי ... מאחד. כי הרע הוא נגדיות, למשל, כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע ובאחד אין שיך נגדיות, אלא כלו טוב ובאמת אין שום רע בעולם, רק כלו טוב. אך עקר הצער שיש לאדם
מהיסורין שעוברים עליו, חס ושלום הוא רק מחמת שלוקחין מהאדם הדעת, עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כלו טוב, ואז מרגיש צער וכאב
היסורין. כי כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל הצער של
היסורין ויש שני מיני שלום: יש שלום בעצמיו, כי תחלה צריך אדם לראות שיהיה שלום בעצמיו, כי לפעמים אין שלום,... כי כל החולאת [המחלות] באין על ידי בחינת מחלקת, כי ...