... ביותר טכניקות, מפיקים יותר תועלת מכל אחת מהן. ביעוץ הדדי לומדים לנהל שיחה ("סשן") שבה בכל זמן צד אחד הוא
היועץ, והצד השני הוא הנועץ. אח"כ מתחלפים. הנועץ מדבר, והמטרה שלו היא להתחבר ולבטא את הרגשות שלו, בנושא כלשהו שחשוב וקשה לו, ובסופו של דבר להשתחרר מהם. למשל, כעסים על בן זוג או ילדים. הנועץ מנסה להרגיש כמה שיותר, להכנס כמה שיותר לעומק הרגשות.
היועץ מנסה לעזור לנועץ להתחבר לרגש שלו. אחרי שחווים לעומק את הרגשות ומוציאים אותם - פורקים אותם - מגיעה ה"הערכה מחדש". ראיה חדשה של המציאות, ראיה חיובית יותר בד"כ, נינוחה, ... לרציונליות. וההסכם בין בני הזוג הוא ששניהם יודעים את זה, כך שאפשר לדבר חופשי. החומר הוא גם סודי. לא רק
שליועץ אסור לספר את מה שהנועץ אמר לו, אסור לו אפילו להעלות את הנושאים הללו בשיחה ביניהם, בתום השיחה הזו. זה מאוד משחרר. עקרון ההחלפה עקרון אחר שאני מאוד אוהבת בשיטה הזו הוא עקרון ההחלפה. בכל פעם ברור לחלוטין מי
היועץ ומי הנועץ. הנועץ מקבל את מרכז הבמה.
היועץ שם בשבילו, לא עם הרגשות של עצמו ולא עם הנושאים שלו. למשל אם הנועץ אומר, אני מאוד עצוב היום,
היועץ לא יאמר, גם אני. הוא לא יסיט את השיחה אליו, אלא ישאיר אותה תמיד אצל הנועץ, עד לסיום השיחה. אח"כ מתחלפים. עקרון האופטימיות יש עוד חלק חשוב, שאפשר לקרוא לו אופטימיות. הנחת ...