ראש השנה תשע"א באומן... אנו באומן. מקום זר, אדמה טמאה, רווית דם יהודים מפוגרומים לאורך ההיסטוריה. קוזקים צמאי דם, עלילות דם, וסתם, תכה ביהודי ותציל את אוקראינה. זכר סבי, אב אבי, יוסף דוד ורעייתו שרה, וילדיהם - דודי: חנה - ריבה ביתה בת השלש ובעלה. נחמיה בן ה 14,ישראל בן ה 12, רוזה - שושנה בת ה 9, ואיטה - יהודית בת ה 7. עם יתר יהודי לבוב - למברג שבפולין שנרצחו ביריות על ידי הנאצים ימ"ש ביער על יד העיר, לרגלי הגבעות. בירידה מהאוטובוס רואה אני פנים מוכרות, שמעון חברי שהגיע יום לפני מחייך אלי ... בחר להיטמן באומן בגלל מסירות הנפש של היהודים בעיר זו. השנה ה' תשע"א בדיוק מאתיים שנה לפטירת רבינו, בגיל 38. חי' בתשרי. ארבעים שנה קודם לפטירתו, היה באומן מסירות נפש של 30000 יהודים. גברים, נשים, זקנים, זקנות, נערים, נערות, וטף. במסגרת מלחמות בין האוקראינים, קבוצה של קוזקים באה להתקיף את העיר אומן. בה היה ראש עיר אוהד יהודים. יהודי הסביבה ברחו לעיר המבוצרת מפחד הפרעות של הקוזקים. האחרונים צרו על העיר, ורצו לקבל לידיהם את היהודים. ראש העיר הציע להם את ביתו סופיה לפי הצעתה, במקום היהודים, בתנאי שהקוזקים לא יכנסו לעיר. הם הסכימו קיבלו את הבת והרגו אותה. אך המשיכו במצור עד שבתחבולה הצליחו להיכנס העירה. בנו שער נמוך ומעברו השני שמו צלב. כך שכל מי ... מודה בנצרות ח"ו. הם אספו את שלושים אלף היהודים שהיו שם. ואמרו להם שיש להם זמן שלשה ימים. מי שיעבור בשער יחיה. ביום הרביעי יהרגו את אלו שלא השתחוו לצלב. אף לא יהודי אחד עבר בשער, וביום הרביעי האוקראינים - הקוזקים התנפלו על היהודים ושחטו אותם עד לאחרון. פרט למספר בודד של יהודים שהתחבאו במערה בפאתי העיר. אחרי שבוע הסתלקו הרוצחים. הבודדים ששרדו באו לקבור את ההמונים ששרדו כחלקי גופות וחיות השדה וציפורי טרף אכלו את בשרם. הם נקברו בשתי ... קומות מאות דירות. על הגבעה השנייה הצליחו היהודים להסיט את בנין השיכון השני, שלא יבנה על הציון. מצידו האחד של הקיר יש בית כנסת, ומצידו השני אולם גדול מקורה ובו ספסלים לתפילה ולימוד. במקביל לקיר ובמרחק כחמישה ... למהדרין הנמכרים בחנויות הנמצאות בבעלות יהודים כל השנה. ועד, מים בבקבוקים של שלשה ליטר, צעצועים, מזכרות, מתנות, כלי נגינה, פרוות שועלים, מעילי שועלים שחורים ועוד ועוד. דוכני ברסלב 5. מציעים ספרים של רבינו, ... מסתובבים בין הדוכנים רובם ככולם גברים יהודים. אפשר לקרוא לאזור "עיר הגברים". באתי לאומן לא כדי חפש מציאות, אלא כדי להתחבר לרבינו. לכן חלפתי על פני הסחורות, המוצגים בדוכנים, שלא משכו את תשומת לבי. התחושה ...