... נע שיבוא לפני האות "י" נהגה אותו כחיריק קל. כל שו"א דלהלן יהודי תימן יהגו אותו כמעט כמו חיריק: "וירא" - יהגו: וירא. ביום" יהגו: ביום וכן כל המילים דלהלן "לירמיה" "ייסר" "יירש" "ייחל" "תיסרני" ... אות גרונית, יושפע בהגייתו מהניקוד שמתחת האות הגרונית, ויהודי תימן יהגו את ה"שו"א הזה כמעט כמו הניקוד שמתחת לאות הגרונית. א) נסו לקרוא בהגיה תימנית: "המערה" "ואשם" והיה" שאת" "תאנה" "וחלב" "באלה" ...

... שאינם פיזיקאים. ובעניין זה מצטרף אני הקטן בכל לב להסכמה בין שני האנשים הטובים הללו, ה"לורד אוף כרמל" שהוכתר למושל היהודי הראשון בארץ - ישראל אחרי אלפיים שנה ואיש - המדע ...

... בפילוסופיה הקדם - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. כמו כן, על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ... לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה. תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת ... לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר "מנחת קנאות" שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמב"ם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה ... לדטרמניזם מוחלט. למרות זאת, דעתו של פרופסור אליעזר שביד יש לפרש את דברי קרשקש ברוח אחרת, שאינה סותרת לעקרון הבחירה החופשית. אף בעת החדשה דגלו רובם של ההוגים היהודיים בעקרון הבחירה החופשית. רבים מהם פירשו שיכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת ... את תכונת הנתינה במלואה. "אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות." (בעל הסולם, מאמר החרות) גם בין ההוגים היהודיים של העת החדשה נמצאו הוגים ששללו את עקרון הבחירה החופשית. ביניהם נמנים רבי ... שכיום לפי המחקרים העדכניים שמראים מכשירי ה MRI הפעולה שהאדם מבצע נוצרה ונקבע זמן קדום עוד לפני המחשבה על ביצוע הפעולה. לדבריו מחשבה זו אינה סותרת את האמונה היהודית כפי שרבי צדוק הכהן מלובלין טען שאין באמת בחירה חופשית מוחלטת. כנגד תפיסה ... לא שולט על מעשיו ומעשיו מוכתבים מראש, אולם האמת היא שההכרה הפנימית שבו היא אשר יוצרת את הפעולה עוד לפני שעלתה במחשבת האדם. כפי שסוברים רוב הוגי הדעות בעולם היהודי ובראשם הרמב"ם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית. בעיית ידיעה ובחירה שאלה שהטרידה רבות את הפילוסופים בימי הביניים, הייתה ...

... משהו כי לשמים אין גבול. ואם לא די במטר אחד אוסיף מטר נוסף... וכן האמנתי ככל יהודי ובכל ליבי בתוכן המשפט הזה: ליקום יש בורא; יש בעל בית בעולם... ביטוי כנה ...

... עד ביאתו של האינטרנט... טיפה היסטוריה "הציבור החרדי" לא היה מוכר ליהודי כשר וירא שמים לפני כשלוש מאות שנה, בראשית המאה ה18. היהודים חיו לאורך ההיסטוריה כיחידה מובחנת וברורה. לא היה ספק מיהו יהודי. הן כלפי פנים (בתוך העם היהודי) והן כלפי חוץ (איך שהגויים תפסו את העם היהודי). זה לא אומר שלא היו כתות, שבטים, קהילות וזרמים בתוך העם היהודי אך המסגרת הייתה ברורה. הגדרת העם היהודי מחורבן בית המקדש (בשנת 70 לספירה) ועד המאה ה18 הייתה פשוטה. העם היהודי היה העם "המוזר" שמקיים מצוות, שומר שבת, עושה ברית מילה ואוכל רק מאכלים כשרים. היהודי לא יכל להתערבב עם הסביבה הגויית לא רק משום שהגויים לא נתנו ליהודים להתערבב איתם אלא בעיקר כי זה היה בלתי ניתן מבחינה דתית. העם היהודי לאורך הדורות התמודד עם איומים מחוץ. ארצות הגולה (בלשון המעטה) לא היו ידידותיים במיוחד כלפי המיעוט השונה. הסביבה התנכלה, הציקה, דחתה ופגעה ככול יכולתה בקהילות היהודיות שהיו בשכנות אליהם. נכון שיש יוצאים מן הכלל וכמובן שיש הבדלים בין מדינות וארצות אך בגדול, היהודים לא ישבו במנוחה ובשלווה בגלות. הפסד צורב לרבנים כל זה השתנה עם הקמתה של תנועת ההשכלה היהודית בשנות ה70 של המאה ה18. תנועת ההשכלה שתחילתה במרכז ובמזרח אירופה רצתה לשנות את הקולקטיב היהודי. המשכילים היהודים (בדומה למשכילים הנוצרים) קראו לדרור. אך הם לא ביקשו להתבולל (לפחות הקולות המרכזיים בתנועה) בין הגויים אלא "רק" לעשות רפורמות מרחיקות לכת ביהדות ההיסטורית. הם החלו במסע תעמולה רחב היקף בקהילות היהודיות באירופה במטרה לחלן את אותם. לקח זמן עד שהרבנים תפסו את הפרצה. עד ששמו לב שיש סחף אדיר לכיוון החילוניות. המשכילים התנהלו בתחכום ובעורמה. שליחים סמויים של התנועה ... כל כוח תרבותי, הגותי או אידיאולוגי לאורך ההיסטוריה לא הצליח לעצב את העם היהודי באופן משמעותי כל כך כמו תנועת ההשכלה. תנועת ההשכלה נחלה ניצחון כביר על הממסד הרבני השמרני, שהיה באופן רצוף המשטר היחיד של העם היהודי מחורבן הבית השני ועד תחילתה של תנועת ההשכלה. לידתו של הציבור החרדי המוכר כיום אז נולדה החברה החרדית. התנועה החרדית (זה כבר לא 'העם היהודי' אלא 'תנועה' 'זרם' וכדומה) הוקמה כתנועת נגד, נגד החילון ותנועת ההשכלה. לא הייתה ברירה אלא להתחפר, להתכנס, להתבדל ובעיקר לבנות חומות בצורות שיפרידו בין החרדים ל"אחיהם" ... בשונה מכל תנועה אחרת בהיסטוריה (מהחורבן) שניסתה לאבד או להשמיד את העם היהודי. תנועת ההשכלה הייתה (ועודנה) תנועה יהודית ולא גויית. מדובר ביהודים שניסו לפורר את המשמעות היהודית - דתית ההיסטורית של העם היהודי, קרי שמירת ההלכה וקבלת הסמכות הרבנית כקובעת. וכאן השוני הגדול. חזרה להיום ולבעיית האינטרנט כעת נבין יותר לעומק מדוע החרדים מתנגדים כל כך לחילונים בכלל ולאינטרנט בפרט. ...

... הייתה זו ההתעסקות האובססיבית בביולוגיה של הבתול בן הבתולה שגרמה לעמים שלמים נזק מוחי לדורות? אפילו היהודים, שנענו בהתעוררות אינטלקטואלית מרהיבה לאתגר התרבותי הגדול שהציב בפניהם הכיבוש ההלני (ימי הזוגות, ... נאלץ לנדוד לבגדד, לטהרן ולשאר ערי האסלאם הפורח, עד שיקומו עמי אירופה לשבור את עול הכנסייה והמלך, והיהודים ייצאו מהגטו. ...

... מנותק מהשקעה אמיתית, קשר שמלא ביותר התלוננות וביקורת מאשר בקבלה ואישור, הוא הדרך של הורים לוותר על הפרוייקט לאחר שלב ההריון. מצווה דתית קיימת מצוות הולדה בהלכה היהודית המכונה "פרו ורבו". בפסוק כח' בפרק א' בבראשית נכתב: "ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את - הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף ... ההקשר בא נאמרו הציוויים מסבירה את הנחיצות של הדייג והצייד לצד הרבייה. אך נתעלם לרגע מה'עובדות'. נתעלם מההקשר ומהאבסורד שבהדגשת ציווי זה. מיליוני מאמינים בעולם (יהודים ובני דתות אחרות) עושים ילדים כדי למצוא חן בעיני האל. כלומר, מתוך עשיית רצון ישות חיצונית שלאמונתם מקיימת אותם / אחראית ...

... על פי המדרש דן היה אוסף את כל מה שאיבדו בני ישראל בדרכם, על פי ההבנה העמוקה, בכוחו של דן היה לחזק ולהחזיר נשמות אל אביהם שבשמיים, להפיח בהם את התעוררות לדרך חייו של כל יהודי ויהודי. "הכל הולך אחר החתימה" אות האמת, אות התכלית, אם האותיות הקודמות 'ק, ר, ש' הצד השלילי שבהם היה רמז ...

... אם אתה לא בטוח אם זה ממני אז זה לא שלך. מה שכן יש צד שני. זה גם כן קצת ממך, כל הרעיונות נמצאים בתוכך, אפילו שאתה יהודי הראש רץ במחשבה. נגיד שמישהו יסביר בסינית אין בזה שום אחיזה חלק ...

... המונותיאיסיטית - חלק 3 זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2. תודעת אשמה הלכה והתפשטה בעם היהודי, עד שאחד מבני העם, פאולוס, שהיה שליחו של ישוע, למרות שלא הכיר אותו כלל, מצא בגזר דין מוות של תועמלן דתי קודם, ישוע, דרך לנתק את הדת החדשה, הנצרות, מהדת היהודית. החטא הקדמון, פשע נגד האל, כופר. פנטזיה חדשה של גאולה, שבן ... השני, לכן יש מקבילות בסיפור חייו, ולכן יכול פאולוס לקרוא "ראו, המשיח באמת בא, הוא נרצח לעיניכם" העם היהודי הכחיש את רצח האב והנוצרים הטיחו בו, אתם הרגתם את אלוהינו. את האנטישמיות בימינו מסביר פרויד כפעולה מהלא מודע של העמים. אותם אלו שלא התגברו עד היום שהיהודים הכריזו על עצמם כ" בן הבכור" ילדו האהוב של אלוהים. נוסף ... עליהם רושם מבעית והזכיר להם את פעולת הסירוס הקמאית. ולבסוף צריך לזכור שכל העמים האחרים קיבלו את הנצרות מהיהודים הרבה יותר מאוחר. למעשה לרוב אולצו לכך. מתחת לטיח הם עדין עובדי אלים רבים. למעשה הם שונאים את הנוצרים אלה שעשו הסטה לכיוון היהודים, מכיוון שהדת החדשה שלהם מוצאה ביהדות. האיסלם, אומר פרויד, נוסד כחיקוי לדת היהודית, ונראה כחזרה מקוצרת שלה. דומה שמטרתו של הנביא הייתה לאמץ את הדת היהודית בשלמותה. הערבים שבו וזכו באב קדמון. עד מהרה נעצרה התפתחותה ... תמיד באופן ידיעה מיוחד שפעם היה להם אב קדמון והם הרגו אותו. חזרה של האירוע היה רצח משה, אחריו כריסטוס. היהודים מחשיבים את עצמם למיוחסים, נאצלים ועדיפים על האחרים. הם ... כאילו יש בידם אוצר נסתר. האדוקים מכנים זאת אמונה באלוהים. לפי ידיעות הם נהגו כך כבר בתקופה ההלניסטית. היהודי כבר היה מוגמר. ההיסטוריה הצדיקה לכאורה את השחצנות היהודית. כשאלוהים רצה לשלוח לעולם גואל חדש, שוב בחר אותו מבין היהודים. אלא שדווקא אותה גאולה הביאה לשנאת היהודים, שסירבו להכיר במשיח החדש. משה הוא זה שטבע את קו האופי הזה. ... אלוהות. גם לאב היה אב קדמון משלו, למשה היה איחנאתון. אדם שייסד דת חדשה מוכרת. זרע המונותיאיזם נזרע. אך היהודים נטו להתנער מהדת המכבידה. הנביאים שקמו חזרו ורעננו את המסורת. חידשו את תביעותיו של משה. שתי רפורמות התרחשו בעם. האחת לפני גלות בבל והשנייה אחריה. יהוה הפך לאל היהודים. האל קיבל דימוי של אל חזק. האיסור לעשות תמונה של האל ...