... אך ישנם נוספים כמובן). אהבה על פי המדע רק בשנים האחרונות, לאור המהפכה בתחום מחקר מדעי המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית החל להגלות ידע מדעי על רגשות ואהבה. על פי המדע כימיקלים במוחנו אחראים להתאהבות. ההורמונים אסטרוגן ... השפעת הכימיקלים שהוזכרו מתעמעמת לאחר תקופת זמן מסוימת ואז בוחנים בני הזוג אחד את השני באופן רציונלי. ב - 30 השנים האחרונות הצטבר ידע רב על הביולוגיה של הרגשות והמחשבות. ג'ון יולינגס ג'קסון, (1835 - 1911) אבי הנוירולוגיה ...

... שנת לילה שעוזרת לעיבוד ההתבוננות בניסוי. שימוש ביצירתיות והאומנותיות של הילד ולא עבודה דרך העברת ידע. יצירת תמונה כתתית של הניסוי - תומכת בהבנת הניסוי ובעבודה החברתית - סוציאלית בכתה. יצירת סימפטיה לתהליך הגילוי המדעי דרך התרכזות בילדים: חושיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם. זאת בניגוד לאפשרות של יצירת אנטיפטיה למדע דרך התרכזות בהעברת ידע. פיתוח התלמיד על כוליותו באופן אינדוודואלי באמצעות כל הנ"ל. הילד לומד שכל נושא שאנו עוסקים בו בביהס קשור בו עצמו ובבני אדם (דרך האמנות או הביוגרפיה). הוא לומד שהוא יכול ...

... שהתכופף לצד ההוא נגע בעצים האחרים ואף נשען עליהם בלית ברירה. העץ הגדול והחסון היה נבוך. הוא, החזק והגדול מעולם לא ביקש להשען על אף עץ. ולא ידע כי הוא לוקח להם את זווית הנוף המסויימת. אולם אם הם טוענים כך נגדו כנראה שיש דברים בגו. ביקש העץ לדעת מהי הבעיה אשר בגללה ...

... לזה קיוות? הקשבה = אהבה מרכז האדם, עטוף בחלל, העמוס בידע אשר נצבר בימי חיינו. החלל הזה הוא "האני יודע" הוא מלא במחשבות, וכל דבר שאינו מוכר לא מקבל אישור חדירה למרכז, ומושלך החוצה ללא שימוש. כך אנו מתבוססים במעט ידע שיש לנו, ובו אנו מחפשים את אשרינו. כדי להבין מה הוא ידע, צריך להבין מה אינו ידע. כל מה שאיננו יודעים מבחינתינו הוא כלום "חשיכה".. כל מה שטרם התגלה ע"י בני האדם נמצא בכלום. כל הידע על היקום נמצא בכלום. אוקיאנוס הידע הוא הכלום, ...

... חסרה העקביות ולעיתים ישנו היפוך תפקידים או שחסרים אחד או יותר מהתנאים וכל עוד אין תנאים אלו ממומשים לאורך זמן, לא ייווצר שינוי קבוע ויציב. בנוסף, יישום תנאים אלו, אינו מצריך ידע מקצועי פסיכו תרפויטי או רפואי. תנאים אלו הינם איכויות של התנסות, הנרכשות עצם החוויה ולא בעקבות העברת מידע אינטלקטואלי בתהליך לימודי. כמו כן, אין הדבר הכרחי, שהמטפל יבצע ...

... שיתוף בידע. ברצוני להציג במאמר זה תפיסה שונה מזאת האומרת: הידע = כוח. ואם ידע זה כוח אז, אני אשמור את הידע לעצמי ואז אני אהיה החזק בארגון. יתר על כן, גילוי הלב נתפס על - ידי המנהל כחולשה. מנהלים שומרים על הידע לעצמם כי זה מאפשר להם ...

... אור אינה מחליטה עבורנו אך היא יכולה לשתף אותנו בהדרכה גבוה יותר וחכמה הרבה יותר מכ ידע ארצי ישנם ישויות אנרגיות שליליות והן מלוות אנשים במצב שלילי אך אין אנו נמצאים בתיקשורת עם ... הישויות יכול לתרום לנו שקט מחשבתי וקבלת החלטות נבונות האנרגיה מוארת וממריצה לקבלת ידע גבוה ...

... נשמות פורסם על ידי ד"ר איאן סטיבנסון. סטיבנסון, אשר הקדיש 40 שנה לחקר ילדים אשר טענו שחיו בעבר כאדם אחר ודיברו על נושאים ומושגים, שלא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ריאיון ותצפית ותיעד את דבריהם. לאחר מכן ניסה ... ואחדים מהמטפלים אף פיתחו את אפשרות השימוש בה לא רק באמצעות היפנוזה, אלא גם על ידי דמיון מודרך והרפיה עמוקה. בעידן החדש רודולף שטיינר מבסס את תורתו על ידע גלגול הנשמות ומתאר בספריו הרבים פרטים שלא היו ידועים לפניו. כך גם בספרי האחווה הלבנה ...

... ההכרה - מבוא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה; מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות ... משהו, אז לא ייתכן שהאמנה שלה היא שקרית. לדוגמה, אם אדם חוצה גשר רעוע אז ניתן לומר שהוא מאמין שהגשר לא יקרוס. אם הגשר קורס, אז האדם החזיק בהאמנה שקרית. קשה לומר שהאדם ידע שהגשר בטוח, למרות שהגשר קרס. אם הגשר קרס, אמונתו לא הייתה ידיעה. למרות כל אלו, גם אם האדם האמין שהגשר לא עומד לקרוס והגשר אכן לא קרס, לא נרצה לומר שהאדם ידע שהגשר הוא בטוח - מכיוון שייתכן שאותו אדם לוקח סיכונים (ואז ... חצה אותו והגשר לא קרס. חולה שמאמין שהוא יחלים ממחלה ללא הצדקה לאמונתו לא יכול לדעת שהוא יחלים. רק במקרה והוא הצדיק את החלמתו, וגם, הוא אכן החלים, ניתן לומר עליו שהוא ידע שהוא יחלים. מסיבות אלו, הוגדרה ידיעה כך: S יודע ש - P אםם: ... דקארט לבסס את כלל הידיעה האפשרית. הקוגיטו הוא הבסיס האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות אפיסטמיות בין ידע אפריורי וידע אפוסטריורי; הבחנה בין סינתזה לאנליזה ככלי ... ידע; הוויכוח ההיסטורי בין אמפיריציזם לרציונליזם; בעיית הקריטריון או הרגרסיה. אפריורי ואפוסטריורי ההבחנה בין המושגים נתונה אמנם במחלוקת אולם ניתן לאפיינם באופן כללי כך: ידע אפריורי הוא ידע שאינו תלוי ניסיון, הוא אינו אמפירי, ומושג על ידי השכל לבדו. ידע אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת. בחלק ניכר מההיסטוריה של ... וילארד ואן אורמאן קוויין ערער על עצם ההבחנה בין הסינתטי לאנליטי במאמרו 'שתי דוגמות לאמפריציזם'. אמפריציזם ורציונליזם על פי האמפיריציזם לניסיון יש תפקיד מכריע ברכישת ידע ובעיקר על ידי תפיסה חושית. אמפריציסטיים מסוימים קבעו כי כל הידע האפשרי הוא ידע שמבוסס על ניסיון (ג'ון סטיוארט מיל לדוגמה), ומנגד, אחרים ראו בלוגיקה ובמתמטיקה יוצאים מן הכלל בהקשר זה. פוזיטיביזם וסוגים של ריאליזם הינם פיתוח של העמדה האמפריציסטית. הרציונליזם מבטל את חשיבות נתוני החושים בתהליך רכישת ידע. על פי הרציונליזם לפעולה השכלית הטהורה יש קדימות מוחלטת ... פרדוקס הספקנות הגישה הספקנית שוללת כל פתרון לבעיית הקריטריון ומקבלת את הבעיה בתור ראיה לכך שכל ידיעה שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ניתן לקבוע ערך אמת לטענות, ...

... "אגנוסטיות", ו"אגנוסטיקן" הוא בשפה היוונית: המילה, כלומר, א שפירושה "לא" והמילה, כלומר, גנוסיס, שפירושה "ידע" מונחים אלו נטבעו לראשונה בשנת 1869 על ידי תומאס הנרי הקסלי, אם כי הרעיון ...