... כמה זה נחמד כשכולם צודקים! הרלטיביזם הרעיוני, כלומר,
הטענה שכל אמת היא יחסית, מקורו בין השאר בספר חשוב של פילוסוף המדע תומס קון. הוא הראה שפרדיגמה מדעית, דהיינו, תמונת העולם שיוצר כל מדע, פועלת כמסננת המפריעה לראות ... לדוקטרינה המשמרת את עצמה. אבל אפילו קון התקומם כשראה את
הטענה שלו מופיעה בכתבים מיסטיים וספיריטואליים ששמחו על ההשתחררות מעולו המחניק של המדע ומיהרו להכריז כי גם
טענותיהם הביזאריות הן "מדע. " כי זה בדיוק ההבדל בין פרדיגמה מדעית לפרדיגמות אחרות: שום פרדיגמה מדעית אינה שולטת לנצח. אמנם, היא מנסה להנציח את עצמה ע"י סינון ... ללמד אותנו משהו חדש. עלינו פשוט לשאול: האם ייתכן מצב
שטענה מסוימת בתחום הזה תוכח בבירור כמוטעית? האסטרולוגיה, למשל, כמעט ולא השתנתה כלל בחמשת אלפי שנות קיומה. ראיתם פעם אסטרולוגים (או נומרולוגים, או עב"מולוגים) ... לבחור בו מה שמתחשק לו. ג. המדע תלוי בתרבות בה הוא צמח
והטענות שלו תקפות רק במסגרת אותה תרבות. תיאוריות מדעיות משמרות את הכוח בידי האליטות השולטות, בעיקר זכרים לבנים.
לטענה הזאת יש אבא זקן, רוצח - המונים קר ומחושב שהחזיק עצמו גם פילוסוף של המדע, הלא הוא לנין. גם תיאוריות מדעיות, טען החבר ולדימיר איליץ', מבטאות אינטרסים של המעמד המחזיק בהן. ממשיכיו הסטאליניסטיים של לנין עשו
בטענה הזאת שימוש נרחב בגנטיקה, בפסיכיאטרייה ואפילו בתורת הקוונטים, ורדפו ואפילו רצחו מדענים שהחזיקו בתיאוריות "בורגניות. " אז במה התקדמנו מאז ימי לנין וסטאלין? ... כאמור, אחד מני רבים - החליפו בינו לבין הפורמליזם ומכאן
הטענות כאילו תורת הקוונטים אומרת משהו על התודעה. כמו כל הפירושים האחרים לתורת הקוונטים, אי אפשר להפריך או לאשש את הפירוש הזה, המייחס תפקיד מכריע לתודעה האנושית, ...