... הפחד מהפחד - גרוע מהפחד עצמו? ואיך לא לכעוס על
טעויות? לפחד מהפחד / לכעוס על
טעות שעשית.
הטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד מהפחד. ולמה הכוונה? לפעמים האדם פתאום קולט שהוא מפחד ממשהו, והדבר ... עצמו על זה שהוא כועס. או לדוגמא יש לאדם חרדה כלשהי, ואז הוא נכנס לחרדה נוספת מכך שהוא בחרדה. או לדוגמא, האדם לא רגוע מכך שהוא לא רגוע וכיו"ב.
והטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד מהפחד, להילחץ מהלחץ וכולי כנ"ל. ולמה? כי מה קורה כאן בעצם? מה בעצם ... מודע לעצמו וקולט מה הוא עושה ובאיזה מצב הוא נמצא. והמצב הזה נחשב לבחינת עירנות תודעתית ביחס לשינה התודעתית שבה האדם נפל לפחד הראשון. כי כנ"ל,
הטעות הראשונה והפחד הראשון נובעים מכך שהאדם מבולבל ומחמת חוסר ישוב הדעת, האדם בעצם נלחץ / חרד וכולי. עד כדי כך ... זו בעצם התעוררות תודעתית, דהיינו האדם מתעורר וקולט באיזה מצב הוא נמצא. וכאשר האדם מפחד מהפחד, הדבר דומה לאדם שנלחץ מכך שבאמצע החלום שלו הוא עשה
טעות כלשהי. לדוגמא: אדם הולך לישון וחולם איזה חלום מפחיד, חלום שבו עומד לקרות לו משהו, חלום שבו קורה משהו מפחיד. ... האדם צריך להתעורר עוד יותר ולהבין שזהו רק חלום ולא המציאות האמיתית. אך כמובן שזה לחלוטין לא הגיוני שהאדם יתחיל לכעוס על עצמו על זה שהוא עשה
טעויות כלשהן / פחד תוך כדי החלום, כי זה היה רק חלום! במציאות האמיתית הוא לא עשה שום
טעות, זה היה רק חלום! וכשם שאינך כועס על כך שתוך כדי החלום קרה משהו, כי זהו רק חלום, כך אין לו לאדם לכעוס על ... כי הפחד הוא אמיתי ממשהו שקורה במציאות האמיתית. אך אם הפחד הראשון הוא דמיוני, אז זה לא הגיוני לפחד ממשהו שעשית תוך כדי חלום. כי כאשר האדם עושה
טעות כלשהי, זהו סוג של שינה, כי מאחר שהאדם אינו עירני, הוא עושה
טעויות. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהתודעה שלו היתה בשינה ושבגלל זה הוא הרי מפחד משטויות, אז אם האדם מתחיל ... שתוך כדי החלום שלו "מתעורר" ומספר את החלום שלו למישהו... עד שהוא מתעורר בבוקר וקולט שגם כאשר הוא "התעורר", הוא עדיין היה בחלום! כאשר האדם עושה
טעות תוך כדי שינה תודעתית, והוא "מתעורר" וכועס על עצמו, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! נדמה לו שהוא פתאום קלט איזו
טעות גדולה הוא עשה ונדמה לו שהוא עכשיו ערני לחלוטין, אבל באמת לכעוס על
טעות שקרתה או לפחד מהפחד וכולי, זה נקרא להמשיך לישון! כי אם האדם מתעורר לגמרי והוא ערני לגמרי, הוא קולט שבכלל ... לפחד. ואז ממילא הוא נירגע! הוא לא מפחד מהפחד, הוא פשוט נרגע! כי לפחד מהפחד זו שטות גדולה לא פחות מאשר הפחד השטותי הראשון. לכעוס על עצמך על
טעות שעשית, זו
טעות לא פחות גדולה מאשר
הטעות הראשונה שעשית! אדרבה במקום להמשיך לישון ולתת לפחד לשלוט בך, אדרבה לך תעשה פעולות תודעתיות כדי להעיר את עצמך, אך בכל מקרה אל תמשיך לישון ולפחד. כאשר אדם קולט שהוא מפחד משטות כלשהי, כאשר האדם קולט שהוא עשה
טעות כלשהי, הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה להיות שמח , מאחר שהוא גילה את
הטעות וקלט שהפחד שלו הוא שטותי. אדרבה, ככל שעשית
טעות גדולה יותר, כך תהיה שמח עוד יותר מכך שגילית את
הטעות הזאת. כי כדי לעשות
טעות כ"כ גדולה, צריך לישון שינה תודעתית מאוד עמוקה ולהיות לא מודע לחלוטין לעצמך כדי לעשות כזאת
טעות, או כדי לפחד משטות כזאת. אז כאשר אתה מתעורר וקולט שבעצם עשית
טעות מאוד גדולה ושבעצם אתה מפחד מאיזה פחד דמיוני, באותו הרגע אתה צריך להיות שמח מכך שקלטת את
הטעות. בדיוק כמו שהאדם שמח כאשר הוא מתעורר מהחלום המפחיד וקולט שזה רק חלום, כך צריך האדם לשמוח ולהירגע מכך שהוא קלט את
הטעות שלו! כאשר אתה קולט שאתה עושה
טעות, אתה אמור להירגע מכך שאתה קולט את
הטעות. אך כמובן לא להוסיף
טעות על טעות ולהמשיך לכעוס על עצמך, כי זה בעצמו יוצר
טעות נוספת. לסיכום: לכעוס על