... לא היו מעוררין אותו, היה נשאר ישן יותר. (ליקו"מ ח"א, ס) ועל כן ההעדר קודם להויה. ששת ימי המעשה = תפיסת הנפרדות, = תשובה מיראה. שאין לו ניחא, כי פעם
טמא ופעם טהור כשר ופסול, אסור ומתר וזהו בחינות ששת ימי חול. רק לפעמים נופל לו הרהור תשובה [מהרהר בבחינת התכלית, בחינת אחד] ומתחיל קצת בעבודתו יתברך ואחר כך ... ונופל וכן משתנה בכל פעם מטוב לרע ומרע לטוב זאת התשובה היא בחינות ששת ימי החל שהם בחינות כשר ופסול וכו' כנ"ל כי הוא גם כן פעם כשר ופעם פסול, פעם
טמא ופעם טהור וכו' כי אין לו ניחא. (ליקו"מ, ח"א, לט) שבת = בחינת תכלית = בחינת אחד = תשובה מאהבה = כשעושה תשובה שלמה, שהיא שבת כמו שכתוב: "ושבת עד ה' אלקיך", ... מכל וכל ועשה טוב, הינו שנתהפך מרע לטוב גמור. (ליקו"מ, ח"א, לט) שאלה: כיצד ניתן בפועל להתעלות מבחינת ששת ימי המעשה לבחינת שבת? תשובה: על ידי המשכת
קדושת השבת אל ששת ימי המעשה, על ידי זה בעצמו נדחה זהמת הנחש וזוכה לבחינת שבת. וצריך כל אדם להמשיך
קדשת שבת,
לקדש ימי החל כדאיתא במכילתא: "זכור את יום השבת" 'זכרהו מאחד בשבת' ולפי
הקדשה שמקדש ימי החל כן נדחה זהמת הנחש, (ליקו"מ ח"א, לח). שאלה: כיצד ניתן בפועל להמשיך את בחינת שבת אל בחינת ששת ימי המעשה. תשובה: על ידי אמת. שיהיה דובר אמת בלבבו. כמו שכתוב: "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת
קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל, תינוק שמתחיל לילך, עדין צריך סעד לתמכו ואף על פי כן אינו יכול לילך במרוצה, רק פסיעות קטנות וצריכין לחזק אותו כך כשאדם מתחיל ...