... אל הכהנים בני אהרן..... וספרתם לכם אמר אל הכהנים בני אהרן... לנפש לא
יטמא בעמיו... כי
קדש הוא לאלהיו. בעם ישראל ישנם מדרגות, כהן, לוי וישראל. לכל אחד ממדרגות אלו ישנה דרגת
קדושה הנצרכת ע"פ מעמדו, ככהן, לוי או ישראל.
הקדושה הינה משותפת לכולם, לכל עם ישראל. מדרגת
הקדושה של בני אהרון, הינה בחינת לנפש לא
יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרוב אליו. זוהי מדרגה מובנית, מדרגה המובנית והנצרכת בכהן, מעצם היותו משרת ה', לרמת
קדושה זו הוא נצרך. לעומתו לישראל מותר
להטמא, לאחר
הטמאותו עליו להיטהר. בחינת ישראל הינה גבוה יותר מעצם היותה עבודת ה' אמיתית. עבודת ה' אשר אינה מובנית במהותו, זוהי מדרגה אשר מצריכה עבודה והשקעה ע"מ להגיע אליה ומשם לעלות מעלה, מעלה. הישראל, לעיתים, מצווה
להיטמא. היטמאותו זוהי עבודתו, זוהי עבודת ה'. למרות רצונו, השתוקקותו לקירבת ה', ישנם זמנים ומצבים שעליו
להיטמא, היינו "לרחק" מאתו יתברך, הריחוק
ההיטמאות היא היא עבודת ה' אשר בסופה באה ההיטהרות. מעשה זה של
היטמאות אינו אלא קירבה. עשיית רצונו וציוויו ית', למרות שאינו מובן, אינו נראה בעיניי, זוהי קירבתו האמיתית.
טומאה זו, אשר המשכה, טהרה, מביאה לידי קרבה גדולה אף יותר מהמקום שהיה בו קודם
היטמאותו. ואתם תהיו - לי ממלכת כהנים, וגוי
קדוש. הכהנים, הינם בני אהרון, עם ישראל קרויים ממלכת כהנים. עם ישראל בדרגת כהנותו אינו משרת
בקודש. עם ישראל תפקידו להמליך את הקב"ה בעולם. ... עמר התנופה: שבע שבתות, תמימת תהיינה. מסבירה הגמ' וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד. כל אדם מצווה לספור את ספירתו, הספירה הייחודית שלו, זוהי הספירה, המדרגה, מדרגת
הקדושה הייחודית לו, לו בלבד. מצווה אותנו התורה ... שבוע ושבוע, יום ויום יש הייחודיות שלו, יחודיות שעל כל אדם ואדם להבין, להפנים ולעשות. בע"ה כשנגיע כל אחד לחוד וכולנו ביחד, ליום החמישים. יום בו כל אחד יגיע למיצוי
קדושתו, מיצוי מדרגתו. נבוא להיותנו ממלכת כהנים וגוי
קדוש.