... או' רש"י, שמיני למילואים, הוא ר"ח ניסן שהוקם בו המשכן, יום שנטל עשר עטרות יום השמיני, יום גדול, יום שמח
וקדוש עד מאוד. ביום זה לוקחים נדב ואביהוא, כחלק מעבודתם, אש זרה אשר לא ציווה ה', הייתכן? מסביר ר' נתן את מעשיהם של נדב ואביהוא. "וזה בחי' פגם נדב ואביהוא שהקריבו אש זרה ביוםשנתחנך המשכן שהוא בחי' היכל
הקודש הנ"ל. כי הם הי' צדיקים גדולים ונוראים מאד מאד כשרז"ל. ומחמת שראו את המעשה הרע שנעשה בעולם שאחרי כל האותות והמופתים הנוראי' שעשו משה ואהרן. אחר שנתן לנו משה ... המשכן וירדה השכינה לישראל ונעשה תיקון נפלא בכל העולמות מה שלא היתה כזאת מימות עולם. כמובא בזוה"ק מעוצם
קדושת מעלת הארת יום
קדוש ונורא ההוא שהוקם בו המשכן שנטל עשר עטרות. והאיר בו אור הגנוז וכו'. ע"כ סברו שעתה העת לבער ולכלות הסיטרא אחרא לגמרי עד שלא יהיה כוח עוד לאנשי רשע שהם בחי' ערב רב לקלקל עוד. ע"כ הקריבו אש עם קטרת שלא בזמנה וכוונתם בודאי היה לטובה שרצו לעורר עי"ז אש המשפט הנ"ל
בקדוש' יתירה באופן שהרשעה כולה כעשן תכלה אז. כי זה ידוע שאין. שום דבר שמברר הטוב מעמקי הקליפות ומבער הרע כמו אש הקטרת. נדב ואביהוא, זיהו את מצב האומה, מצבו של עם ... ע"י אש הקטרת, המסוגל לברר, הטוב ולבער ברע, יבררו המוץ מהתבן בעם ישראל, יתרה מכך גם יבערו הרע. "המטרה
מקדשת את האמצעים", חשבו נדב ואביהוא, ע"כ הקריבו אש זרה, אשר לא ציווה ה'. עשייה זו מטרתה טובה, ברור הטוב וכילוי הרע, אך, אי אפשר לדחוק השעה, ע"כ נענשו. עם ישראל, מאז ... כי אם בגאולתו. הסכנה הגדולה, להיות העשיה, כעשית נדב ואביהוא, עשיה אשר אינה נכונה אך למרות זאת, בקרובי
אקדש. הדרך לעשיה הנכונה, מגיע ממקום החיבור, כאשר החיבור הינו נכון ובטוח, מכאן ניתן לברור המוץ מהתבן. ברירת המוץ מהתבן, איננה ביטול הטפל, ענינה הגדלת העיקר, הטפל ... לעשות מהתורות תפלות להתפלל להש"י לזכות לילך ולקיים כל הדרכים והעצות שבכל תורה ובפרט בענין זה של היכל
הקודש דהיינו לקרב נפשות להש"י. שכל מי שרוצה להתקרב להש"י באמת מחויב לעסוק בזה כפי מדריגתו וכנ"ל. עם ישראל זקוק, להנחיה, לכיוון. הליכה לאשר חפצתי עשיתם, לא, לרוב זבחכים. אשר חפצתי עשיתם זהו בקרובי
אקדש.