תערו של אוקאם - מבוא... תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, כלל זה מכונה גם "חוק החיסכון"). מטרתו של הכלל היא להדריך את המדען בנושא פיתוח היפותזות ומודלים וכן לעזור לו בבחירה בין היפותזות שונות. תערו של אוקאם אינו חוק של תורת ההיגיון ומובן מאליו שאינו ניתן להוכחה לוגית, אך יש הרואים בו כלי עזר ממדרגה ראשונה בעבודתו של המדען. עם זאת ראוי להדגיש כי במקרים רבים אין זה ברור, מבין שתי ברירות איזו היא הפשוטה יותר. לדוגמה, ספרות בינאריות הן מעטות יותר ... ב פרק יא). ויליאם איש אוקאם השתמש בעיקרון לצורך טיעונים תאולוגיים ומטאפיזיים, ואילו הרמב"ם, שקדם לו ב - 150 שנה, השתמש בכלל לבחינת השערות (היפותזות) מדעיות. המדע ותערו של אוקאם אין צורך לטעון שעץ זה הופל על ידי חייזרים שכעסו על פגיעה ברגשותיהם הדתיים בעקבות בניית מגדל אייפל, כאשר ניתן פשוט לומר שהרוח הפילה אותו... - תערו של אוקאם "תערו של אוקאם" הוא כלי בסיסי בידי אלו המחפשים אחר הסברים לתופעות באמצעות השיטה המדעית. המדובר בטיעון היוריסטי הנובע מניסיון רב שנים של ניסוי וטעייה, ואינו נכון בהכרח, אלא משמש כקו מנחה, לרוב אחד מיני כמה, לבחירת ההיפותזה המועדפת במקרה שישנם כמה הסברים לאותה תופעה. עד המאה ה - 20 כלל זה התקבל באהדה מהסיבות הבאות: רוב המדענים והפילוסופים היו משוכנעים בנכונותו. האמונה שהטבע עצמו מבוסס על חוקי יסוד פשוטים ועל כן, ההיפותזות הפשוטות יותר קרובות יותר ... שטען שיש לבחור בתאוריות הפשוטות יותר לא מסיבה מעשית, אסתטית או פראגמטית אלא בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את תורתו של פופר. השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין בעץ שנפל, הרי ... הפסיכולוגיה שלהם תואמת מספיק לפסיכולוגיה האנושית על מנת שהמונח "זועמים" יהיה בעל משמעות לגביהם. תערו של אוקאם מוצא את מקומו גם בתהליך הבנייה של תאוריות מדעיות. בהקשר זה, טען אלברט איינשטיין כי "מטרתה העליונה של כל תאוריה מדעית הינה להציג את האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך ביסוסה באופן פשוט ככל האפשר, מבלי לוותר על אף פיסת מידע שנרכשה באמצעות הניסיון". יש המנסחים זאת בביטוי "על תאוריות להיות פשוטות ככל האפשר, אבל לא פשוטות עוד יותר". הסיפא של המשפט הוא למעשה הסייג שמציבה השיטה המדעית על השימוש בתערו של אוקאם. כיום ניתן למצוא את תערו של אוקאם במדע בתור כלל מנחה שמכוון לעבר חיפוש אחר המבנים והחוקים הבסיסיים. על פי כלל זה ניתן להסביר תורות ותאוריות שונות בעזרת מספר קטן של מושגים מדעיים פשוטים. כך למשל, ניתן להזכיר את החיפוש אחר יסודות כאבני בניין של מולקולות בכימיה, את החיפוש אחר חלקיקים יסודיים כאבני ... לנגלנדס, הנקראת תוכנית לנגלנדס, שניסה לקשר בין מושגים בתורת המספרים ובין הצגות של חבורות מסוימות. על פי הכלל שמתווה תערו של אוקאם רצוי כי מערכת ההנחות המדעיות תהיה מצומצמת ופשוטה ככל האפשר. כך למשל, מקובל להניח כי חוקי הטבע אינם משתנים בהתאם לזמן ולמיקום, כלומר מספיקה מערכת חוקים אחת לכל זמן ולכל מקום ביקום. הנחה זו גוררת בעקבותיה, על ידי שימוש במשפט נתר, את חוקי השימור המוכרים במדע (למשל חוק שימור האנרגיה). בנוסף, האינווריאנטיות (קביעות) של חוקי הטבע ניתנת לתאור מתמטי גם באמצעות סימטריה, ועל כן השימוש במושג הסימטריה במדע הוא בעצם ביטוי לתערו של אוקאם. ישנן מערכות שבהן הגישה האינטואיטיבית של הבנת המבנה בעזרת תערו של אוקאם אינה מצליחה לספק הסברים ... למעשה, מערכות ביולוגיות רבות נוטות להיות מסועפות, והן עונות על ההגדרה של מערכת מורכבת. העקרונות הפילוסופים של תערו של אוקאם באים לידי ביטוי בגישתה המדעית של הביולוגיה האבולוציונית המודרנית. הביולוגיה האבולוציונית מעלה השערות לגבי התפתחות אבולוציונית של מין, איבר או תכונה ... זה הם בדרך כלל מוטציות. עקרון זה הוא אחד מהעקרונות המנחים בייצירת עצים פילוגנטים. ראוי להזכיר עוד שני מובנים בהם שימש תערו של אוקאם תפקיד בקורות המדע. האחד הוא תהליך שבו נזנחו תאוריות מדעיות כאשר הסתבר שהן עושות שימוש במושגים על טבעיים. לכך לא חסרות דוגמאות - דיבוק כהסבר למחלות רוח, הספירות השמימיות שמונעות על ... זו אינה מדויקת במקרים רבים, כמו למשל מקרים מורכבים שבהם החולה סובל מתסמונות מורכבות היכולות לכלול מספר רב מאוד של תסמינים. יש לזכור גם, שהרפואה אינה מדע מדויק ובתהליך האיבחון יש מקום רב לגורמים כמו אינטואיציה, רגשות ותחושות. הפילוסופיה ותערו של אוקאם למרות שוויליאם איש אוקאם עצמו לא פקפק בקיומו של אלוהים, הרי שבשלב מאוחר יותר נעשה שימוש ב"תערו של אוקאם" על מנת לנסות להכריע בשאלה תאולוגית זו. נטען כי המדע יכול לספק הסברים להרבה מהתופעות הנצפות. הסברים אלו הם פשוטים ומובנים יותר מאשר הסבר תופעות הטבע בהסברים מיסטיים או דתיים. לפי ... ועל כן יש לבחור דווקא בהם והרי הוכחה נוספת לקיום האלוהים. השימוש ב"תערו של אוקאם" על - מנת להכריע בעניין זה לוקה בטעות, משום שעקרונות הפילוסופיה של המדע ("הגישה המדעית") אינם מתיישבים עם עקרונות התאולוגיה, ועל כן לא ניתן להשתמש ב"תערו של אוקאם" כדי להכריע בין גישות שהבסיס הפילוסופי שלהן ... הגישה המוניסטית, שלפיה ישנה אחדות בין הנפש והמוח, עדיפה על הגישה הדואלית, שלפיה מדובר בשני מונחים שונים. הצדקות פילוסופיות לתערו של אוקאם לפני המהפכה המדעית האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה זו שייכה את העיקרון לתחום המטאפיזיקה, כלומר הציבה אותו כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו המדענים לפתח תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים וקישרו אותו לדרך הפרקטית שבה מתורגם הידע בעת בניית תאוריות מדעיות. אף שכיום אלו הן ההצדקות המקובלות ל"תערו של אוקאם", עדיין יש כאלו הטוענים כי העיקרון נשען על מניעים מטאפיזיים נסתרים. ביקורת התער של אוקאם זכה במרוצת השנים, מאז יצירתו, לביקורות רבות מצד פילוסופים ומדענים. עיוות השיקולים המדעיים הביקורת העיקרית, המושמעת בדרכים רבות, על תערו של אוקאם היא שהוא מכניס שיקולים שאינם ממין העניין אל תוך המדע. המדע עוסק בחקר האמת, כפי שהיא ובחקר העולם כפי שהוא. הכנסת שיקולים התלויים בבני האדם ובתפיסה שלהם (פשטות וחסכונות) ...