... באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "מדען" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו. על מנת להבין את מצבו ... סביר שיידרשו קורסי השלמה). מחקר: פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים ...

... שומעים בלילות, אשר יוחסו לאל פאן. הסיבות להפרעת פאניקה: המחקר המדעי מציע כיום מספר הסברים לסיבה שאנשים מסוימים יפתחו הפרעת ...

... מוקדשות בעבר להתנהגות אלימה ותוקפנית, אל עבר עיסוק אינטנסיבי בספורט. מדען שמקור סקרנותו הוא יצר המציצנות, והוא "מציץ לסודותיה של אמא טבע". מונח זה, בהקשרו המודרני, נטבע לראשונה על ידי הפילוסוף הגרמני ...

... ברור שאלה: אבל גם אומר שזה קורה ולא קורה? אליעד: בנוסף אין הבדל בין קורה ללא קורה שאלה: מה אגיד לך? אליעד: זה נשמע לך מדע בדיוני. אבל השאלה היא, מה היא האמת? ...

... העיקרית למצבי בריאות לקויה (פיזית ומנטלית). זו גם הסיבה העיקרית למלחמות, גזענות, רצח, התאבדויות וכו'. זה אחד המחסומים העיקריים בפני ההתפתחות הרוחנית של האדם. אך זה גם אחד הגורמים העיקריים להתפתחות הטכנולוגית והמדע. יש ללמוד להעביר את מושכות המרכבה של החיים מידי הפחד לידי העצמי הגבוה, שהוא הרכב האמיתי. אז אפשר להשתמש בפחדינו לטובתנו, כדי ... הוא משכן הפחד, הם מזינים זה את זה. את שניהם יש להחזיר לגודלם האמיתי, כך שישרתו אותנו ולא אנו אותם. כיצד? על ידי פיתוח אהבה (חזרנו לתחילת המאמר). הכותבת: סילביה אבר סילביה אבר היא יועצת הוליסטית, בעלת תואר בהוראת המדעים, מפתחת שיטת S.A. לאסרטיביות רוחנית. סילביה מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאים שונים: ריפוי הפחד שלנו ושל הסובבים אותנו, מודעות ...

... מתייחסת בעיקר לחלל ריק - בגלל שהחלל הריק הוא מה שמניע את האטומים לזוז. זה הכוח הגדול מכולם, וכל הכוחות הפיזייקלים ולמעשה כל מדע פיזיקלי מתייחס לחלל הריק. ...

... כאמת, אך רק לפני מאה שנה היה זה עדיין רעיון שנוי במחלוקת. והיום, אף על פי שהלא מודע הוא בלתי נראה ואינו ניתן להוכחה במכשירים מדעיים, האמת שברעיון ה"לא מודע" סיפקה הסברים לתופעות שונות בנפש האדם ונתנה מענה לצורך אבולוציוני של האדם להבין את ... בלתי נראים, כגון אנרגיה, הילה, צ'קרה, אור, ישויות, תקשור ועוד... יחד עם הפסיכולוגיה שתפסה מקום של כבוד במאה העשרים כך גם המדע התפתח מאוד ביכולות שלו לתאר ולהסביר תופעות שונות. המדע במובנים רבים הפך להיות עבור האדם המודרני, בוחן של אמת על המציאות. במובן זה תאוריות או מחשבות נפסלות או מאוששות על פי מדעיותן. כלומר על פי היכולת של האדם להוכיח אותן באופן מדעי. מהפכת המחשוב ומהפכת ההיטק אפשרה לבנות מכשור עדין שקולט וקורא תדרים של אנרגיה. יכולת לצלם חלקיקים קטנים ולחקור ... שלנו יכול לתפוש, יצר מצב שבו המאה העשרים הצליחה להוכיח את קיומם של עולמות בלתי נראים, על ידי הפיכתם לנראים. כלים אלו של המדע יצרו מצב שבו ידע קדום שנחשב למיסטי כמו הילה או אנרגיה הפך ל"מדעי", ומאחר שמדעי, משמעו אמיתי, הרי שאנו יכולים להכיל אותו. במאה העשרים נבנתה למעשה מקפצה שאפשרה לנו לתווך לידע ולהיגיון שלנו ... רב במקביל לנגישות עמוקה יותר לעולם הרגשי והלא מודע של חיי הנפש שלנו. בעשורים האחרונים מתרחשת תופעה אבולוציונית טבעית, והיא שהמדע והפסיכולוגיה אינם מצליחים לספק מענה לשאלות חדשות שנוצרו במידה רבה בעקבות ההישגים והיסודות שבנו המדע והפסיכולוגיה. את השאלות הללו מפנים יותר ויותר אנשים לאזורים של המיסטיקה, הקבלה, התקשור, המדיטציה הרייקי ועוד... למעשה, ביסוסם המדעי של מה שהיו ממדים ניסתרים (כמו הלא מודע, והילה) יצר תשוקה לגילוי ידע נסתר חדש. הידע הגבוה של המיסטיקה והאור ... ולומדים מוסיקה. הם חשופים להרבה ידע, וגם אם החינוך אינו אידיאלי הרי שלילד היום ביחס לילד של לפני מאה שנה יש נגישות לקריאה, למדע, לאומנות, ולמעשה כלים טובים יותר לבריאה ויצירת עולמו. ילד היום יכול לראות תמונה בספר מודפס או במחשב. ילד לפני ... מוגבלים, שפונים לקוטביות של טוב ורע, אור וחושך, חיים ומוות. לכן העולם הרביעי יסתיים, על פי הנבואה, בחילוף הקטבים, וכבר היום המדע מודד את שינוי המגנטיזם של כדור הארץ בתהליכים מואצים. אם לחזור לראשית הדברים הרי שהאדם יצר מצב שבו המבנים ... והדתיים שהוא בנה איפשרו מצע לגדילה והתרחבות, והיום יש השכלה לאחוזים גדולים של אוכלוסיית כדור הארץ. המהפכה התעשייתית והמדע יצרו לנו נגני תקליטים וכל אחד יכול לשמוע מוסיקה מכל הסוגים, האינטרנט חשף אותנו לקשרים חברתיים עם אין ספור אנשים ...

... ייתכן כי היקום כולו מתקיים בנפש האדם בלבד ואין לו קיום אובייקטיבי. הנשמה במדע הנשמה אינה ניתנת לאישור או להוכחה מדעיים, שכן הנחת קיומה של הנשמה אינו גורם המנבא את התנהלות העולם, אלא מפרש אותו בלבד. טענות כי נשמה מסוגלת להשפיע באופן ישיר על העולם החומרי, בלא שימוש בתיווך של גוף האדם, לא הוכחו מבחינה מדעית. מסיבה זו, המדע מתייחס לנשמה כאל משהו שקיומו לא הוכח ואינו נחוץ להסברת החיים או החשיבה. הנחת העבודה של המדען היא שאין נשמה, לא מתוך ידיעה שהיא אינה קיימת, אלא מתוך תפיסה שמחקר מדעי אינו יכול להתחשב בישויות שאינן ניתנות לבחינה באמצעים אמפיריים (ניסויים). מסיבה זו, אין משמעות למושג "נשמה" במחקר המדעי, וכל התאוריות בעניין (כולל זו המטריאליסטית) אינן מדעיות אלא פילוסופיות. המחקר המדעי בוחן את הקורלציה (מתאם) בין תחושותיו ומחשבותיו של אדם לבין תופעות פיזיקליות וכימיות שנובעות מפעילות תאי העצב במוח ומהקשרים ביניהם, או ... בין התופעות הפיזיקליות והכימיות למחשבות ולתחושות היא חסרת משמעות מבחינה מדעית, כיוון שאינה ניתנת להוכחה בפרוצדורה מדעית. פוריותו של המחקר המדעי בשיטה זו ניכרת, למשל, בהתקדמות הטיפול במחלות המשפיעות על מצב הרוח וההתנהגות ("מחלות נפש"). כל עוד שררה ההנחה שמחלות אלו תלויות במידה ... במנותק מהמוח או אחרי הפסקת פעילותו והריסת רקמותיו, אינו נעשה במישור המדעי, אלא במישור הפילוסופי והדתי, וכאן נכנסת לתמונה אמונתו של האדם. סוגיית הטיפול במושג ה"נשמה" בפילוסופיה ובמדע נידונה בהרחבה במסגרת מה שמכונה: הבעיה הפסיכופיזית. ביטויים אין לו גרוש על הנשמה - כינוי לאדם ללא אמצעים כלכליים. תפרן. לא נותרה בו נשמה ...

... יתכן ולא היה מעביר אותה לתלמידיו לולא התרשמותו העמוקה מתורת הרקליטוס: "Panta Rei". בהחליטו להעביר את יסודות התורה, הלך אף הוא בדרכי הבבלים והעביר אותה אך ורק לחברי המסדר: המדעית, המיסטי והמוסרי. דומה לבבלים העביר את תורתו רק בעל פה. הוא לא רצה שזה יופץ ורק מותו העזו ... להגיע לגלגול יותר גבוה אם נטהר את נשמותינו על ידי פילוסופיה ומוסיקה. הוא טייל בכל העולם והגיע גם להודו עוד לפני הבודהיזם. נוסף לכך, היה אדם בעל מוסריות גבוהה ביותר ובמסדר המדעי המיסטי שהקים הקפיד על מוסריות, נאמנות וצניעות, הימנעות מאלכוהול, טיבעונות, משמעת עצמית ...

... גם אחרת, האדם יכול להתפתח בידע בכל התחומים, כל תחום הוא מדע ועולם נרחב בפני עצמו, אוקיינוס הידע מלא בנושאים. אין נושא שאין עליו מדע שלם. גם בעניינים חברה ותקשורת יש מדע שלם. וכל הדברים הללו חשובים באותה מידה, כל סוג של ידע הוא חשוב בפני עצמו. וכל מידע של האדם מרחיב לו את הפרספקטיבה ואת ...