חרטה - מבוא חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר. חרטה מלווה לעתים בתחושות של עצב, בושה או אשמה, לאחר מעשים שמאוחר יותר האדם חש כי מוטב ולא נעשו. חרטה עשויה להיווצר לא רק בעקבות מעשה, אלא גם בעקבות מחדל - האדם מתחרט על שלא פעל במקום שראוי היה שיפעל. לעתים החרטה מלווה במעשים הנובעים ממנה: שינוי ההתנהגות, התנצלות בפני הנפגע, ואף מתן פיצוי לנפגע. במקרים קיצונים החרטה עלולה להוביל לדיכאון, ואף להתאבדות. היעדר תחושת חרטה הוא אחד התסמינים של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית. תוכן עניינים: 1 חרטה כחובה דתית 2 חרטה במשפט הפלילי 2.1 חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית 2.2 חרטה לאחר השלמת העבירה כשיקול להקלה בענישה 3 חרטה כצעד חברתי 4 חרטה ככלי ביחסים הבינלאומיים חרטה כחובה דתית: ביהדות, אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה דתית על הנפגע לסלוח ולהתפייס. אם הפוגע אינו מביע חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר בחטאו ולבקש מחילה מאלה שבהם פגע. תהליך התשובה כולל את המרכיבים הבאים: עזיבת החטא: האדם צריך מבחינה מעשית לעזוב את החטא, אחרת יחשב למי שטובל ושרץ בידו. חרטה: האדם צריך להתחרט ולהצטער על המעשה הרע שעשה. וידוי דברים: האדם צריך לומר בקול ולפרט את חטאו בפני עצמו, כדי להיות מודע למעשה. קבלה לעתיד: האדם צריך לקבל על עצמו, שמכאן ואילך הוא לא יעשה את המעשה הזה יותר. סקרמנט הוידוי של הכנסייה הקתולית מורכב מחרטה, הודאה וגמילות חסדים. באסלאם, סליחה דורשת לעתים קרובות חרטה מצד החוטא. במקרים שבהם האדם מבקש את סליחת האל, מרכיב החרטה הוא מהותי לקבלת הסליחה. אצל המורמונים, חרטה היא אחד מארבעת עקרונות האמונה. העיקרון כולל חרטה כנה או "צער אלוהי", כפרה במידת האפשר, והימנעות מחטא. המפתח לתהליך החרטה הוא הווידוי של האדם בפני אלוהיו, בו הוא מבקש סליחה על חטאיו ומתחייב שלא לחזור על שגיאותיו. על חטאים כבדים מתוודים בפני בישוף, המציע דרכים לכפרה ועידוד רוחני. חרטה במשפט הפלילי: חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית: בסעיף 28 לחוק העונשין נקבע: "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה". בית המשפט העליון בחן את המניע לפטור עקב חרטה: "ישנם מספר טעמים למתן הפטור עקב חרטה, אותם ניתן למצות בשניים מרכזיים: טעם מוסרי וטעם תועלתני. לפי הטעם המוסרי, החרטה מצביעה על שינוי שחל במצבו הנפשי של הנאשם ועל כך שהוא מבקש להתנער מהעבירה, גם אם חצה את סף הניסיון. לפי הטעם ... ממעשה העבירה לפני השלמתו, או לנסות למנוע את תוצאות המעשה אם מדובר בעבירה תוצאתית והושלם היסוד ההתנהגותי של העבירה." בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע שעל החרטה להיות רגשית - מוסרית, כלומר, "הסעיף דן ב'בעל תשובה' ולא במי ששוקל שיקולי כדאיות, כפי שנובע מדברי הכנסת ומדברי ההסבר ...

... האשמה, חרטה וביקורת עצמית. כשאדם מתבונן פנימה אל תוכו, הוא מגלה את עצמו. הוא מגלה את הרגלי החשיבה שלו, אמונות ופחדים, אלו נקראים קליפות. ובכל השגה או ... על זה. ניקח לדוגמה עניין השיפוטיות העצמית. אדם ישב וחשב עם עצמו והגיע למסקנה שהוא מחמיר עם עצמו יותר מידי וגורם לעצמו להרגיש חרטה ואשמה לשווא. ההיגיון אומר שאם הבנו שאין טעם שנמשיך לשפוט את עצמנו, להתחרט ולגרום לעצמנו לתחושה רעה, אין שום סיבה שנמשיך צורת החשיבה הזו. ...

... עלולים להיות מוטים. רגש שלילי במשא ומתן: לרגש שלילי יש השפעה מזיקה על שלבים שונים של המשא ומתן. ישנם מספר רגשות שליליים המשפיעים על המשא ומתן (למשל, גאווה, אשמה, בושה, חרטה), אך הרגש הנחקר מכולם הוא כעס. עוד לפני שהמשא ומתן החל, מתדיינים כועסים מתכננים להשתמש פחות באסטרטגיות של שיתוף פעולה ויותר באסטרטגיות תחרותיות, אף שאלו מביאות ... יותר של המשא ומתן. כעס הביא את הצד השני לנקוט באסטרטגיות של שליטה וכניעה (אך לא שיתוף פעולה, למשל). גאווה גרמה ליריב לנקוט ביותר אסטרטגיות של פשרה ושיתוף פעולה. אשמה וחרטה יצרו רושם חיובי יותר של המתדיין על היריב, אך גם הביאו את היריב להציב דרישות גבוהות יותר. מאידך גיסא, ברמה האישית אשמה קשורה לשביעות רצון גבוהה יותר מההישגים ...

... שבעמדת כו או מעמד נמוך יותר. טינה יכולה להיווצר בעקבות חוויה שלילית החוזרת על עצמה, או חוויה שלילית שנצרבת בזיכרונו של אדם. כשאדם חש טינה כלפי עצמו, הדבר עשוי להיקרא חרטה. תוכן עניינים: 1 פסיכולוגיה 1.1 גורמים 1.2 סימנים פסיכולוגיה: גורמים: ישנם מצבים רבים העשויים לגרום ...

... אחרת. הייתי רוצה להאמין שאנו מנצלים אפשרויות אלו כל עת שהדבר מזדמן, אולם איני יכול לעשות זאת. אמנם ההזדמנות להרחבת גבולות הפתיחות תמיד נמצאת, אולם נראה שלעיתים תחושות ככעס, אשמה, תסכול וחרטה, הנובעות מהסגירות אותה אנו מביאים לאותו הרגע, לסיטואציה עם האחר, משתלמות יותר מאי הודאות שבפתיחות. כנראה שלתחושות הפחד והבעתה המתעוררות עם ההתרחקות מאותו הדבר המוכר, ...

... מופע דיכאוני אדם יפגין מצב רוח ירוד מאוד המשפיע על כל היבטי החיים, וחוסר יכולת לחוש הנאה מפעילויות שהיו מקור הנאה בעבר. כמו כן אדם מדוכא עלול להרהר ולעסוק באופן כפייתי במחשבות ורגשות של חוסר ערך, אשמה וחרטה ללא סיבה הגיונית, חוסר אונים, יאוש ושנאה עצמית. במקרים חמורים עלולים להופיע תסמינים פסיכוטיים, הכוללים מחשבות שווא, או נדיר יותר, הזיות, בדרך כלל לא נעימות. תסמינים ...

... היתה בונה אחר לב נשבר בא שמחה, וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה בכי צריך להיות רק משמחה עקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה. ואפלו' החרטה טוב מאד שתהיה מחמת שמחה... ומתעורר לו בכיה ...

... בעבר. כמו כן אדם מדוכא עלול להרהר ולעסוק באופן כפייתי במחשבות ורגשות של חוסר ערך, אשמה וחרטה ללא סיבה הגיונית, חוסר אונים, יאוש ושנאה עצמית. במקרים חמורים עלולים להופיע תסמינים פסיכוטיים, הכוללים מחשבות ...

... הקטנה, לקח אותה לעיר הגדולה ומכר אותה. כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, החליט הצעיר לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם. גמלה בליבו החלטה להחזיר להם את הכסף ממכירת הפרה ולעבוד חינם למענם כדי לעזור להם ...

... מבט של "אני יודע הכל יותר טוב. " אין בספר שום דבר ערכי ואין שכר ואין עונש. אין בו אשמה ולא חרטה. הוא בא לשעשע צעירים בין כל ערכי המוסרניות המוטלים עליהם. אפילו למוות בעריפת ראש ...