חרדה - מבוא
חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות
חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד
חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד
חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד
חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת
חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם
"חרדת סיגנל", כלומר
חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת
חרדה. תסמינים
חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים: תסמינים פיזיולוגיים - כגון דפיקות לב חזקות ... זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות להתמודדות זו, ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי העיכול. סימנים חיצוניים נוספים של
חרדה עשויים להיות עור חיוור, הזעה, רעידות, והרחבת אישונים. תסמינים פסיכולוגיים - כגון אי שקט, מתח, ... חוסר ודאות, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר בטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטחון כלשהם, ועוד. מיעוט מהאנשים שחווים
חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה. התקף פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי, ונוצרת תפיסת ... לבלבל בין התקף הפאניקה לבין התקף לב, אסטמה ועוד. הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד, אבל נעדרת בדרך כלל אובייקט ממשי. אבחון של
חרדה במטרה לברר האם היא חמורה עד כדי הפרעת
חרדה, נעשה על ידי פסיכיאטר. הפסיכיאטר עורך אנמנזה ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית ... את שכיחות התסמינים, עוצמתם ומשך הזמן שלהם, ובעיות בתפקוד הנגרמות מהופעת תסמינים אלו. לעתים הנבדק ממלא שאלון שנועד לברר את מאפייני
החרדה, כגון השאלונים של בק (Beck Anxiety Inventory), צונג (Zung Self-Rating Anxiety Scale והמילטון ... Anxiety Scale). הבסיס הביולוגי מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי מוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של
החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם לאמיגדלה, והנבדקים דיווחו על תחושת
חרדה מתונה. הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת
חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות. לנטייה להפרעות
חרדה ולחלק מהתסמינים הגופניים הנלווים אליהן, כמו נטייה לסחרחורות או למעי רגיז, נמצא גם בסיס גנטי. סוגי
חרדה קיימים סוגים שונים וסיווגים שונים של
חרדה. להלן כמה מהם:
חרדה קיומית התאולוג פאול טיליך איפיין בתחילת המאה ה - 20 את
החרדה הקיומית כ"מצב שבו יצור נעשה מודע לאפשרות של אי - הקיום שלו". הוא מנה שלוש קטגוריות של
חרדה קיומית:
חרדת מוות,
חרדה מוסרית (שכוללת רגש אשמה),
וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). לטענתו,
חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד
חרדת מוות ו