חרדות -
חרדות ופחדים כיצד מתמודדים
חרדות ופחדים כיצד מתמודדים
חרדות ופחדים כיצד מתמודדים / חיותה אפשטיין לא יכולתי לנשום. חשתי שאין לי אוויר. ונשימתי נעתקת. הבנתי ברגע הראשון. שאסור לי ... לפאניקה. שעלי לשלוט בתגובה. זאת אומרת לא להיות היסטרית. אולם מרגע זה חשתי שאוויר לא נכנס לראותי וגרוני חסום. אני זוכרת את הפעם הראשונה שקיבלתי
התקף חרדה. חזרתי מחופשה בת שבוע ימים. חופשה שבה הכרחתי את עצמי להתנתק מ"חוויות" של בניה ושיפוצים שהשארתי בארץ. היום הראשון של החופשה היה ... מים ונפנף יחד עם כל השכנים שמסביבי במסמכים שונים כדי לאורר אותי. אולם אני בשלי. נחנקת. ונאבקת בתוכי חסרת אונים. באותו הרגע התחדדה לי התחושה שאני
בהתקף חרדה ושאף אחד לא יכול לעזור לי מלבד אני לעצמי. ברגע זה הבנתי שהיסטריה ואיבוד שליטה ירעו עם מצבי. נזכרתי שוב ברסקיו וטפטפתי מתחת ... וכך כאשר דמעות של חוסר אונים מציפות את עיני ונשימה אינה נכנסת לגרוני התחלתי לחשוב כיצד אני מרגיעה את עצמי. ובמקום נשימות מהירות שהגבירו לי את
התקף החרדה. התחלתי להכריח את עצמי לנשום לאט לאט. נשימות ארוכות... ושאיפות ארוכות. הבנתי באותו הרגע שרק על ידי הבנה מודעת אני יכולה לשלוט ... אט להרגע. הלחצים בחזה פסקו. הבכי פסק. נרדמתי עייפה מהמאמץ ומרפיון חושים. ומדוע אני מספרת על זה? לאחרונה הנני שומעת ממטופלי ומחברותי שהן נמצאות
בהתקף חרדה. ואינן יודעות מה לעשות עם זה. חלקם נמצא בשלב סיום המחזור ושינויים הורמונליים. חלקם נמצאות במתח תמידי. ואני מדברת על נשים כי ... כולם חשות את המתח הנוראי שיוצר בהם תעוקת חזה. נכון. צריך להיבדק אצל הרופא כדי שישלול שתעוקת החזה אינה אירוע לבבי. אולם אני קיבלתי את הבנותי
מההתקף החרדה הפרטי שלי. ומה הבנתי? התקופה שבה קיבלתי את
התקף החרדה הייתה תקופה קשה מאוד עבורי. בנוסף לבניה ולשיפוצים בני הבכור טייל בדרום אמריקה והגעגועים אליו היו עזים. חשתי חלשה מבחינה רגשית, ... אותי לסטראס. ומדוע זה כך: הגוף שנטען על ידי שתי מערכות בגוף. מערכת סימפטטית ומערכת פארה סמפטטית. שאומרת לנו כך: כאשר נמצאים במצב של פחד, בריחה,
חרדה. הגוף אוגר את כל הכוחות כדי להתמודד. מכיוון שזהו השלב שבו האדם נלחם על השרדות. זאת למעשה המערכת הסימפטטית. אולם רגע אחד ... אינם מבינים מדוע מגיעים הדברים ה"רעים"? הרגע, השניה, שבו מתחלפת תחושת ההישרדות בתחושה של השלווה. הוא רגע הבלבול. וכך למעשה "נפתחת דלת" לתופעות
החרדה הללו. חרדות ופחדים נמצאים בבסיס הקיומי של כל אדם. אולם אציין שכאשר הם מגיעים, מצאתי דרך עבורי כיצד להתגבר עליהם. ולא להעצים אותם. הכוונה לתת להם לחיות בשלום ובשלווה בתוכי. מתוך הבנות גבוהות בלבד. הרגע הראשוני שבו מגיע
התקף החרדה. תקפיאו את התחושה כמו במטריקס. הביטו על ההתקף לא מתוך הרגש אלה מתוך היגיון בלבד. הקשיבו לו. זה עניין של שניות. אולם הם החשובות ביותר. נסו להבין מדוע
התקף החרדה הגיע? בדרך כלל הוא מגיע מפחד. מעומס רגשי, מחוסר התמודדות. הוא מגיע כאשר האדם נמצא ברגש נמוך. וחש חלש.
התקף החרדה הוא למעשה תוצר של פחדים, ושל מתחים מתמשכים שיוצרים קובץ של מכנה משותף שמגיע מתוך קושי. וכאשר מתגברים מתוך הקושי. משם אמורה להיות ... מוכן להתמודד. אולם כאשר מתגברים ועושים זאת ללא פחד וללא חשש יוצרים מתוך ההבנה את החוזק הנפשי. וכך מתמודדים עם הפחדים, עם המתח עם הרגש הנמוך ועם
התקף החרדה. לאט לאט כאשר מבינים את הקשיים.
התקף החרדה קיים. אולם ניתן לשלוט בו. למזער אותו. את זאת נוכל לעשות שנהייה במצב של הפעלת ההיגיון ולא הרגש. טיפול להבין שבתהליך
התקף החרדה הגוף יוצא מהאיזון ולמעשה נחלש. ולכן רק באותו הרגע. אני ממליצה על רסקיו רמדי. הרסקיו פועל ברגע ובזמן אמת. לא לקחת אותו סתם כטיפול ... לקו האמצע שלהם. בנוסף המלצתי היא: כאשר נמצאים בזמן חולשה נפשית גופנית. הקשיבו לגופכם. כאשר אתם חשים שינוי קל. חזקו אותו במנוחה. בויטמינים. ואז
התקף החרדה לא יהיה קשה כל כך עבורכם. ויטמין C ששומר על המערכת החיסונית. קומפלקס ויטמיני B שעובדים על הרוגע. ניתן גם לקחת אלספא מוד. התחברות ... בסדנת "שפע החיים". ובנוסף המלצתי היא: הפסיקו לטאטא מתחת לשטיח! תנקו את משקעי העבר, תתמודדו עם הפחדים שאגרתם במשך חייכם. זאת הדרך הנכונה להתמודד.
התקף חרדה תוקף אנשים ובייחוד נשים מעל גיל 40. פחדים, כעסים, קשיים של התנהלות משפחתית מתאספים יחדיו ל"עיסקת חבילה". גם משם נוצר הפתח
להתקף החרדה ולתחושות הקיומיות. החיים הופכים לקלים יותר. גידול הילדים נעשה קל יותר. חלקנו חווה את תסמונת הקן המתרוקן. פתאום נוצר זמן פנוי. והתחושה שאנו כהורים חשים בדידות, ואולי בגידה ואפילו
חרדת נטישה. כאילו הילדים ואפילו בני הזוג לא צריכים אותנו יותר. הבינו זהו הרגע שבו הנכם אמורים לחשוב על עצמכם. וזה הזמן לשחרר. ... מתוך השחרור הפנימי שלנו. מתוך הרצון שהם יגדלו כעצמאים חופשיים ומאושרים. לכן אני מציעה לטפל. לא לטאטא מתחת לשטיח. לא להתעלם מהפחד. ולא להתעלם
מהתקף החרדה הקטן. ולומר "זה כלום התגברתי" כי את המקום הזה צריך להתחיל לנקות. אחרת התחושה גוברת וגדלה. זכרו. רק מהמקום הזה שקוראים לו ...