... שמשתנה זו נקודת ההשקפה שלנו על ציר הזמן. למעשה - כל הדברים שיכל לקרות, קורים עכשיו. כל רגע במציאות נמדד על ידי מיקום כל החלקיקים שמהם מורכב החומר (אטומים) ברגע נתון, אם ניקח רגע מסוים במציאות ונקפיא ... איך הכל נראה ומה קרה בו זמנית בכל מקום באותו רגע נתון שהקפאנו. על פי המודל שאני מנסה לתאר - כל הרגעים האפשריים (מיקום של החלקיקים ביחס לחלל הריק) קורים כבר עכשיו, בו זמנית. במדע הקוונטי יודעים מתייחסים ...

... נפרד שאינו מודע לכאורה להיותו הבורא, זאת הדרך של התודעה הנצחית והאין סופית, שמכילה פוטנציאל אין סופי לכל המציאויות (כל החלקיקים בכל המקומות בכל הזמנים) לחוות את עצמה על כל רבדיה. הסינים החכמים ... למעשה רק "עדה לנצח" בכל מקום ובכל זמן, אך אנו כנשמה חווים רק חלקיק הווה אחד בכל רגע (חלקיק הווה נמדד בצורה הבאה: מיקום כל החלקיקים ביקום ברגע נתון ביחס לחלל הריק \ אנטי חומר). ללא חלק תודעתי זה ...

... שהוא הבורא) חוקר ומגלה עוד חלקים בפוטנציאל האין סופי שלו. כל רגע "שבריר" הווה של מציאות קיים בפני עצמו בתור פיסת מידע עצמאית שבה הכל קפוא (תמונה של כל החלקיקים ביקום ברגע נתון) ויש אין סוף שברירים כאלה של מציאויות וזאת הסיבה שזה אף פעם לא נגמר. פיזיקה מתייחסת בעיקר לחלל ריק - בגלל ...

... לא היה יכול להמשיך להתקיים ללא הזמן, אך גם ה"זמן" במשמעות המוכרת לנו לא היה יכול להתקיים ללא המרחב. הזמן הוא פועל יוצא של תנועה, הן ברמת החלקיקים הזעירים והן ברמת גרמי השמיים הגדולים. הזמן נמדד, הן ע"י התנועות של הכוכבים והן ע"י "תנועות" בחלקיקים הזעירים. ללא תנועות ביקום שלנו לא היה קיים זמן, כפי שהוא מוכר לנו. הזמן ביקום שלנו החל עם המפץ הגדול בתנועה אדירה הנמשכת כל העת ו - 4 הכוחות בטבע מווסתים אותה. נהוג לומר כי בתוך חורים שחורים, שבהם החלקיקים מכווצים כל כך עד כדי חוסר יכולת לנוע, הזמן "נעצר". אם לא קיים זמן בתוך חור שחור משמעות ... מאחר שאין לנו גישה למימדים אלה. מעבר רציף מהמרחב שלנו למימד אחר אפשרי, על כן, בתוך חור שחור, שבו קיימת אנרגיה כבידתית חזקה מאוד ותנועת החלקיקים נעצרת. התוחם "העליון" המגבלה של מהירות האור היא מגבלה של המימד שלנו, אך לא מגבלה ... השני, תנועה מהירה מאוד מהווה פתח נגדי למעבר ממימד אחר למימד שלנו. עפ"י היגיון זה, בתוך תוכם של הכוכבים הבוערים קיימת תנועה כל כך מהירה של חלקיקים, המושכת אליה חומר או אנרגיה ממימד אחר ואלה מזינים אותם. (כפי שהמפץ הגדול עצמו היה אולי ...

... אך ורק ביחס למיקום האטומים ביחס לחלל הריק. וכל רגע הווה במציאות, נמדד אך ורק כמיקום החלקיקים אשר נקראים "יש" ביחס לחלל אשר מכונה "אין". ומנקודת מבט של יצור שמסוגל לחוות את התודעה של עצמו בנקודת מבט אחת בלבד בו זמנית, הזמן הוא רצף של רגעי הווה. ...

... במובן הפיזי מכיוון שכל רצף המציאות שאותו אנו חווים כמתמשך הינו אלא רצף של רגעי הווה שכל אחד מהם בפני עצמו קיים לנצח כפריז (הקפאה) של מידע חלקיקי. (חלקיקים ביחס לחלל הריק). התודעה (החלק המתבונן) זורם \ ...

... רק את הטוב. אז מה כן עושים? הדבר דומה לתהליך של זיכוך והרתחת מים. אם ננסה לקחת מים ולהוציא מהם את כל החלקיקים הרעים שבהם, הרי שלשם כך אנחנו חייבים להרתיח אותם קודם לכן, כי בלי זה ...

... אותו עם טענות תורת היחסות. גם כשהתייחס בקצרה לתורת הקוונטים, הציע פתרון נדוש לפיו גלים הופכים לחלקיקים, ההופכים שוב לגלים. בקיצור, הפוליטיקאי הליברלי התגלה כפילוסוף די שמרן. ובכל זאת היו בספר דברים שתאמו את השקפת - עולמו של ...

... זה יהיה הרבה יותר גרוע. מה שעושה את תורת הקוונטים לתורה פיזיקלית כוללת היא העובדה שכל הדברים המוזרים שאמרנו על הפוטון נכונים לגבי כל חלקיק: אלקטרונים, פרוטונים וכל החלקיקים הידועים לנו כחלקיקים בעלי מאסה, ואפילו אטומים ומולקולות שלמות, מתנהגים כגלים לכל דבר כשבודקים את תכונותיהם הגליות. במילים פשוטות: הם יעברו ... (EPR). הוא הומצא ע"י איינשטיין ותלמידיו כדי להקניט את בוהר, אבל שוב, עם הזמן התברר שתוצאות הניסוי דווקא תומכות בפירושו של בוהר למכניקת הקוונטים. דמיינו אטום הפולט שני חלקיקים בעלי ספינים הפוכים: אם חלקיק אחד מצביע כלפי מעלה, השני מצביע כלפי מטה ולהיפך. ניתן לראות זאת בתמונה 7. נניח לשני החלקיקים להתרחק זה מזה מרחק רב כרצוננו ואז נמדוד את הספין של אחד מהם. אם הוא פונה למעלה נדע שהספין של החלקיק השני פונה מטה, וכן להיפך. תמונה 7 כאן התחדש הוויכוח בין שני החברים המיתולוגיים במלוא עוזו. פירושו של איינשטיין לניסוי היה פשוט: לשני החלקיקים היו מראש ספינים מוגדרים. זו, כמובן, תשובת השכל הישר. כך, אם העלה אדם נעל ימנית מהמגירה, הוא יודע שהנעל שנותרה היא שמאלית. ברור, אמר איינשטיין, שהמדידה לא שינתה את מצב החלקיקים אלא רק את ידיעתו של הצופה לגבי הספין האחד ולפיכך גם את הידע שלו לגבי הספין השני. בוהר, איך לא, טען להיפך: המדידה אינה ... מהיחסות והמתיר אפקטים כאלה? כמה חוקרים, בהם יקיר אהרונוב, סבורים שניסוי EPR מתאר מעין "זיגזג" בזמן: המדידה של חלקיק אחד משפיעה, אחורנית בזמן, על המקור המשותף של שני החלקיקים ומשם חוזרת ומשפיעה על החלקיק השני. שנים רבות התייחסו הפיזיקאים בספקנות לצורת הסתכלות זו, והסיבה ברורה: היא חורגת מהתיאור ...

... אם נסריט את ההתנגשות ישר והפוך לא יהיה שום הבדל בין שני התסריטים. כך לגבי פגישה בין אלקטרון והאנטי - חלקיק שלו, הפוזיטרון: שני החלקיקים ירוצו בשמחה זה לקראת זה ויאיינו זה את זה ובמקומם ייוצר פוטון, אבל הפוטון הזה יכול, מתי שרק יתחשק לו, להתפרק מחדש לזוג אלקטרון - פוזיטרון שינוסו זה מפני זה על נפשם באותה מהירות בה רצו קודמיהם אל סופם. מהסימטרייה המושלמת הזאת, השלטת בחלקיקים בודדים, הבה נתקדם עוד צעד לעבר התופעות האסימטריות המוכרות לנו בעולם המאקרוסקופי. הנה, למשל, ספל הקפה החם: על - פי החוק ... הניסוי המפורסם ביותר של תורת הקוונטים, הלא הוא ניסוי איינשטיין - פודולסקי - רוזן שפגשנו בפרק 0. בניסוי זה, כזכור לכם, היה לשני החלקיקים מקור משותף בעבר, שהוא האחראי להתאמה ביניהם. השאלה שלנו הייתה: ומה יהיה אם לשני החלקיקים יהיה אירוע משותף בעתיד? האם גם אז יקיימו ביניהם קשר טלפאתי ממרחק כמו ב - EPRהרגיל? בשנים האחרונות אנחנו עסוקים בפרוייקט ... כיוון שהוא הופך את ה - EPR על פיו בזמן, קראנו לו ניסוי RPE. לכאורה מצב כזה לא ייתכן משום שהוא ייצור פרדוקס לוגי: נניח שלקחנו שני חלקיקים מרוחקים שמעולם לא נפגשו, נעשה מדידה על אחד מהם, נגלה כי גם החלקיק השני המרוחק הושפע מהמדידה, וזאת מפני שהם עתידים להתחבר. ... כיצד ניתן יהיה אז להסביר את התוצאה? תורת הקוונטים מאפשרת לנו ליצור EPR מהופך כזה אם נעשה את המדידות בצורה זהירה: נמדוד את שני החלקיקים, אבל לא נסתכל ישירות בתוצאות המדידות אלא נשמור אותן במקומות מבודדים. אחר כך נחבר את שני החלקיקים, ורק אז נלך ונסתכל בתוצאות המדידות. נגלה כי התוצאות הללו, שחיכו לנו "מוקפאות" כל הזמן הזה, מקיימות את אי - שוויון בל ... באחת מהן משנה, באותו רגע, את תוצאת הבדיקה השנייה, אחת היא כמה היא מרוחקת. תמונה 6 למעשה עשינו כאן דבר אפילו יותר מרחיק לכת: החלקיקים עצמם אינם מגיבים זה עם זה כלל. תחת זאת, חלקיק אור יחיד יוצא באותו רגע משני מקורות אור מרוחקים אל מטרה אחת, ובדרכו הוא נוגע בו - זמנית בשני החלקיקים המרוחקים. הקורא הסבלן, שעדיין לא סגר את המאמר הזה בייאוש, בוודאי הבחין שהמשפט האחרון שאמרנו נשמע בלתי - שפוי לחלוטין: היה ... אחד, שעל - פי ההיגיון הקוונטי יצא לדרכו משני מקורות מרוחקים והגיע לבסוף למחוז חפצו בשתי דרכים שונות, פגש בשתי הדרכים בהן עבר שני חלקיקים. עובדה: שני החלקיקים הללו, שמעולם לא פגשו זה את זה, הופכים עתה לחלקיקי EPR לכל דבר: מדידה של האחד משפיעה מיידית על השני. אם כן, העולם הקוונטי ... אף הוא כנטול כיוון זמן, מה שמחזק, לכאורה את הדעה המקובלת שאסימטריית הזמן היא תופעה סטטיסטית גרידא, המופיעה רק במצבורים גדולים של חלקיקים ולא בחוק - טבע יסודי כלשהו. פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 6. ...