... שאלה זו על האדם להתבונן בקץ החקירה ולשאול את עצמו האם יגיע למסקנה שנוגעת לחייו מחקירה זו? לאיזה מימוש כלשהו? מנטאלי, נפשי, או
רגשי? אם התשובה היא שלא אזי אין טעם להמשך החקירה והדרישה. עליו להבין ש"אין לך עסק בנסתרות". הכל במוח שלך האדם יודע, מכיר,
חווה וחש את עצמו בלבד. כל הגירויים "החיצוניים", הם קיימים אך ורק במוח של האדם. אין לאדם שום אפשרות לדעת משהו או מישהו שהוא חוץ ממנו. אדם
מרגיש רגשות מסוימות, והוא משליך שאת אותם
רגשות חווה גם אדם אחר. אך זה מגוחך, כי הרי לדעת מהם
רגשותיו של האחר, על האדם להיות האחר בעצמו. אדם יכול לדעת רק את מחשבותיו,
רגשותיו, מאווייו ורצונותיו שלו. כל מה שחוץ ממנו, יש באפשרותו לנחש, לשער או לפנטז. אך גם זה עדיין יישאר בתוכו, בראשו ובתחושותיו ואין זה אומר מאום על החוץ. אם אין ... שום שאלה על אלוקים בעצמו. אין לאדם ולא יהיה לו לעולם מושג כלשהו על אלוקים. הדבר היחיד שכן יש לאדם זה את עצמו. את היכולת
להרגיש, לחשוב, לדבר ולעשות כל העולה על רוחו. ערך עבודת השם לפי היהדות קיים המושג "עבודת השם". לשם ההבנה של מושג זה נשווה זאת לערך השירות בצבא. לאדם שרואה ערך בגיוס לצה"ל מתוך
תחושת חובתו להגן על המולדת. הוא יהיה מוכן למות עבור ערך זה. מאידך ישנו אדם שלא רואה כל ערך בגיוס לצבא. הוא לא
מרגיש חובה ערכית להתגייס (לא מדבר על כך שיש חובה ... לפי החוק). אדם שרואה בקיום מצוות ערך דתי של עבודת השם, ואף מוכן למות על קיום ערך זה זוהי עבודת השם לשמה. הוא מקיים מצוות מתוך
תחושת חובתו לעבוד את השם בהכירו את מעמדו כ"עומד ... ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה". אך חובה לשים לב לקו המבדיל החשוב ביותר: האדם המקיים מצוות מתוך
הרגשת חובתו כלפי האלוקים לא יודע דבר וחצי ...