ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2... בכדי להבהיר את התכנים אותם מביא הקליינט וליצור את המרחב בו יישמע סיפורו של הקליינט (Cohn, 1997). על ידי כך שהוא יימנע מכפיית עולמו על הקליינט, הוא יאפשר לו להרגיש מובן ושמקבלים אותו. באופן זה, תיאורו האוטנטי והמפורט את התנסות חייו ... לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת (Jacobsen, 2008). המטפל בשדה ההתייחסות של הקליינט בכדי לאפשר זאת, המטפל האקזיסטנציאליסטי משתמש בטכניקות של החלפות רגשיות, אמפתיה ושיקוף פרסונאלי עמוק את מצבו של הקליינט בעולם, את קיומו, ... והבנתו את הזולת, יובילו לתהליך משמעותי. הוא אינו נכנס לקשר כאיש מקצוע שיכול לאבחן נכונה או לעזור, אלא כאדם הנכנס לקשר אישי (מיי, 1983). באופן זה, הקליינט חווה העמקה והגברה של רגשותיו והמטפל, חווה הדהוד שהוא משלים או דומה. ההצלחה, תחווה כחמימות משותפת גם מבחינת ההיבטים השליליים וגם מבחינת החיוביים ... אמנם ברקע של היחסים חייב להיות, ללא ספק, קשר חזק של חמלה לאנושיותו הבסיסית של הקליינט, אולם זו הנחישות להתעמת עם מצוקות החיים היא השולטת במפגש ולא הערכה הרגשית של הקשיים המעורבים (Van Deurzen - Smith, 2002). עמדתו של המטפל ... 1998 מתוך Cooper, 2003). המטפל אינו מתנגד או קורא תיגר על הקליינט וגם לא מסכים עימו או מוחל לו, הוא פשוט מאפשר לו לבחון את גישתו ואת השלכותיה ועוזר לו לתרגם תחושות אלו להבנה קונקרטית (Van Deurzen - Smith, 2002). זאת, אגב ההקפדה ... מנקודת המבט האקזיסטנציאליסטית, רק במידה והמטפל השתתף בעולמו של הקליינט באופן חי ואקטיבי, הוא יוכל לראותו באמת. מבחן המפתח לכך, הינו בביטוי חיזוק הקשר וההדהוד הרגשי שביניהם (Lieberman, & Havens, 2002). מכיוון שעומקו ומורכבותו של ... מבטו האישית. עליו להיות מסוגל לעמוד במתח הנוצר בין תפיסת המציאות של האחר ותפיסת המציאות שלו עצמו (Deurzen - Smith, 2004). בכניסה למרחב המשותף, כשהוא פתוח לחוויית האחר כחדש בכל רגע ורגע, הוא מסתכן באיבוד העצמי שלו. למעשה, גם הוא ... בעל היכולת להקשיב באמת רק עד לגבול בו הוא חזק עם עצמו ולא מאבד את עצמו (Van Deurzen - Smith, 2002). ההימנעות מההכרעה או העיצוב של האחר, מאפשרים לו את השתקפות חווית האחר בהתרחבות של העצמי, בעוד שבאותו הזמן אין נטישה, מזעור או ... של הקליינט, הוא יוכל להגן על עצמו מלהיהפך ליהיר ולהרצות לקליינט (Van Deurzen - Smith, 2002). ההעברה והעברה נגדית במפגש האקזיסטנציאליסטי טבעה האמיתי של העברה הרגשית במפגש העכשווי ניתן להגיד, שמנקודת המבט של השייכות, באופן בלתי נמנע, כל אדם נעשה מעורב עם האדם שמולו. מפגש זה עם הווייתו של אדם אחר, יש בכוחו לזעזע עמוקות ולעורר רגשות חזקים מכל סוג שהוא (מיי, 1983). יתרה מזאת, במערכת היחסים הטיפולית עצמה, ישנה דרישה ועידוד לאינטראקציה רגשית חזקה וספונטאנית (Lieberman, & Havens, 2002) והתמקדות אינטנסיבית ביחסים המידיים המתרחשים. לכן, הדבר אינו מפתיע שלעיתים ישנה תחושה של רגשות עמוקים המתפתחת בין הקליינט למטפל (Spinelli, 2007). התנסויות רגשיות אלו, מוסברות על ידי רבות מהגישות העכשוויות בפסיכותרפיה, כתהליכי ... (Spinelli, 2007). למרות שישנן הגדרות והתייחסויות שונות למונח זה ולמידה בה התופעה נוכחת במפגש הטיפולי, לכולם משותפת ההסכמה שהעברה והעברה נגדית הינם העתקה של רגשות אותם יש לקליינט כלפי אדם או אובייקט מסוים מעברו, אל המטפל ... ההורה והתנהלותו של המטפל כלפי הקליינט כשהוא חש משיכה ארוטית אליו (Van Deurzen & Kenward, 2005). עם זאת, מבחינת השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית, הגדרת ההתנסויות הרגשיות כתהליכי העברה הינה בעלת ערך מועט (Spinelli, 2007). ההכרה ... מערכות היפותטיות ואת האפשרות של מעבר התכנים ביניהם (Boss, 1963, 1979 מתוך Cooper, 2003). מבחינת האקזיסטנציאליזם, הרעיון שישנה האפשרות שהקליינט יעתיק אל המטפל רגשות או רעיונות הנובעים מדמויות בעברו, הינו רעיון מעוות שנכשל לעלות בקנה מידה אחת עם המציאות הפנומנולוגית של ההתנסות הנחווית שבמפגש (Spinelli, 2007). בנוסף, נטען שההתמקדות בקונפליקטים של ... המשקפת תהליכים אלו, למעשה ממעיטה בערכה של הסיטואציה (Deurzen - Smith, 2004). הערכים המוסברים, מערפלים את הדבר שישנה האפשרות, שיהיה בעל ערך בכדי להבין את הרגשות הנחווים באותו הרגע כשלעצמם ואת קישרם האפשרי, להשקפת עולמו של הקליינט כפי ... לה את הפוטנציאל לסגור קליינט אף יותר לתוך עולמו (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). מבחינת העמדה האקזיסטנציאליסטית פנומנולוגית, הקליינט אינו באמת מעביר אל המטפל רגשות שהיו לו כלפי אביו או אימו. מושג זה במובן של התקת רגשות ברי העברה מאובייקט לאובייקט מאבד את נחיצותו וההתייחסות ... הדבר האמיתי הוא שמעבר לשיקולים של הלא מודע שיכולים להיות נכונים בהקשרם החלקי, הוא עושה זאת למטפל, כרגע, ברגע נתון זה (מיי, 1983). זו היכולת הרגעית של הקליינט לחוות את האדם המסוים שמולו, שנבחנת. הקליינט אינו מעביר את עברו הרגשי אל המטפל, אלא הדרך בה התנסה הקליינט עם הדמויות מעברו, חודרת אל ... את החקירה של משמעויות אלו, אולם היא מכיר בכך שאת התשובה לשאלה מהם המהויות העמוקות והעיקריות של קיומי ברגע זה, לא ניתן לקבל מההתנסות הקודמת, אלא רק מההתרחשות הנחווית (Yalom, 1980). הוא גם יהיה מעוניין להבין מהם תפיסותיו והתנהגותו של הקליינט כלפיו ואת האופן בו אלו משקפות את דרכו בעולם, אולם כעת במקום שאלו יפורשו כהשלכות רגשיות ששורשן בעברו, הן מובנות במונחים של פתיחות או סגירות כלפי האחר ...