... מדוע הנפרדות היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. אז מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין ... לא יצרו אותו. גם לשאול מה יש מאחורי המקום, זה גם שאלה טיפשית, כי אין גדול מהמקום. אין טעם לשאול, מי ברא את הזמן והמקום, השאלה האמיתית היא, מה זה זמן? כי הזמן היה לפני המפץ הגדול. כרגע במהות שלו, יש את ה - ... לדעת איך נוצר המקום? תבדוק, מה הוא מקום? כי דרכו תוכל להגיע למקום שהוא היה, לפני שהוא היה. בעיקרון תחקור על הזמן והמקום כרגע, לא מה היה פעם. ומי שיתבונן יראה שהזמן והמקום לא מחויבי המציאות, כל המרחב הענק של המקום והזמן לא חייב שיהיה קיים. למשל האדם חולם חלום, עם מקום וזמן, ולמעשה כל הקיום של החלום תלוי במי שחולם את החלום. אם הוא החליט להתעורר אז כל המקום שלך ... הוא נמצא בשום מקום. זה כמו שאתה מטייל ואומר, איזה מקום גדול, אבל תזכור שאתה נמצא בשום מקום. תנסו לחוות את המקום והזמן משני פרספקטיבות. הזמן והמקום הם לא מחויבי המציאות, כי הזמן מוגדר ומוגבל על ידי המקום, והמקום מוגדר מוגבל על ידי הזמן. ... הוא יהיה? הרי אין לו מקום. ואם לא היה זמן, אבל יש לך הרבה מקום, אז מתי תשים את המקום אם אין זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של ... שום הבדל כלל. בהוויה אין צורת מקום ואין צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של ... ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור של המקום והזמן לישות אחת. שאלה: איך אפשר לדמיין זאת? אליעד: זה אומר שאי אפשר לדמיין. אז תנסה לחוות את החוויה שאתה לא יכול לדמיין. אז ממה עשוי המקום? אני לא יכול לדמיין. ממה עשוי הזמן? אני לאיכול לדמיין. ביחס לאדם המקום והזמן עשויים מאותו חומר. קח מקום וזמן ותערבב אותם לחומר אחד, שאין בו הפרדה של זמן ומקום, וזה החומר, ותשאל מה זה? נכון, ה"מה זה"? זה החומר הזה. האדם חווה שהוא לא יודע, תכלית ... על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים שהמקום והזמן עשויים מחומר אחר, שהוא כלום, אז הכלום הוא יותר גדול משניהם. החומר הבסיסי גדול יותר ... אחרות, קח את הזמן ותערבב אותו עם המקום, יש לנו שתי צורות ראשוניות, נערבב אותם יחד, מה נקבל? "לא יודע". מסקנה זמן ומקום עשויים מ"לא יודע". האם הגענו לראשון? לא, כי ה"לא יודע" הזה קיים בנוסף לזמן והמקום. למעשה יש זמן ומקום ובנוסף יש את הכלום שממנו עשוי הזמן והמקום. מסקנה, ממה עשוי הכל? מדבר שאין בו הבדל בין זמן ומקום לבין אין זמן ומקום. וזה "לא יודע" עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא ... הוא לא היה יכול לחוות, אני רוצה משהו. ניקח למשל רצון ואין רצון, ונבדוק ממה הם עשויים? זה כמו לשאול ממה עשוי הזמן והמקום. אתה יכול לשאול, מי אני? אתה רוצה לדעת מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר ... עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש

... - אטומים, נבדוק פנימה, פנימה, פנימה, אלקטרונים וכו' בסוף נגיע למסקנה שכל דבר עשוי ממקום ומזמן, ובסופו של דבר נגיע להבנה שהמקום והזמן עשויים מאין מקום וזמן, לפני המפץ הגדול. לפני בריאת העולם לא היה כלום, נכון? ממה נהיה הכל? מכלום, מה זה אומר? שזה עשוי מכלום שאלה: זאת אנרגיה דחוסה. אליעד: לא אכפת לי, מבחינתי היא ללא מקום וללא זמן, נכון? לפני ההתהוות של העולם לא היה מקום וזמן, מסכימים על הנושא הזה? אם אנחנו טוענים שהמקום והזמן מתהווים, זה אומר שהם מתהווים מאין מקום וזמן. מה זה אומר פרקטית, זה אומר שכרגע המציאות שלנו עשויה מאין מקום וזמן שבעברים קוראים לזה כלום. מה אני רוצה להגיד בעצם, שיש כמה פרספקטיבות, יש את הפרספקטיבה החיצונית והפרספקטיבה ... יש שינויים, לכן ברמה הפרקטית ביום יום, האדם כן חי בעולם של שינויים, הוא אוכל שותה וכו' אבל ברמה הפנימית אין הבדל בין מקום וזמן, ליש ואין וכו'. שאלה: אמרת שאם היו מנסרים את השולחן או אותך היית חווה את זה אחרת. אליעד: אני כרגע שתיתי, אם שתיתי ... מדבר, בסוף התהליך מגיעים להבנה שהכל מתהווה מדבר אחד, מה זה הדבר? ואיך זה קשור להכל אחד? מה הדבר הבסיסי ביותר בקיום שלנו, מקום וזמן. המקום זה ימינה שמאלה וכו' והזמן אתמול היום מחר וכו'. ממה עשוי הזמן? ממה עשוי מימד המקום? לפי כל התיאוריות אז הזמן והמקום עשויים מישות אחת שהיא לא זמן ולא מקום. שאני אומר לא זמן ולא מקום איך זה נראה לא מקום ולא זמן, תדמיינו שניקח את כל ...

... האדם יכול לחיות את הרגע, וגם לחיות בתחושה של זמן, כלומר לא את הרגע. גם להגיד ימין ושמאל זו הפרדה, כי צריך זמן להפריד בין ימין ושמאל. ואם אדם יחיה את הרגע אין תחושת זמן או מקום. וכשאדם מפנים ומבין את האחדות והנפרדות שקימות בו זמנית, הוא יכול להכיל רגשית את ההבנה, שהוא יכול גם לחיות את הרגע וגם לא לחיות את הרגע, בו זמנית. ...

... - מהי תפישת אחדות אמיתית? אפשר להעמיק, ולומר שאין הבדל בין אחדות לנפרדות כי הכל אחד ממש. והרעיון מסביב לרעיון של לדמיין את כל המציאות בנק' אחת וכו' היא רק כדי להמחיש לאדם שאין זמן ומקום כלל. ואין האדם יכול לדמיין ממש אין מקום ...

... שהיא סיבה, יכול להיות שיש סיבה וסיבה וסיבה עד אין סוף, זה לא משנה, אבל כל האירועים בעולם שנמצאים בתוך רצף של זמן ומקום, לכולם יש סיבה, זאת אומרת שיש משהו אחד שמניע את כל האירועים. ואז השאלה שנשאלת היא, אם אלוהים עושה את כל מה שקורה אז איך יש לי ...

... לך, אמרתי לך הסתכל שם שאלה: אמרת לי להבין איך אני חלק ממקום וזמן. אליעד: עזוב מקום וזמן, אני לא רוצה להיכנס לזה, זה בסוף מתחבר, זה ... יש מקום שיש אני ולא אני, אני לא רוצה להיכנס לזה, ובסוף המקום והזמן הם אחד, האני והלא אני באותו מקום, זה אותו ...

... אז אל תיבהלו ממנו חשוב מאוד לא להיבהל, כשהוא מגיע תתיידדו איתו, שוחחו איתו, תזמינו אותו לקפה או ליין אדום, מה יש? תלמדו ממנו למה הוא בא לבקר. אבל כמו שהוא, אין לו מקום גדול, אצלכם, עליכם להסביר לו שאין לכם הרבה מקום וזמן להיות איתו, שאתם צריכים להמשיך הלאה, להתפנות גם לשמחה. גם היא רוצה לשבת אתכם, לשוחח. האמת? שהיא כבר ...

... סך כל האפשרויות. שאלה: האם זאת חוויה אחת? אליעד: כן, כן, כן, יש שולחן שהוא חיצוני לי, יש אני שזה הבסיס הפנימי של הכל, הכי פנימי, ויש את האלוהים שהוא המציאות שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ויש את האני שלפני המקום והזמן, ויש את האני הראשון שהוא האחדות המוחלטת, ששם הכל מוחלט, ואיך אתה מבין את זה? על ... עכשיו זה סימן שהוא התגלה לך עכשיו, כל דבר ודבר הוא האלוהים, ואתה חווה את מחויב המציאות על כל דבר. בסוף התהליך אתה כן עובד אלילים, אבל אתה רואה שכול דבר זה אלוהים, עם כוח אין סופי, שמחייה את כל המקום והזמן. בהתחלה מסבירים לך שהכל אחד, ואחר מסבירים לך שזה כל אחד. ועכשיו אלוהים הוא גם שולחן שאין לו שום כוח, הוא גם שולחן שיש לו כוח למנוע ממני לעבור דרכו, אבל הוא גם אלוהים שיש לו את הכוחות כולם. המצוי הראשון, מחויב המציאות, האין סופי, מחייה את המקום והזמן, את כל זה תחווה על שולחן. אז תמיד תהיה באינטראקציה עם אלוהים, איך תבין את זה? אם תחווה ...

... של אלוהים ואז בפועל יוצא נגלה האם יכול להיות שיש אלוהים, כי אחרת אין משמעות לדיון. וממש "במקרה", ההגדרה של אלוהים היא הישות שנמצאת מחוץ לכל מקום וזמן אפשריים, דהיינו ישות שהיא איננה. כי מה שחשוב להבין הוא, שאם אנחנו מוכנים לקבל שישות שנמצאת מחוץ לכל מקום וזמן אפשריים, היא עדיין בגדר ...

... ליקום וגם לטיפשות יש סוף. והסוף של היקום הוא מה שהיה לפני היקום, לפני העולם, הפרספקטיבה של לפני היות הזמן והמקום, זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות, זאת החכמה, כי גם לטיפשות יש סוף. והקצה של הטיפשות ...