... לא מתקשר לאדם שאינו אוהב אותו" הוא אומר לה. ואחרי החתולים הגשם. הרבה גשם יורד בספר. די מהר אומרת לעצמה חנה שמיכאל איננו איש שנון. היא יושבת מולו בבית קפה ועולה בה
זיכרון שכשהייתה קטנה רצתה להיות איש ולא אישה. ליד ביתה עמד ביתם של חליל ועזיז, התאומים הערבים. היא קראה להם חלזיז והתאהבה בשניהם כשהייתה קטנה.
זכרונות עלו בה לכל אורך סיפור חייה.
זכרונות ממשיים,
זכרונות שהם הזיות. היא מרגישה שהיא חזקה ממיכאל. וכבר יש לנו את מרבית הנושאים שיעלו ויחזרו לאורך הרומן הזה. חנה שמחה באישיותו ... ומעיקה. ירושלים שהיא דיכאונה של חנה. היום קשה לי להבין למה היו שחשבו שהספר רומנטי, כי הוא בדיוק ההפך מזה. כמה וכמה שמות סופרים וספרים מוזכרים לאורך הספר. כל אחד
וזכרונו מאותם ספרים, ניסיונו של הקורא לרדת אל הרמזים של עוז. עוז הוא מבין חשובי סופרי הדור השני למדינה. לפני הדור הזה כתבו ...