... הוא כלום אז יש רק את הבמאי. בחלום נדמה לך שאתה נמצא בלום הרבה זמן, ולמעשה אתה נמצא שם רק כמה רגעים. למה? כי הזמן תלוי
בזיכרון. אם נכנס לך עכשיו
זיכרון שאתה נמצא פה מאה שנה, אז תחשוב שאתה נמצא פה מאה שנה. איך בחלום אתה אומר, אני נמצא פה כבר שבוע, ולמעשה אתה נמצא פה רק כמה שניות, אבל זוכר שאתה נמצא פה שבוע. בתכלס כבר בשנייה הראשונה יש לך
זיכרון. איך ששמו אותך שם, אתה כבר יודע את כל ההיסטוריה. אם האדם ילך אחורה ויתבונן מה היה קודם, בסוף הוא ידע את הלא יודע. מה שאני רוצה להגיד, שזה שהאדם חושב שהוא נמצא פה הרבה זמן, זה רק עניין של
זיכרון. כשהאדם אומר, כאן אני נמצא כבר 70 שנה ובחלום אני רק חצי שעה, אבל כאשר אתה חולם אתה בטוח שאתה כבר 70 שנה, ולכן אולי גם בעולם הזה, זה לא בטוח שאתה כבר 70 שנה. איך למשל את יודעת שאת מכירה אותה? זה בגלל שיש לך
זיכרון. אולי את לא מכירה אותה, וסתם מישהו עכשיו השתיל לך
זיכרון? את לא יכולה לדעת. והאדם מאמין שמה שהוא זוכר משקף את האמת. זה רק עניין של אמונה, האדם מאמין
בזיכרון שלו. זה נקרא שהאדם זקן. אתה רוצה לדעת, מצד האמת, כמה זמן אתה נמצא בחדר? פחות מרגע. כי לפני רגע היית בכלום, ... נוצר עכשיו, אז לא היתה לו שום משמעות, שום רצון, שום תכלית, שום מטרה, זה בין כה וכה נוצר כל רגע מחדש. ולכן צריך גם את
הזיכרון. כמו שאם היית יודע הכל, אז לא הייתה שום משמעות, ולכן צריך לצמצם. ...