... והיגיון - מהו אותו הפער שבין הרגש להיגיון? ומה גורם לזה? אפשר לומר שמידת ההתאמה בין רגש להיגיון, היא מדד לכנות עצמית, אדם שמבין את משמעות מידת הסכנה הצפויה ומעריך את מידת הסכנה כנמוכה יחסית ובכל זאת מפחד להיפגע באופן חריג, זה אומר שקיים חוסר התאמה בין מה שהוא מרגיש לבין מה שהגיוני לו להרגיש ביחס להערכתו את מידת הסכנה הצפויה. מהו אותו הפער שבין הרגש להיגיון? ומה גורם לזה? אם ניקח לדוגמה הולך על חבל מנוסה, הוא מודע ומבין שקשור בבטחה ולכן גם אם הוא ימעד ואף ייפול מהחבל, הוא לא יפחד כל כך, ... שלו תואם את הרגש שלו. ואם לדוגמה הולך החבל המנוסה, בכל זאת למרות הניסיון שלו, היה מדמה במוחו תרחישי אימה ונכנס להיסטריה כאילו ויש סבירות גבוהה לזה שיפגע, אפשר לומר שלא קיים סנכרון בין מה שהוא חושב לבין מה שהוא מרגיש. אחד הגורמים לחוסר ההתאמה הזה, הוא לפעמים חוסר כנות שלנו עם עצמנו. ישנם מצבים בהם אנחנו דווקא רוצים ליהנות מהריגוש של הפחד, כמו למשל על רכבת הרים, ... ולהרגיש כאילו חלק שאנחנו ממש חלק מהמתרחש. ישנן כמובן המון רמות של דימוי, ככל שנשלה את עצמינו ונכנס לסיטואציה חזק יותר, אנו נצטרך להדחיק את זה שמדובר בכוח המדמה ולא בסיטואציה אמתית, ממש כמו חלום שנראה לנו מציאותי, כאשר אנו לא מודעים לזה שאנחנו חולמים. הדחקה היא בעצם שכחה, וככל שנדחיק יותר במטרה ליהנות יותר ולהתרגש יותר, אנו יכולים ממש לשכוח שאנחנו רק מדמיינים ולחשוב שהדמיון הוא המציאות האמתית. אדם יכול לשחק במחשב ולחוש כאב בלב בכל פעם שדמותו נפסלת למשל, אדם אחר יכול שלא יגיב רגשית בכלל, זה תלוי עד כמה כל אחד מהם בחר להזדהות רגשית עם הדמות במשחק ועם תכלית המשחק. מלבד אותם המקרים שבהם אנו מודעים לזה שאנחנו רק מדמים את עצמינו לדמות אחרת שהיא אינה באמת אנחנו, ככל שאדם יותר אמתי וכנה עם עצמו תחושותיו יהיו תואמות את ההיגיון שלו. כשאדם לא מספיק כנה עם עצמו, גם אם זה נעשה בטעות או מתוך חוסר הבנה או חוסר מודעות, הוא בעצם פועל מתוך הרגלים מחשבתיים, דפוסי תגובה רגשיים אוטומטיים. וזה בעצם מה שיוצר את הפער בין מה שאנחנו חושבים שהגיוני שנרגיש לבין מה שאנחנו מרגישים בפועל, התגובות הרגשיות שלנו ברובן הפכו לאוטומטיות ולכן אנחנו חושבים שאין לנו שליטה על התגובה הרגשית. וכעת, מה שעלינו לעשות כדי להפסיק להתנהל באופן אוטומטי? זה לנפץ את כל אותם דפוסי חשיבה אשר מנהלים אותנו ואת התגובה הרגשית שלנו. ...

... ברשת. יש שתי אופציות - להתעלם או להזדהות עם הסבל ולהרגיש כאב רב. אולי יש בעצם אופציה שלישית? האופציה השלישית היא בעצם לעשות הפרדה בין החוץ לפנים. מה הכוונה? אמירות כמו "זה נוראי.. אני עצובה מזה שנרצח.." עושים ערבוב בין מה שקורה בחוץ לבין הפרשנות שלנו את מה שקורה בחוץ. בעצם, יש להיות מודעים לכך שהפרשנות גורמת להרגשה שלילית ולא המציאות עצמה. לדוגמא באמירה שלעיל עדיף לתקן ולהגיד: "שמעתי (שימוש בחוש השמיעה) כי נרצח אני מפרשת (או חושבת או לדעתי) זאת כדבר שלילי כי אני חושבת ש "הנרצח סבל \ כי זה מעיד על תהליכים שליליים שקורים" לכן, אני מרגישה עצב רב. ...

... רגש האשמה? תינוק שזה עתה נולד, איננו מרגיש אשמה. אמת? מדוע? זאת מאחר שלא הופנם אצל התינוק המחשבה שהוא ... לא מרגיש אשמה על זה שהוא בוכה או זקוק למזון או חיבוק. מדוע? הוא לא חושב שזה דבר רע או טוב לבכות, הוא לא חושש, עדיין, ממה יחשבו עליו. הוא פשוט - בוכה. הוא לא ... ממה שעשית עכשיו" "זה לא בסדר, אני כועס" וכדומה. מה הוא מבין? הילד מבין שבגללו, המבוגר מרגיש רע. כלומר ... שלילי ומזיק" "הדבר הזה קרה כתוצאה ישירה ממשהו שאני עשיתי" "אם אני עשיתי את זה, עשיתי משהו רע" "כתוצאה מכך אני אדם רע \ משהו בי פגום". לעתים השיח מוקצן יותר או ... את החפצים במקומם, זה לא קרה, על כן אני מרגישה אכזבה כעת". האם ההפרדה הנה ברורה? כן. ההפרדה טמונה ... ההפרדה ובתרגול של זה, יפחיתו רגשות האשמה בהגעה לחייך, וגם בעוצמות שלהן כשהן באות. הריפוי מגיע דרך ...

... לצאת "בסדר" גם במצבים של קונפליקט? מערכות יחסים, מצבי רוח, תקשורת אסרטיבית, תקשורת בין - אישית המאמר הזה הוא לא מאמר רגיל, הוא שונה ממאמרים אחרים שכתבתי. מדוע? מאחר שאני נותנת פה דוגמאות לא רק במיקרו, אלא גם במאקרו, ובסופו תרגיל שאם תעשו אותו, תגלו מה הכפתור הזה שאם לוחצים לכם עליו, זה מפעיל אתכם. אז אני ממליצה לקרוא ולהישאר עד הסוף. אז מכירים את זה שאתם זועמים על מישהו? המנהלת שלכם קבעה עבורכם פגישה בזמן שלא נוח עבורכם, וגם החליטה שתקבלו את הפרוייקט, למרות שאתם עמוסים. ... \ י תהליך של מודעות עצמית, התגובה תהיה מתוך דפוס התגובות המוכר. בשביל מה לחפש? בואו נפתח איזו מגירה ונשלוף את התגובה ממנה. משהו מוכר וידוע. זה נובע כמובן מכך שהכנסנו את הסיטואציה למגירה, בעצם לסכימה של אותו "כפתור רגיש". נחשו אילו תגובות תצוצנה לכם? כן, זה דיי פשוט. קוראים לזה FFF -הלחם, ברח או קפא. אותה מערכת המופעלת בעת סכנה. בעצם, מטרתה להגן עלינו בהיותנו שייכים לעולם הטבע. אם אני הייתי אריה, והייתה ... סכנה כלשהי מיצור חזק יותר אך שאינו יכול לראות צבעים, הייתי משנה את צבעי וקופאת על מקומי. כנ"ל קיפוד ואפילו - חילזון. הם קופאים, מתקפלים. זה הטבע שלהם. מדהים נכון? אז מה הטבע שלנו, בני האדם? גם אנחנו יכולים להגיב באחת משלשת הדרכים האלו. אממה? נכון בעלי החיים, הם מזהים סכנה כשהיא סכנה אמתית, נכון? הם לא מבלבלים את הסכנה עם פחד שינדו אותם. טוב, אולי כן. אבל זו סכנת הישרדות אמתית עבורם בכל מקרה ... המציאו המצאות, תרבויות, מחשבות, אמונות, נורמות. הנורמות האלה, מכפיפות אדם אחד לאדם אחר, יש ששווים יותר ופחות, ולא בגלל שהם "חזקים יותר". כן זה התחיל כי הם "חזקים" יותר פיזית, וכדי לשרוד בעולם של פעם, היה צריך כוח פיזי. אך התפתחויות שונות כגון השפה התיעוש והגלובליזציה, ... צריכה כוח פיזי כדי לשרוד, והיום לא, אז למה היום מי שיש לו כוח פיזי עדיין נחשב "חזק יותר" ו"טוב יותר"? התרבות הפטריאכלית. מדוע אני מתעכבת על זה? הרי הכותרת היתה "איך לצאת בסדר גם במצבים של קונפליקט". מה קשור פטריארכיה? כבר אסביר. בעצם, המנגנון של FFF נוצר בגלל הבלבול הזה שבין הסכנה האמיתית שהיתה פעם, להישרדותנו לבין העולם העכשיוי. היום, אנחנו לא חייבים כוח פיזי כדי לשרוד. וגם - לא חייבים להשתייך לקבוצה אחת כדי לשרוד. ככה ששתי הסיבות בשלן מערכת ה - FFF מופעלת אינן אמיתיות רוב הזמן. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמערכת הזו מופעלת במלא מלא מצבים שהיא לא אמורה להיות מופעלת. אני עלולה לתקוף או לברוח במצבים שאינם דורשים תגובה מסוג זה. ככה, אם המנהלת שלי מטילה עליי פרוייקט בזמן שאינו מתאים לי ביחס לעומס שלי, הכפתור הרגיש שלי של "אני צריכה חופש, צריכה שתתחשבי בי, צריכה שתדברי איתי ושנהיה שותפות" הוא זה שמופעל. ואז במקום לתקוף אותה, או לברוח (או גם וגם - פאסיב אגרסיב) אוכל לדבר איתה על רגשותיי. אוכל להגיד לה "היי, שמעתי ממך שאת רוצה שאקח את הפרויקט הזה על עצמי. אני מתארת לעצמי שאת סומכת עליי ושזה ממש חשוב לך שאקח את הפרויקט? תראי, אני חצויה. מצד אחד, ממש חשוב לי להשקיע מעצמי ולהיות פנויה לזה, מצד שני חוששת להכנס אליו מאחר שבפועל מושקעת בפרוייקט אחר וחשוב לי להיות מפוקסת בו. האם אפשרי שנמצא פתרון שיעבוד לשתינו?" התגלית הזו שיש לנו יכולת לשאת ולתת מול אחרים על צרכים משותפים הוא לא פחות ממהפכה בעולם המודרני. חשבו על זה, הגלובליזציה היא שהביאה את הבשורה על סיום המלחמות, אלא אם יוחלט שההסדר הזה לא מתאים למדינות שמתחזקות אותו יותר. ערים חותמות על הסדרים עם התושבים שלהן, שאם יבחרו בנציגיהן, ידאגו לצורכי התושבים. אלה התושבים, כדי שזה יקרה באמת, דואגים להקים ארגונים אזרחיים כדי לייצר תקשורת מול נציגיהם. אם אני רוצה ירקות בבית, לא אשתמש באלימות, אבקש מהמוכר, הוא יבקש ממני משהו בתמורה, ואני אביא לו. קוראים לדבר הזה "אמון", תוך בניה של מערכת של הסדרים והסכמים שמונעים אלימות וקונפליקטים. אז איך תצאו בסדר גם במצבי קונפליקט? קחו דף ועט, ממש עכשיו. זהו את הFFF שלכם, מתי הגבתם ב"לחם \ ברח \ קפא"? תארו 10 סיטואציות. כתבו, מה סוג התגובה שנהגתם לפיה בכל אחת מהסיטואציות? בחרו תגובה אחת בלבד. האם התגובה הזו מופיעה בעוד סיטואציות \ אינטראקציות? מה משותף לכלל האינטראקציות? כשאני שואלת שאלה זו, הכוונה היא - מה הדבר הזה שנלחמתם עליו, בבחינה של ערך וצורך בסיסי? האם זה חופש? בטחון? הרמוניה? כדי לגלות זאת, דמיינו את התמונה שלפיה קיבלתם את מבוקשכם. דמיינו את אותו אדם אומר לכם, "כן", ועושה את בקשתכם. מה אתם מרגישים? מה החוויה שמתמלאת בכם? מצאו את המילה שמייצגת ערך \ צורך. הערך \ צורך הזה, הוא הכפתור הרגיש שלכם. מצאו אותו בעוד ועוד סיטואציות בחייכם, ובכך תלמדו לנטר אחריו. איפה ומתי הוא מופיע? הוא זה שגורם לכם לתקוף, לקפוא או לברוח, ואפילו להמנע מתגובה זו. זה הצעד הראשון להגיב אחרת ולצאת "בסדר" מקונפלקיט, ספרו לי איך היה לעשות את התרגיל הזה (-: ...

... דבר במציאות שלא ניתן להבין. 4. פיזור דעת: עיקר המלחמה באויב היא ללמוד ולהכיר אותו לעומק וכאשר האדם מעמיק בהבנת יצרו ועוסק בזה באופן תדיר, והנה יצרו נחלש ומתבטל מאליו. תחבולת היצר היא להסיח דעתך במרמה ...

... לנער מעליו את אותן הקליפות שמטרידות אותו וגורמות לו להרגיש רע. להפסיק להתחרט. ואם כבר התחרטנו, אז אנחנו לא מתחרטים על זה. ניקח לדוגמה עניין השיפוטיות העצמית. אדם ישב וחשב עם עצמו והגיע למסקנה שהוא מחמיר עם עצמו יותר מידי וגורם ... יום למחרת הרצון שלו משך אותו ללכת לקנות קופסה חדשה, ואיך הרצון שלו פיתה אותו לעשן שוב? הרצון אמר לאדם: תראה, נעשה דבר כזה, אתה תקנה קופסה אבל תעשן קצת סיגריות, כך שתרגיל את עצמך לאט לאט להפחית עם הסיגריות ועם הזמן אתה תפסיק. האדם בתמימותו הסכים להצעה, וכעבור תקופת זמו קצרה, הוא חזר לעשן כרגיל. בדיוק באותו אופן דפוסי חשיבה שולטים בנו, אנחנו מבינים שזה עושה לנו רע ומחליטים להפסיק עם ההרגל ואז מגיע תירוץ חדש שגורם לנו להמשיך. בכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות. עיקרון שחשוב להבין ולזכור, על כל תשובה יש שאלה חדשה ועל כל יתרון יש חיסרון, כמות היתרונות והחסרונות תמיד שווה. וזהו כלל ברזל, ולכן כאשר אנחנו שואלים את עצמנו שאלות לגבי כל עניין, אנחנו יוצרים התלבטות שמובילה לקונפליקט פנימי, ... לנו תחושת תסכול ולהרגיש חסרי אונים. אם נבוא במשא ומתן עם עצמנו וננסה לעשות חישובים של יתרונות וחסרונות? המשא ומתן הזה בנינו לבין עצמנו עלול שלא להיגמר לעולם, כי על כל יתרון שנמצא, המוח ימצא לנו חיסרון כלשהו שיוביל אותנו לתחושת ספק. על כל חיסרון, דעה בעד, דעה נגד כמו למשל יתרון כלשהו בזה שנפסיק עם הרגל מסוים, המוח ימצא לנו חיסרון שיערער לנו שוב את הביטחון העצמי וימנע מאיתנו לקחת החלטה. כלומר, על ... שתגרום לנו להרגיש אשמים, נקודת מבט שתציג אותנו באור שלילי, לעומת נקודת מבט המוצגת באור חיובי, ולכן עלינו להיות מודעים לזה ולשים לב לכך שאנחנו לא ממהרים להאשים את עצמנו מהר כל כך. ולסיום, חשוב להבין את העניין לעומקו ובנוסף על כך, ...

... שלנו, הפחדים שלנו, דפוסי החשיבה והרצונות העמוקים ביותר שלנו. ואם נניח שזו האמת, מה זה בדיוק אומר לנו? והאם עלינו לעשות משהו בקשר לזה? לשנות משהו בעצמינו? אפשר לומר שאין צורך לשנות דבר בעצמינו, אלא שעלינו רק להתבונן ולהיות מודעים לעצמנו, מודעים לעולם הפנימי שלנו, על ידי זה שאנו רואים את השתקפותו במציאות החיצונית שלנו. עלינו להתבונן בעצמינו, ... לא בסדר בצורת החשיבה שלנו ולבצע שינויים בעולמינו הפנימי? אם כן, מהי תכלית השינויים ולאן זה מוביל? ...

... האם זו האמת. כי אם נגלה שזו לא האמת, אז הלב מבפנים ירגיש בדיוק את מה שהשכל מבין, כי אם באמת נהיה בטוחים בזה שזה לא המצב, אזי הלב לא יכול להרגיש את מה שאינו הגיוני להתרחש כלל. ואם חקרנו עד הסוף והבנו בשכלנו שזו אכן האמת ואין אפשרות להוכיח אחרת, אלא שהכל אחד, אז הלב מרגיש אחד עם מה שהשכל מבין - שכולם כאיש אחד בלב אחד. וזה סוד ואהבת לרעך כמוך. שהאני שלי הוא גם האני שלך, מנקודת מבט נפרדת, ואז לא חסר שום דבר, כי יש גם את הדומה וגם את השונה ואני מרגיש שלם עם עצמי, אני ...

... האפשרות להבין ולהשיג עניין מסוים ומיד לאחר מכן, מציין או מוכיח שאעפ"כ, זה דווקא כן אפשרי. שימו לב לקיצוניות הטענות: אע"פ שאין אפשרות.. אעפ"כ רדיפה דמחשבה.. השכל ... לפתח גמישות מחשבתית ולחזק את היכולות השכליות שלנו, אנו יכולים ממש להתאמן על זה, בדיוק כמו אימון גמישות של שרירים אחרים בגוף שלנו. עלינו למתוח את המחשבה שלנו מקצה לקצה, ... מהשלילי אל החיובי - מה"יש" ל"אין". היש והאין הם שני קצוות מחשבה מנוגדים זה לזה. אם ניקח כל טענה שלילית או חיובית וננסה להפוך את הטענה ולהוכיח של ההפך ... נוכל להרגיש שבאופן יחסי קל לנו יותר להפוך טענות. דוגמה נוספת: אין משמעות - זה בכלל שיא המשמעות! כי אם אין משמעות לשום דבר, אז הכל משמעותי עבורנו באותה המידה בדיוק. ומי ... יוכל לראות שהטענה הזו הגיונית ולא מדובר באמירה סתמית. כל אחד יכול לתרגל את זה בעצמו, אפילו תוך כדי פעולות אחרות. אפשר לקחת משפט או טענה מסוימת ולמתוח את ההיגיון לקצה ...

... את היווצרותם של חלקיקים בעלי מסה והגדלים הפיזיקליים. רבי נחמן: (תודה סד) על כן השם יתברך צמצם את האור לצדדים ועל ידי הצמצום? נעשה חלל פנוי ובתוך החלל הפנוי הזה, נתהוו כל הימים והמידות (רגעי הזמן והגדלים הפיזיים). המפץ הגדול: אך כמובן שלא ... אחת. המדע והקבלה מתארים את היווצרות היקום, באופן דומה, בנוסף שניהם כנים לגבי מידת מה של ספק, מכיוון שמדובר בטיעון שלא מתיישב היטב בהיגיון. רבי נחמן: (תורה סד) וזה הצמצום של החלל הפנוי אי אפשר להשיג ולהבין כלל, כי צריך לומר בו שני הפכים, "יש ...