... שהעסיקו אותי ביותר היה כיצד אני ובעלי נוכל להתקרב לילד שלנו, ליצור איתו תקשורת ולעזור לו בדרכנו הצנועה כהורים רגילים שאינם טרפיסטים או מומחים
בהתפתחות הילד. המסע שלי בתחום זה החל כאשר בני הבכור, אייל, אובחן עם רגישות סנסורית. עם אייל היינו צרכים ללמוד כיצד לשחק באופן כזה שהמוטיבציה שלו תגדל ושהוא ... ובחלקים שלהם. שמתי לב, במהלך השנה הארוכה של מסע האבחונים, שרוב התקשורת שלו היא דרך צעקות לא ברורות. התחלנו במסע מפרך של המתנה לאבחון דרך קופת חולים
והתפתחות הילד. לאחר מאמצים רבים וזמן המתנה של מספר חודשים התקבלנו לאבחון. נכנסנו לחדר האבחון עם אדם. בחדר היו קלינאית תקשורת ופסיכולוגית. הן ניסו לשחק איתו ... ילדה את עניינה הרגשיים. לימים הבנתי שאינני יוצאת דופן ושמעתי סיפורים רבים נוספים של אמהות שקיבלו את אותו יחס מאנשים מקצוע רבים, כולל רופאים המתמחים
בהתפתחות הילד. הבנתי שאותה קלינאית תקשורת מרגישה שאני בעצם זו שגרמתי לבעיות הילד, שהרי אם הייתי אמא טובה יותר ומופרעת פחות בוודאי שילדי לא היה נמצא במצב כזה. ... תוצאה סבירה והתקדמות של הילד (על פי יכולותיו כמובן) לא צריך להמשיך אותו, לדעתי, מעבר לשלושה חודשים. הפסקתי את הטיפול לאחר 12 פגישות. חזרתי אל הרופא
מהתפתחות הילד בקופת חולים כללית, רופא מקצועי מאד ונעים. הוא הצליח להעביר לאדם מבחן אינטילגנציה בסיסי (בנית מגדל קוביות, ניסיון להיענות של הילד שיצביע על תמונות ... על לספקטרום האוטיסטי) והבשורה הטובה היא שאדם מאד אינטלגנטי ולכן עם טיפולים נכונים אפשר לצפות ממנו לתפקוד גבוה. הרופא הזה היה חבר גם בצוות הרפואי
בהתפתחות הילד בשניידר. מאוחר יותר התברר לי דרכו כי זה שהוא אבחן את אדם כ - PDD באותו מפגש גרמה לו לדי הרבה צרות, משום שבמפגש קולגיום של כל הגורמים בשניידר הוא ... או פחות למשתמש, לא קידמו את הילד. לא רציתי שיטפלו בי (אני טופלתי כבר ונגמלתי מטיפולים). לא רציתי שיטפלו בי ובילד יחד או בי ובבן זוגי כאחראים לכשל
בהתפתחות הילד שלנו. לא הייתה לי כוונה לשבת ולרחם על עצמי ולתת לפסיכולוג לנתח את רגשותינו האישיים והמשפחתיים. שאלתי את עצמי את השאלה שאני עתידה לשאול מספר פעמים ...