התעוררות רוחנית / הארה רוחנית - בחווייה שלך, מהי
התעוררות? בחווייה שלך, מהי
התעוררות? קשה לענות על השאלה מהי
התעוררות. הסיבה היא לא שאי אפשר לומר את זה. אפשר, בדרכים רבות. הסיבה היא שמי ששומע מהזווית השגויה, לא יכול לקלוט. הוא יתרגם את זה בהכרח למשהו מוכר. כלומר - לחוויה.
התעוררות אינה בחוויה שלי או בחוויה שלו. אין
התעוררות "בחוויה שלי", יש פשוט
התעוררות. מי שיש לו חוויית
התעוררות אינדיווידואלית משלו, שונה משל "המוארים האחרים", לא התעורר עדיין. כשאת שומעת (כלומר כשהמיינד שומע) על משהו שהוא אינו חוויה, ... איזו חוויה זו. או שהוא מנסה להבין את הסוגיה הפילוסופית - חוויה שאינה חוויה. אך
התעוררות אינה של המיינד, עצם
ההתעוררות היא הראיה שהמיינד אינו הכלי להשגת תבונה, אמת, חופש או אושר.
בהתעוררות רואים שהמיינד הוא כלי להמצאת מחשבות (ובעזרת הגוף, גם רגשות), לא יותר מזה.
התעוררות היא ראיה שכל המחשבות הרבות שחלפו, שדאגו לי, ל"אני", לפחדיו, לתשוקותיו, למצבו הרוחני, יצרו (ועדיין יכולות ליצור) אשליה חזקה, אך שזוהי אשליה. מאחורי הגופים השונים, מחשבות האני השונות, יש רק אחד. זה אותו אחד.
התעוררות היא לא רק להבין את זה או להסכים לזה, אלא לראות שתכל'ס, זה אני. קצת מפחיד לחשוב שאת לא קיימת כפי שחשבת, ואולי עוד יותר מפחיד ... כאשליה. האם אתה אינך חש לפעמים חרטה על שעזבת את עולם האשליה ואיבדת אותו? האם
ההתעוררות היא תחליף נאות להנאות שאבדו? כשמתחילים ללכת בדרך, הרע הופך לטוב. הטוב לרע. הרע הופך ליותר ויותר טוב, כי אנו מזהים שהוא החוויה ... התעופה. וכמאמר המשורר: "מה אכפת לו לזבוב?". אני מקווה שזה עונה על שאלת החרטה.
התעוררות איננה חוייה. להיות ער אינה "חוייה שאינה נגמרת לעולם". כלומר - זה אינו "היי" תמידי. זה להיות התודעה שבתוכה חולפים להם מצבי ... אינה מקור הווייתי. ההיפך יותר נכון: אני מקור הכל, כולל הווייתה של תחושת החוסר. יש
התעוררות. כמו מחלום. היא פשוטה, זמינה, אמיתית, פתאומית וללא דרך חזרה. היא אינה סוף תחושת החוסר, אלא סופה של ההשקפה השגויה כאילו תחושת ...