... תקלוט את המסר ותשתמש בו. ראינו את התודעה ברגע פגישתה עם חבילת המידע האדירה שכוללת את היקום ואף את הארץ... התודעה הביטה במידע הזה וביקשה לאסוף אותו לחיקה אך
התלבטה ארוכות... היא אף חששה מלהושיט את היד ולגעת בו. בסופו של דבר וכידוע לנו היא אזרה אומץ, הושיטה את היד אל תוך הערימה ולקחה ממנה חופן ועוד חופן... עם זאת החשש הזה מערימת המידע ... שלנו המוקדמת עם התודעה כפי שעברנו לעיל על שתי פגישותיה עם המידע של היקום ושל הארץ, אנו יכולים כבר לבנות אב טיפוס לתודעה האנושית הזו, לנסיכה הגנדרנית הזו
שמתלבטת אם להתקרב או לא, לגעת או לא... והוא אשר עשה המחבר של התורה: ורוח אלהים מרחפת על - פני המים: זהו מעמד הגורם השלישי והאחרון; זהו מעמד התודעה האנושית ברגע שהכירה את עצמה מול ... שריחפה על פני המידע לדוג ממנו דג... לגעת - לא לגעת... לקחת חופן או שנים... זה קורץ לה אך היא מתגנדרת, ואולי היא חוששת. ולמעשה, לא התודעה המלאה ריחפה והתגנדרה
והתלבטה על פני המידע... כי התודעה כהיא זו נחרצת היא ודורשת את המידע למחייתה; בלעדיו אין לה קיום ולא זכות קיום, ומדוע היא
תתלבט... בשביל לעמוד על המונח "רוח אלהים" ו"אלהים", יש לעמוד על ההבדל בין "פעולה" ומה שקדם לה, אם תרצה מה שמקדם אותה. כל פעולה שאדם עושה קודמת לה התנעה... לקום: אינני קם מיד, שניה ... רוח זו מנפה מהתודעה את כל הנתונים הרציונלים, ולפעמים הדבר משנה את אופן עיבוד הנתונים בחדר התודעה. ורוח אלהים מרחפת על - פני המים: לא התודעה ריחפה והתגנדרה
והתלבטה על פני המידע... לא התודעה הנחרצת שדרשה את המידע למחייתה ולקיומה... כי אם רוחה התגנדרה וריחפה
והתלבטה: למה לך לבחוש בערימה החשוכה הזאת ובתכולתה הלא ידועה... אילולא הרוח הזו, אני מסיק, התודעה היתה מושיטה את היד ללא חשש אל ערימת המידע ולוקחת חופן - ויהי מה. מחבר התורה מסיים את ...