... לא ייקלט לעולם אצל האדם; במקודם או במאוחר הוא יפלוט אותו, זה טבע הדברים. אם כן, המונח "אלהים" שכיוונה לו התורה הוא
התודעה; זו שמרכז השליטה בידה. זה המנחה, המורה המדריך... זה המונח שהזכירה התורה יותר מאוחר, כאשר ביקש משה להתחמק מהמשימה שהוטלה עליו... ודבר - הוא לך אל - העם, והיה הוא יהיה - לך לפה, ואתה תהיה - לו לאלהים. (שמות ד, טז) אני רוצה לחזור להגדרה של
התודעה, האלהים:
התודעה היא המקום בו קולט האדם את הנתונים שכבר עברו עיבוד טכני במוח ומסווג אותם, ממיין אותם. אם כן, אני יכול לקלוט נתונים מסויימים בתודעתי שכבר ... את המסגרות; שם כבר תדעו מה לזרוק ומה להשאיר. הדרך "היחידה" היא הדרך האנושית, ויתר הדרכים הם פרי הדמיון האנושי. אל
התודעה האנושית, איפוא, מגיעים רק בדרך האנושית הטיפוסית; במתכונת החשיבה האנושית הרגילה: האדם קולט נתונים בתודעתו שכבר עובדו טכנית במוחו, ומשרטט על פיהם את מסגרת החשיבה שתצטרף לאחותיה ותרחיב את אופקי
התודעה. באופן הזה מגרה את השאיפה שלו הנשלטת ולא במקרה ע"י
התודעה. הוא שאמרתי, ניתן רק לשאוף, להגדיל לשפר לשבח את המסגרות... הדרך "היחידה" הזאת הלכה לנו לאיבוד, ואיתה
התודעה האנושית, האלהים. (אגב, כותבים את המונח "אלהים" ברבים - ההפך מהמילה המקבילה שלו "תודעה" שנכתבת בלשון יחיד, זאת כי המילה "אלהים" מבטאת את הטכניקה של
התודעה - היכן נמצא מרכז "ההנחיות", המקום ממנו יוצאות כל ההנחיות). אלפי השנים מפרידים ביננו לבין אלהים המקורי; אלהים שלנו איבד מזמן את המקוריות שלו, ... האנושי... דמיון שלא עצר מלהתפתח מזה אלפי השנים, וככל שהתפתח כך נסק האלוהים המקורי שלנו ואיבד מערכו; אנו התרחקנו
מהתודעה האנושית המקורית אלפי השנים. התורה מכוונת להחזיר את האדם לאלהים המקורי שלו, זה שהתרחקנו שנות אור ממנו... היא מנסה להחזיר לנו את דרך החשיבה ... ומדוע... מהי הגדרת החיים ואם מוגבלים הם ע"י המוות. בטיול הזה מתחברים כמובן מאליו עם מנגנון האין - סוף, או אז מתעוררת
התודעה ואיתה מרכז השליטה בכל הנוגע לשאיפות ולתענוגות... אז האלהים מתעורר ומבקש להכנס לפעולה מיידית. גולת הכותרת בטיול התנכי, זה הרגע הקסום ההוא, כאשר מגיעים אל הנקודה בה מתחבר הרצון עם
התודעה, או אז נחשף לעינינו גל מסתורי שכמותו לא ראינו מעולם. לפירוש הדברים יש לחזור למטה
התודעה ולשחזר קטע מתהליך קבלת ההחלטות שמה. את השיחזור הזה נעשה בהילוך איטי בשביל לרדת לעומק הדברים ולהגיע אל הרגע הקסום ההוא... "תודעה", הגדרתי לעיל, היא המקום בו קולט האדם את הנתונים שכבר עברו עיבוד טכני במוחו ומסווג אותם, ממיין אותם. תיארתי את
התודעה כ - "מקום" בו נעשים הדברים... אולם אין הכוונה לחלל מסויים; אין הכוונה להגיע אל מקום מוגדר בגוף או במוח ולהצביע עליו כזה המקום... "מקום" בעברית התנכית הוא "הרמה" או "השלב" אליו מגיע הדבר. במילים אחרות,
התודעה, כהיא זו, נכנסת לפעולה כאשר שלב עיבוד הנתונים מגיע לסיומו. אינני צריך את
התודעה בשביל לחשב משוואה מתמטית, זאת העבודה השחורה של המוח, אולם וכאשר מסתיימת עבודת המוח וכבר יש באמתחתי את התוצאה - את הנתונים המעובדים, ובעצם הרגע הזה נכנסת
התודעה למשחק, כאשר האדם נדרש לתוצאה המונחת לידו, מה אעשה איתה? מהו השימוש המתאים ביותר שאוכל לעשות בנתון המעובד המונח לפני? איך אנצל אותו על הצד הטוב ביותר. כאן מנגנון
התודעה נכנס לפעולה. אין כמעט קשר בין מנגנון
התודעה לפעולות הטכניות של המוח; הקשר הזה מגיע לקיצו עם קבלת הנתונים המעובדים מהמוח והעברתם לחדר הפיקוד של
התודעה. אין ולמעשה אפילו קשר סמלי בין המוח לתודעה, אדם בעל רמת אינטלגנציה גבוהה יכול לפתור את הקושיה המתמטית המסובכת ביותר אך לא בהכרח יכול לנהל את ... לתודעה; מכאן והלאה נכנס למשחק מנגנון חדש וטון חדש... האווירה והטון הטכניים של המוח נעלמים מהזירה, ובמקומם נכנסת
התודעה והמטה שלה; הם נותנים מעכשיו את הטון. הבה נחזור שוב אל הקטע בו נכנסת
התודעה לפעולה, ונריץ את הקטע הזה בהילוך איטי... עברנו בשעה טובה ומוצלחת את השלב הראשון, המוח עיבד את הנתונים ומסרם אל
התודעה, וברגע זה היא נכנסת לפעולה. מה הם הקושיות שמתבקשת
התודעה להתמודד איתם ברגע זה? ובעצם מה היא משימתה של
התודעה, מה המטרה שלה? לדעתי יש לענות קודם על השאלה הזאת ולאחר מכאן ללכת אל שאלת הבעיות
שהתודעה נדרשת להתמודד איתם.
התודעה משתוקקת להביא את רצונו של האדם לפועל; זו משימתה היחידה והמטרה שמתבייתת עליה: להביא את הרצון לפועל. יש בידי נתון מעובד, ואני רוצה להפיק ממנו ... את ההנאה מתמונה, ונלך לרצון יותר מורכב... יש בידי עוגה ואני רוצה לאכול אותה. הנתונים המעובדים שזה עתה העביר המוח אל
התודעה הם כדלקמן: העוגה הזאת טעימה שמכילה 1000 קלוריות, ויכול להגרם נזק לגוף אם תיאכל; אלה הם הנתונים היבשים שהמוח עיבד, ועכשיו תורה של
התודעה להשתמש בנתונים המעובדים האלה ולהחליט: להכניס לפה או לא? נו... אם המדובר היה ברובוט אינטלגנט נטול תודעה, אזי הרובוט הזה היה מניח מיד את העוגה ... שבה יזיקו לגוף, אבל במקרה שלפנינו ישנם שני גורמים שאינם נמצאים ברובוט: תודעה ורצון. אם כן ובמקרה הזה, איך תתמודד
התודעה עם הנתונים שבידה? מצד אחד יש רצון ברור לאכול את העוגה, ומצד שני ישנם נתונים טכנים ברורים העומדים מנגד וסותרים את הרצון, מה עושים? איך מתמודדת
התודעה עם זה? כאן שולפת