... היתה ההתפקחות, הידיעה, התובנה, התגלית, האור שעלו בי בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. האמת השניה היא בדבר מקור הסבל שתואר באמת הראשונה, וכך היא מתוארת: זוהי
ההשתוקקות המובילה ללידה מחדש [iii] המלווה בתענוג ותאווה, שמוצאת הנאה פעם פה פעם שם. כלומר,
השתוקקות להנאות חושים,
השתוקקות לקיום,
השתוקקות לאי קיום. מקור הסבל מכונה טנהא - צמא (tah) והוא
ההשתוקקות או התשוקה למצוא הנאה ותענוג בפעילויות שונות בחיים - הנאות חושים למיניהן והנאות אינטלקטואליות או רגשיות אשר אנו חווים במהלך חיינו. התשוקה הזו לחוות הנאות אלו שוב ושוב מובילה אותנו ללידה נוספת בתום חיינו וכך אנו נולדים שוב ושוב במעגל הלידות והמיתות של הסמסארה.
ההשתוקקות הזו היא בעלת שלושה פנים. הראשון הוא התשוקה להנאות החושים ולהנאות מנטליות ורגשיות שונות. הפן השני הוא
ההשתוקקות לקיום או להתהוות. זוהי השקפת הנצחיות (sassata dihi), האמונה שאדם ממשיך את קיומו מרגע לרגע וימשיך לחיות גם לאחר מותו בעולמות אחרים או בצורות שונות - זוהי האמונה בדבר נשמה השוכנת בגוף, גלגול נשמות וכדומה.
ההשתוקקות הזו לקיום מכוונת הן לחיים בעולם זה כאדם או חיה והן לעולמות שמימיים אחרים, של דוות (deva), ברהמות (brahma) ואלים אחרים. הפן השלישי הוא
ההשתוקקות ההפוכה לזו הקודמת והיא
ההשתוקקות לאי - קיום, הפסקת ההתהוות, התבטלות או אניהיליזם (uccheda dihi) - האמונה שקיומו של האדם יפסיק ברגע שיגיע לקץ חייו. אחת האמונות האלו ... מגיע עם התפרקות הגוף. צורה אחרת של אמונה זו היא ההשקפה שלאדם אמנם יש מרכיב תודעתי הקיים כאישיותו לאורך כל חייו אך במותו נפסק הקיום שלו לאלתר. הבודהה אומר
שהשתוקקות זו על שלושת פניה היא הגורם לסבל ועל מי שחפץ בשחרור לזנוח אותה: 'יש לזנוח את אמת הנאצלים של מקור הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. הזניחה של מקור הסבל נעשית רק בעקבות חקירה והבנה מלאה של הסבל. אדם לא יכול לזנוח את
ההשתוקקות הזו על פי רצונו החופשי מאחר והיא טבועה בכל יצור אנושי והיא מניע מרכזי לקיומו. לכן ככל שמתעמקת ההבנה של הסבל כך גם
השתוקקות זו נזנחת ונחלשת עד אשר היא נפסקת לחלוטין. האמת השלישית היא בדבר קץ הסבל ומתארת את המציאות הניבאנית - המציאות בה נפסקת
ההשתוקקות כאשר אין עוד גורם לסבל, והיא מתוארת כך: זוהי ההעלמות המוחלטת וחידלון של
השתוקקות זו, עזיבה וזניחה שלה, שחרור ממנה, ניתוק ממנה. אמת זו היא מציאות הניבאנה והיא תוצאה של זניחת מקור הסבל. מציאות זו נחוותה על ידי ... דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון. דרך זו, אותה לימד הבודהה, היא הדרך המובילה לחקירה נכונה של הסבל, ולזניחת
ההשתוקקות הגורמת לסבל. זוהי דרך הנאצלים אשר הלכו בה תלמידיו של הבודהה שקיאמוני וכל הבודהות שלפניו בעבר, זו הדרך בה הולכים תלמידיו של הבודהה ... אותה אך אין הוא יכול לעזור מעבר לכך, כל אחד חייב לשחרר את עצמו בכוחות עצמו מן הבורות והסבל. באמצעות מימוש הדרך מציאות הסבל מתבהרת ומובנת. באמצעות הבנת הסבל
ההשתוקקות דועכת וכאשר היא מסתיימת ונמוגה ניבאנה נחוות. באופן זה ארבע האמיתות קשורות זו בזו ומציגות את עיקר תורת הבודהה. אמיתות אלו נלמדות ...