... ייאוש ותקווה בתקופה האחרונה אני מרגיש שאין לי עוד לאן להתקדם בדרך
הרוחנית, וחש יאוש מהאפשרות להתעורר. מה קורה לי? הנה החוויה האישית שלי, מהתקופה שלפני ההתעוררות: בהדרגה, הפך החיפוש
הרוחני שלי ליותר ויותר חסר סיכוי. הדרכים שנראו קודם כמובילות לשחרור, מוצו. הן מוצו משום שראיתי ללא ספק שהמשך הדרך אינו "מקדם" לשום מקום, אלא מוסיף ... - לא זזים מטר. ונעבור לפרט טריוויה: מאמה תרזה היא ככל הנראה
הרוחניקית המחזיקה בשיא העולם בהיותה בלילה אפל שכזה, שארך לא פחות מ - 48 שנים. מ - 1948 ועד מותה ב - 1997, ועוד בכלכתא! מה היה בסוף? התברר לי שמדובר ... כשהייאוש שלט בכל. אני כלל לא ננגעתי, לי לא קרה מעולם דבר. "התהליך
הרוחני" היה רק טריפ. אז אם להיות נאמן לאמת, תכל'ס, השאלה שלך הופכת ללא רלוונטית. אני קורא את מה שכתבתי עד כה ורואה: זה פרדוקסאלי. מן הסתם תרצה ... חוסר האונים למוקצה מחמת מיאוס: הוא גם מאיים לחבל בהליכה במסלול
הרוחני, וגם נתפס כאשליה גורמת סבל, שממנה כדאי וצריך להשתחרר. אצל אנשים כאלה נוצרת שאיפה ללכת מעבר לחוסר האונים, או להכיר באשלייתיות שבו, או להיות ... מנקודת ראותי אין הרבה הבדל בין ההשקפה החברתית הרווחת, ובין התפיסה
הרוחניקית שתיארתי. שני המקרים הם עדיין ביטוי למצב הלא - ער, כלומר, בשניהם יש עדיין ראיה דואלית חלומית: זה חוסר האונים, וזה אני. תודעה שהתעוררה, כך ... "חומות של תקווה". אין בקיר אפילו סדק? אז נחפור מנהרה בכפית. הדרך
הרוחנית היא בדיוק זו: לחפור את המנהרה שלך מהתא, שעבור רוב בני האדם אין בו סדק ואין בו תקווה. הבריחה הגדולה נראית בלתי אפשרית. גזר הדין הוא מאסר ...