... כאשר היא פוגשת אדם שיש בו שני דברים: 1. היא נמשכת אליו מינית. 2. הוא מתאים (בעיניה בלבד) לבניית אשליה, כאילו הוא יוכל לגרום לה
להרגיש רגשות שלדעתה (לפי תפיסתה השגויה) חסרים בה או חסרים לה. בדרך כלל, חוסרים אלה יהיו: לאהוב, להתאהב,
להתרגש, להיות מוכלת, להיות מוערכת, להיראות ועוד. מדובר, כמובן, באשליה שיוצרת יוספה לעצמה. ראשית, לא חסר בה דבר, והיא אינה ... לא יספק לה את מה שחסר. חור דמיוני אי אפשר למלא. אפשר רק לראות שהוא דמיוני, ואז הוא נעלם. למרות שההתאהבות היא יצירה של יוספה, היא
חווה אותה כאילו היא "קרתה" לה. היא מאמינה שהיא "התאהבה" ביוספוס. היא משתאה לנוכח
הרגשות המציפים אותה, משליכה על יוספוס השלכות מכל טוב (כמה הוא נפלא), והוגה בו יומם וליל. הזרעים לשברון הלב ... זה בהחלט מוציא את העוקץ. חתיכת עוקץ, האהבה הרומנטית הזו. ומהו בעצם העוקץ שעליו כל כך קשה לוותר? להיאהב? לאהוב? להיות קרוב?
להרגיש? לחוות ביטחון? משמעות בחיים? כנראה שאיזשהו קוקטייל של כל אלה. מי יאמין לער, אם יגיד שהקוצ'י - מוצ'י הזה ... הזה. והרי אהבתי, ונאהבתי, וכמהתי, ושמחתי, והתגעגעתי. מילא הסקס, ומילא משחקי הכיבוש והחיזור, אבל איך ייתכן שהאהבה הרומנטית עצמה,
החוויה העמוקה ביותר, האינטנסיבית ביותר, זו
שמרגישה אמיתית ביותר, צונחת לה יום אחד ומתגלה כקליפה ריקה לגמרי? ואז, ראיתי... ההתעוררות היא הוצאת העוקץ מהאהבה הרומנטית, ...