הפרעות אכילה בגברים - מבוא
הפרעות אכילה בגברים (באנגלית: Men's eating disorders) הן
הפרעות אכילה המהוות תוצר של לחץ חברתי המתבטא באמצעות אמצעי המדיה השונים, בדומה
להפרעות אכילה בנשים. על אף הדמיון בין גברים לנשים, התגובה ללחץ חברתי זה משתנה בין המינים. בספרות המחקרית מתקיימת לה אינטראקציה בין מגדר, דימוי גוף
והפרעות אכילה, כאשר יותר נשים לוקות
בהפרעות אכילה מגברים. הטיה זו מקורה בכללי האבחון
להפרעות האכילה שמותאמים יותר לנשים מאשר לגברים. בשל כך, מעט גברים יאובחנו כלוקים
בהפרעות אכילה וזאת מפני שקיים שוני מגדרי בין ביטויים של
הפרעות האכילה בגברים ולנשים. למרות שרוב הגברים לא יהיו בסכנה ללקות
בהפרעות אכילה, הם אינם חסינים להשפעות ולחצים חברתיים בנוגע לאידאל הגוף הגברי. בדומה לנשים שנדרשות לקיים אידאל גוף נשי שמקדם רזון, החברה דורשת מגברים לקיים אידאל גוף גברי ... ושיבחה גברים שריריים וקבעה שגוף שרירי הוא האידאל הצורני לגבריות הגוף. בדומה לנשים, מחקרים מראים שחשיפה קטנה בלבד למקורות הללו מובילה להתפתחותן של הפרעות בדימוי הגוף
ולהפרעות אכילה בקרב גברים - כאשר רוב הגברים אינם מרוצים מחזות גופם, רוצים להוריד
במשקל ולהיות יותר
רזים ושריריים. בניגוד לנשים, גברים רוצים יותר להעלות מסת שריר ולהוריד
במשקל מאשר להיות
רזים. בספרות המחקרית מוערך ש - 25% ממקרי
הפרעות האכילה בקרב מבוגרים הם גברים. בעשורים האחרונים ישנה עליה בקרב אבחון
הפרעות האכילה בגברים.
הפרעות האכילה בגברים מתחלקות לשלושה קטגוריות אבחוניות:
אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ודיסמורפיה של השריר (אנ'). תוכן עניינים: 1 שכיחות
הפרעות אכילה בגברים 2 היסטוריה של
הפרעות אכילה בגברים 3
אנורקסיה נרבוזה בגברים 3.1 תסמינים שכיחים
לאנורקסיה נרבוזה 4
בולימיה נרבוזה בגברים 4.1 תסמינים שכיחים של
בולמיה נרבוזה בגברים 5 דיסמורפיה של השריר 5.1 מאפיינים 5.2 תסמינים של ההפרעה 6 גורמי סיכון
להפרעות אכילה 6.1 מודל מעורבות המשפחה 6.2 מודל חברתי - תרבותי 6.3 מודל גיל 6.4 מודל היסטוריית ילדות 6.5 מודל המקצועות 6.6 מודל נטייה מינית 6.7 מודל המגדר הגברי 7 הבדלים מגדריים
בהפרעות האכילה 8 דרכי טיפול 8.1 טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) 8.2 פסיכותרפיה 8.3 טיפול תרפותי 8.4 מניעה חינוכית בבתי ספר 1 שכיחות
הפרעות אכילה בגברים: מבחינה חברתית,
הפרעות אכילה נחשבות להפרעה פסיכיאטרית ששכיחה יותר בקרב נשים ונדירה בגברים. הסיבה לשכיחות נמוכה בגברים, היא בניסוח לא מותאם של כלי אבחון שמותאמים לתסמיני