הפרעת אכילת יתר - מבוא
הפרעת אכילת יתר (באנגלית Binge Eating Disorder, נקראת גם
הפרעת אכילה כפייתית), היא
הפרעה נפשית המשתייכת לקבוצת
הפרעות האכילה.
הפרעה זו כפי שמעיד שמה מתאפיינת בעיקר באכילה מרובה, שמקורה נפשי.
ההפרעה מסווגת במדריך האבחנות של ארגון הבריאות העולמי (ICD 10) תחת הגדרת
"הפרעות אכילה אחרות". השמנה אינה אחד הקריטריונים לאבחנת
ההפרעה. לא כל האנשים החיים עם
הפרעה זו שמנים, אלא מרביתם. בחלק מהמקרים ההשמנה חמורה מאד ומביאה עימה סיכונים בריאותיים משמעותיים. תוכן עניינים: 1 אבחנה 1.1 הערות 2 שכיחות ואפידמיולוגיה 2.1 גורמי סיכון פרוגנוסטיים 3 מהלך
ההפרעה פרוגנוזה והחלמה 4 משמעות תפקודית 5 תחלואה נלווית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול 1 אבחנה: פסיכיאטר יאבחן
הפרעה זו בהתקיים התנאים הבאים א. אפיזודות ... יתר מתרחשות בממוצע לפחות אחת לשבוע לאורך שלושה חודשים. ה. אפיזודות אכילת היתר אינן מתקיימות במקביל לאנורקסיה נרבוזה או בולמיה נרבוזה הערות: נסיגה חלקית של
ההפרעה: משמעה נסיגה לתדירות התקפים של פחות מאחת לשבוע באופן יציב נסיגה מלאה: לאחר תקופה של קיום
ההפרעה אף אחד מהקריטריונים אינו מתקיים. שכיחות ואפידמיולוגיה: שכיחות אבחון
ההפרעה לאורך 12 חודשים באוכלוסיית ארצות הברית בקרב בני 18 ומעלה עומדת על 1.6% לנשים ו 0.8% לגברים. שכיחות בכלל אוכלוסיית העולם נעה סביב 3.5% (נשים) ו 2% (גברים).
ההפרעה שכיחה יותר בקרב מי שמחפשים סיוע טיפולי באיבוד משקל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי העלה שהיקף
ההפרעה ושכיחותה שווים לאלה של בולימיה נרבוזה.
הפרעת אכילת יתר שכיחה יותר במדינות מתועשות כגון ארצות הברית, קנדה, מדינות אירופאיות רבות, אוסטרליה וניו זילנד. באוכלוסיית ארצות הברית
הפרעה זו שכיחה יותר בקרב נשים ממיעוטים שונים, בעיקר אסייתים, לטיניים ואפרו אמריקנים. גורמי סיכון פרוגנוסטיים: אישיותיים: ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין קושי של האדם לווסת רגשות ובין
ההפרעה. גנטיים:
הפרעת אכילת יתר נוטה לרוץ במשפחות. מהלך
ההפרעה פרוגנוזה והחלמה: לא הרבה ידוע על מהלך
ההפרעה ואופן ההתפתחות שלה.
הפרעת אכילת יתר, כמו מצב של איבוד שליטה על אכילה ללא צריכה מרובה מבחינה אובייקטיבית של מזון, מתרחשת בילדים ומזוהה עם שומן גוף רב, תוספת משקל וסימפטומים פסיכולגיים מוגברים.
הפרעת אכילת יתר שכיחה בקרב בני נוער ותלמידים בגיל קולג'. בחלק מהמקרים מהווה אכילת יתר שלב מקדים (פרודורום) בהתפתחות של
הפרעת אכילה אחרת. דיאטה היא תופעה שכיחה בקרב אנשים עם
ההפרעה (זאת בניגוד לבולימיה נרבוזה בה דיאטה לא פונקציונלית היא בדרך כלל ההמשך של האכילה).
ההפרעה מתחילה בדרך כלל אצל בני נוער אך יכולה גם להתחיל בגילאים מבוגרים יותר. אנשים המחפשים עזרה כדי להתמודד עם
ההפרעה הם בדרך כלל האנשים המבוגרים יותר. שיעורי ההחלמה
מהפרעה זו גבוהים יותר מאשר בולימיה נרבוזה ...