... שזהו שלב הכרחי לעתים, מעין אמת חלקית, עבור חלק מהאנשים בדרך אל ההארה. גלגול נשמות בתרבות היוונית מבין הפילוסופים היוונים, אפלטון, פיתגורס וסוקרטס האמינו ברעיון של גלגול נשמות. כמה מקורות עתיקים מאשרים כי פיתגורס טען כי הוא יכול לזכור את חייו הקודמים. שילוב בין הפילוסופיה הפיתגורית וגלגול נשמות היה מקובל בכל רחבי העולם העתיק. לפי המתואר בדיאלוג פידון, בסוף ...

... ההכרה - מבוא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה; מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ... היא נכונה ובאיזו מידה. בעברית נחשבות לעתים הכרה וידיעה כמילים נרדפות ועל כן אפיסטמולוגיה נקראת גם תורת הידיעה. המושג אפיסטמולוגיה נטבע על ידי הפילוסוף הסקוטי ג'יימס פרדריק פרייר אשר פעל במאה ה - 19. אולם העיסוק בה החל כבר אצל הפילוסופים קדם - סוקרטים. ידיעה הדיון העכשווי באפיסטמולוגיה עוסק בידיעה טענתית ... ידיעה כיצד לחבר מספרים ולבצע פעולות חשבון. בנוסף, ישנה ידיעה של היכרות ישירה עם אנשים, צבעים וצלילים. ברטרנד ראסל הבחין לראשונה בספרו "בעיות הפילוסופיה" בין ידיעה על ידי תיאור (knowledge by description, סוג של "ידיעה ש") ... לו. מכאן המשפט "אני חושב, משמע אני קיים". על סמך ידיעת משפט זה, התכוון דקארט לבסס את כלל הידיעה האפשרית. הקוגיטו הוא הבסיס האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות ... ומושג על ידי השכל לבדו. ידע אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת. בחלק ניכר מההיסטוריה של הפילוסופיה ובעיקר בפילוסופיה של העת החדשה נתקיימו ויכוחים בנוגע לעצם התכנותם של שני ...

... קיים ושלא ניתן להוכיח את עצם קיומו היה קיים כבר בתקופת יוון העתיקה. הפילוסוף הסופיסטי הקדם - סוקרטי פרוטגורס נודע כבעל השקפה אגנוסטית. בספרו "על ...

... יחיד לפעולתן של טכניקות המדיטציה. בכל תרבות בה צמח התרגול והתפתח, הסבירו את המדיטציה באופן שיתאים לתפיסה התאולוגית או הפילוסופית הקיימת באותו המקום. לדוגמה בסין העתיקה, בה ראו בשמים ובארץ כוחות המשפיעים על נפש האדם, ...

... לגבי בואו של הגשם" (ראו הערת שוליים זו להדגמה והבהרה של הבדל זה). המונח משמעות בתולדות הפילוסופיה פרידריך שליירמאכר (1768 - 1834) טען כי הבנת משמעותו של טקסט פירושה שיחזור הכוונה המקורית של המחבר. ...

... חיזויים מסתכנים, שמשום כך תכולת האינפורמציה שלהם גבוהה. 2 בכלר ניצב על קרקע מוצקה יותר כשהוא מדבר, למשל, על קאנט, שמכל מפעלו הפילוסופי הענק לא יצא שום חיזוי אמפירי. קאנט עצמו ודאי לא היה מתנגד לקביעה זו, כי חיזויים אמפיריים כלל אינם כוונתו של הפילוסוף. לפיכך לא נתפלא כי מפעלו לא ... כפי שהן: שיטות, שאפילו אותו חוקר עצמו יכול להתלבט ביניהן במהלך חייו. מיטיב לבטא עצה זו איינשטיין הזקן כשהוא חובש את כובע הפילוסוף של המדע: הוא [המדען] צריך אם כן ...

... (בהרבה מקרים - כגון גרמניה הנאצית ומדינות ערב - אויב זה הוא היהודים ואחר כך מדינת ישראל שמאפשרת לתעל את הזעם הציבורי על השלטון הכושל הרחק מהעריץ והחוצה). בפילוסופיה על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה, קיימים שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזרת השנאה. לפי שפינוזה, "שנאה היא שמחה בליווי אידיאה של סיבה חיצונית". ... מהותה של השנאה. יש להדגיש שאצל שפינוזה כמעט כל הרגשות השליליים הן סוג של עצב, למשל: פחד הוא עצב לא יציב, הנולד מאידיאה הגורמת לנו עצב ושאיננו בטוחים האם תתגשם. הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף אריך פרום מבדיל בין שני סוגים של שנאה: הראשונה שנאת תגובה רציונלית והשנייה שנאה הטבועה באופי. בשנאת תגובה זוהי תגובה של אדם לאיום על חירותו, על ...

... העיסוק במציאות עצמה נעשה במסגרת התחום הפילוסופי שנקרא אונטולוגיה. במסגרת עיסוק זה במציאות עצמה, השאלה הבסיסית ביותר היא מהי המציאות, מה טיבה, ומה פירוש לומר על משהו שהוא חלק מהמציאות. שאלות אלו מעלות שאלות רבות נוספות, ... בסיסי, העומד בבסיסה של כל המציאות? כבר הפילוסופים היוונים הקדם - סוקרטיים הציגו ניסיונות להשיב על שאלה זו. זכורים בעיקר תאלס שטען שהכל מים, אנכסימנס שטען שהכל אוויר ואנכסימנדרוס שטען שהכל מורכב מיסוד אחד, בלתי - מוגבל ... במציאות הפיזית וכו'), או רק סוג אחד? הפילוסוף היווני פרמנידס החזיק בעמדה על - פיה הדברים שאינם קיימים אינם קיימים בשום אופן, והגיע מקביעה פשוטה ואינטואיטיבית זו ("היש ישנו והאין איננו") למסקנות מרחיקות לכת, כגון שהתנועה ... אי - קיום עלתה במלוא עוצמתה במסגרת הפילוסופיה האנליטית, ופילוסופים - לוגיקנים כגון גוטלוב פרגה וברטראנד ראסל הציעו לה פתרונות לוגיים, תוך שהם טוענים כי עיקר הבעיה הוא לשוני. פילוסופים אחרים, בעיקר מהזרם הקונטיננטלי, ... בלטו ביניהם מרטין היידגר והפילוסופים האקזיסטנציאליסטים. האם קיום הוא מושג רציף או בדיד? האם ישנן דרגות של קיום (משהו אחד יכול להיות קיים פחות ממשהו אחר), או שעל כל דבר ניתן רק לומר שהוא קיים או שאינו קיים, ... חלק מהתפיסה של בני - האדם את המציאות? הפילוסוף עמנואל קאנט, למשל, סבר כי הם חלק מהתפיסה של בני האדם. לעומתו אייזק ניוטון החזיק בתפיסה שהמרחב והזמן הם מוחלטים (מהווים חלק מהמציאות) ואילו הפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד וילהלם לייבניץ החזיק בתפיסה שהמרחב והזמן אינם חלק מהמציאות כשלעצמם, אלא הם רק יחסים בין דברים שקיימים במציאות. האם המציאות התחילה להתקיים בשלב מסוים, או ... ליחידות בסיסיות שלא ניתן לחלקן יותר? הפילוסוף היווני דמוקריטוס טען שבסופו של דבר מגיעים ליחידות שאינן ניתנות לחלוקה (אטומים) ושיחידות אלו מרכיבות את המציאות כולה. תפיסה זו מהווה את הבסיס לתפיסה המודרנית, בה באמצעות תיאור ... קיימים, אם קיום זה אינו במרחב ובזמן? הפילוסוף היווני אפלטון לא רק שהאמין בקיומם של הישים המופשטים, הוא אף האמין שקיומם הוא הראשוני - כלומר, הישים המופשטים (אצל אפלטון, האידיאות) קיימים "באמת", ואילו הישים הרגילים, קיימים ... גם על תחומים פילוסופיים נוספים, כגון הפילוסופיה של המוסר וכן הפילוסופיה של המשפט. כאמור, הפילוסופיה עוסקת לא רק במציאות עצמה אלא גם ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם - באפשרות של בני האדם לתפוס את המציאות ובאופן שבו הם יכולים לעשות זאת. עיסוק זה בקשרים בין המציאות לבין התפיסה, נעשה בעיקר במסגרת התחום הפילוסופי של האפיסטמולוגיה. במסגרת עיסוק זה, נשאלות שאלות כגון: האם בני האדם יכולים לתפוס את המציאות? אם כן - כיצד? האם החושים מספקים מידע מהימן על המציאות? שאלה זו העסיקה רבות את הפילוסופים האמפיריציסטים. האם השכל מספק מידע מהימן על המציאות? האם ידע מסוים על המציאות טבוע בנו מלידה? שאלות אלו העסיקו רבות את הפילוסופים הרציונליסטים. האם השיטות שפיתח האדם על מנת לחקור את המציאות (למשל, השיטה המדעית והמדע), אכן מספקות מידע מהימן על המציאות? האם יש קשר הכרחי בין מציאות ובין תפיסה? האם כל מה ... המאורע, האם המאורע הוא חלק מהמציאות? הפילוסוף ג'ורג' ברקלי עסק רבות בשאלה זו). האם קיימת מציאות אחת, אובייקטיבית (או אינטר - סובייקטיבית) שכולם תופסים אותה? או שמא כל אחד תופס מציאות משלו? כיצד יכול האדם לדעת שהוא תופס ... אדם אחרים, ולא רק לעצמו (סוליפסיזם) ? הפילוסוף רנה דיקארט ניסה לתת מענה לבעיית הסוליפסיזם במסגרת ספרו ההגיונות. האם בני האדם יכולים להשפיע על המציאות? (שאלה זו קשורה, בין השאר, לשאלת הרצון החופשי). מהי ברירת המחדל בנוגע ...

... להציל את רכושו של אדם שעמד להיות מורשע בבגידה בקיסר ולאפשר לו להעביר אותו ליורשיו. בין אלו שנאלצו לשים קץ לחייהם מסיבה זו היה הפילוסוף סנקה. גם הנאצים עשו שימוש בשיטה זו. לאחר שהגנרל ארווין רומל מבכירי צבא הורמאכט, נחשד בקשר לרצוח את אדולף היטלר, היטלר לא ... חסד. ההתאבדות היא אחת הסוגיות החשובות בפילוסופיה, וכבר אפלטון דן בה בשני חיבורים - ושולל אותה, למעט ארבעה מקרים יוצאי דופן. הפילוסוף המודרני הראשון שהתייחס להתאבדות בחיוב הוא ג'ון דון, במסה ביאתאנטוס (1607). נושא ההתאבדות ריתק גם את האקזיסטנציאליסטים במאה ... אחת רצינית, והיא איבוד - עצמי - לדעת. לשפוט האם החיים ראויים או אינם ראויים שנחיה אותם פירושו לענות על השאלה הבסיסית של הפילוסופיה". ביהדות: מאבד עצמו לדעת (הלכה) יש פוסקי הלכה הלמדים שההתאבדות נאסרה בתורה בפסוק "ואך את - דמכם לנפשתיכם אדרש" (בראשית, ...

... להוליד בתוך היופי". הפילוסופים היוונים דנו רבות בשאלה מה מבדיל בין אהבת אמת לבין אהבת בוסר. הדיונים עסקו גם במיתוס של אריסטופנס על הנפש התאומה, ... בראשית העת החדשה הפילוסוף ברוך שפינוזה כתב כי לכל אדם שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזרת רגשת האהבה. לפי שפינוזה, "אהבה ... ל"אהבה רומנטית". הפילוסוף הספרדי חוסה אורטגה אי גאסט ציין כי "לא היה בעבר פילוסוף גדול כלשהו, שלא ראה חובה לעצמו להעלות תורת אהבה משלו.". ... גם נעלמת האהבה. הפילוסוף הספרדי חוסה אורטגה אי גאסט התנגד נחרצות לתפיסה זו, שראה בה גימוד וסילוף של האהבה, ובמסתו "פניה של האהבה" מ - 1926 ... שורשית". הפסיכולוג הפילוסופי אריך פרום שהקדיש לעניין ספר בשם "אמנות האהבה", ראה באהבה את התשובה לבעיית הקיום האנושי ולחוויית הבדילות האנושית, ...