... הוא מקבוצת ה: SSRI. עשרות מחקרים הוכיחו כי שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי גורם להעלאת האפקטיביות התפקודית ויכולת ההתמודדות של
המטופל עם הדחף לתלוש שיער. להפרעה הנפשית זו ישנם היבטים ביולוגיים והתנהגותיים. לדעתי מדובר בתפקוד לא מאוזן של המנגנון האמור לווסת את רמות הגירויים במערכת העצבים ... על שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכול לגשר בין הפער של מה שהתרופות יכולות או לא יכולות לעשות וללמד את
המטופל טכניקות להתמודדות טובה יותר עם הדחף למרוט. זה ברור לחלוטין כי ישנם הרבה מצבים היכולים להשפיע על רמות הגירוי השונות של הסובל. זאת לכן הסיבה כי אין זה נכון ... שונים ליישם את גישתו של ד"ר עזרין ומחקרים שבוצעו על ידו וחבריו Nunn &Frantz בשנת 1980 הראו תוצאות טובות ביותר של הפחתת מריטת שערות ביותר מ 90% של
המטופלים. שיטת הHRT מבוססת על 4 שלבים המחייבים לימוד ותרגול נפרד של כל אחד מהם ולאחר מכן לבצע אינטגרציה של כל 4 השלבים לרצף אחד. 1.אימון לפיתוח רגישות ומודעות ... מניעת מחלות ובעיות בריאותיות, שינוי הרגלי התנהגות מזיקים ובכך לגרום ליכולת תפקודית אישית טובה יותר במצבי חיים שונים. בניגוד לשיטות אחרות הבן לרוב
המטופל פסיבי, בשיטת הביופידבק
המטופל אקטיבי. בשיטה נעשה שימוש במכשור אלקטרוני מתוחכם אליו מחברים את
המטופל (בדרך כלל בקצות האצבעות של הידיים או על המצח). המכשור מודד באופן מדוייק ואמין, מעבד ומזין למטופל ולמטפל על צג המחשב נתונים אוביקטיביים על תהליכים ושינויים ... פשוט. קל יותר לפתח יכולת שליטה על הרגל כשקיימת מודעות לגורמים ולמצבים המקיפים אותו כטבעת. על פי עקרונות הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. יש להנחות את
המטופל לצורך פיתוח יכולת לניטור עצמי ולקיחת אחריות על הטיפול לפתח כלי - טבלה לצורך תיעוד, רישום וניהול (מעיין יומן מעקב יומי של נתונים בצורה מובנית וברורה בין ... כגון: באילו מצבים התרחשה המריטה? כמה זמן התהליך נמשך? עד כמה חזק היה הדחף למרוט מ1-10?מה הייתה כמות השערות שנמרטו ומהיכן? מה הייתה הפעילות בה היה
המטופל מעורב בעת המריטה? מה הייתה רמת העוררות הרגשית מ1-10?וכד'. המעניין הוא כי אפילו מטופלי טט"מ עם רמת מודעות גבוהה לתהליך המריטה הופתעו מאד לראות את תוצאות התיעוד היומי של הרגל המריטה שלהם. תרגול כזה הנעשה בצורה עקבית מניב תוצאות מרשימות בזמן קצר.
המטופל מקבל מידע משמעותי לגבי הרגלי המריטה שלו והמטפל מקבל מידע העוזר לו להכין ולנתח את פרופיל
המטופל בתהליך המריטה ולבצע התערבויות טיפוליות בהתאם. השלב השני: שלב זה מתחיל בדרך כלל בשבוע השני לאחר שבאמצעות תיעוד ורישום
המטופל פיתח לעצמו רמת מודעות למצבים בהם מתרחשת תלישת השיער. רשם ותיעד בצורה יומית כפי שהודרך לעשות בשלב הראשון.
המטופל לומד טכניקות של כיווץ והרפיית שרירים בצורה הדרגתית ומבניית (ג'קובסון). יש לשאוף להגיע למצב של כיווץ דיפרנציאלי (רק שרירים אותם מכווצים אכן פועלים) והרפיה אופטימאלית (כל שאר שרירי הגוף נמצאים במצב של הרפיה). על
המטופל לתרגל טכניקה זו לפחות פעם ביום במשך 15-20 דקות. השלב השלישי: שבועיים לאחר למידת השלב השני מתחיל השלב השלישי: בשלב זה לומד
המטופל טכניקות נשימה סרעפתית לצורך העמקת יכולת ההרפיה. את טכניקות הנשימה ניתן ליישם בכל מקום עם או בלי אנשים נוכחים ובמצבים של ישיבה, שכיבה ועמידה בסיטואציות שונות (עבודה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה וכד') שלב רביעי: בשלב זה לומד
המטופל ליישם את שלמד בשלב ב' (טכניקת כיווץ והרפיית שרירים) ורואה את הקשר בין מצבי הכיווץ וההרפיה לבין תלישת השיער. ניתן להתייחס לשלב זה כמו אל תגובה תחרותית ... לתחושות הגוף. 2.תרגול נשימות סרעפתיות לפחות 2-3 דקות. 3.כיווץ והרפיית האגרופים (לחזור על זה 5 פעמים). כיפוף והרמת כפות הידיים לאחור (5 פעמים) במידה
והמטופל נמצא בעיצומו של תהליך התלישה רצוי להפעיל את מנגנון ה HRT על מנת להתערב ולהפריע לתהליך התלישה. שיטת ה: Stimulus Control שליטה על גרויים מדובר בשיטה המבוססת ...