... ומתמשכים לאורך זמן, הדבר מספק בכדי יצירת שינוי מובנה וזאת, אף ללא יישום טכניקת הטיפול עצמה. להלן התנאים: א. שני המשתתפים נמצאים בתהליך פסיכולוגי. ב.
המטופל נמצא במצב של חוסר הרמוניה. ג. המטפל נמצא בהרמוניה והוא באינטגרציה ביחסים. ד. המטפל חווה התחברות חיובית בלתי מסויגת וקבלה ללא תנאי למטופל. ה. המטפל חווה הבנה אמפאטית למצבו הפנימי של
המטופל ושואף להעביר התנסות זו. ו. כאשר התקשורת האמפאטית והקבלה ללא תנאי מושגות בדרגה מינימאלית הדבר מספק. קיומם של תנאים אלו נראה פשוט וטריוויאלי. אולם, ... המטפל ממעיט בחשיבותם או לא מממש לאורך זמן אחד או יותר מהתנאים. שהרי, היה רוצה למצוא מורכבות גדולה יותר, עומק, היה רוצה לנתח ולהיכנס לנבכי נשמתו של
המטופל ואיך ייתכן, שיצירת השינוי כה פשוטה ומתבססת על יישום תקשורת בסיסית זו. מכיוון, שתנאים אלו כה בסיסיים בתקשורת הבין אישית, הם יכולים לבוא לביטוי בכל ... התנאי הראשון, תלוי בהימצאותה של מערכת יחסים מינימאלית בה שני הצדדים ערים לכך, שהם בתהליך טיפולי בו, כל אחד משפיע על ההתנסות הנחוות של השני. מבחינת
המטופל אין זה משנה עם תהליך זה פסיכולוגי או רפואי כל עוד הוא מודע לכך, שהוא שותף לתהליך ולכך, שישנה מטרה מוגדרת. מטרת הטיפול יכולה להיות לדוגמא טיפול בכאב גב, כאב ראש, תמיכה בזמן דיכאון, חיזוק האנרגיה או יצירת מוטיבציה. כמו כן, מבחינת
המטופל ישנה חשיבות להתמקדות קונקרטית בבעיה והימנעות מהפשטה ועיסוק כללי. לכן, מטרת הטיפול יכולה להשתנות מטיפול לטיפול או מתקופה לתקופה, בהתאם לרצונו או למכאוביו. מבחינת המטפל, הדבר כרוך בערנותו להשפעת נוכחות
המטופל עליו מבחינה פסיכולוגית. עליו להיות מודע לתגובתו למטופל כשזו שלילית, לדוגמא מחשבה כגון "איני אוהב מטופל זה" או "מטופל זה גורם לי אי נעימות" ובאותה ... שהיא. עליו לבחון את תגובתו ולהבין מדוע רגשות או מחשבות אלו צפים בתוכו כתגובה למטופל וכשאינו יכול לעשות זאת לבדו עליו לברר תכנים אלו במסגרת בה הוא
המטופל. התנאי השני, הינו הימצאותו של
המטופל בחוסר הרמוניה. ברמה הנפשית, חוסר הרמוניה מוגדר כמצב בו ישנו חוסר התאמה בסיסי בין המשמעות הנחוות בסיטואציה מסוימת כפי שהיא נרשמת בחושיו של
המטופל ובין הייצוג הסימבולי של התנסות זו ברמה המודעת. כך, שנמנע קונפליקט עם תפיסת העצמי. הביטוי יכול להחוות כמצוקה נפשית, כגון חרדה או דיכאון או, כמצוקה ... הוא עצמו, ללא העמדת פנים, בכל רגע ושלב של הטיפול. השלישי הינו בכך, שהמטפל נמצא באינטגרציה ביחסים. כלומר, הוא משקף את המציאות הפנימית אותה הוא חווה עם
המטופל. אולם, אין המטרה, שהמטפל יביע את רגשותיו או ידבר על עצמו אלא, שלא ישלה את
המטופל לגביו אגב יצירת דמות דמיונית בה הוא רואה אידיאל נכסף כדמות מטפל ואליה הוא שואף להגיע. בכדי לממש תנאי זה, על המטפל לקבל את רגשותיו ומחשבותיו אשר ... איני יכול להימנע מכך" או מחשבה כגון "אני מפחד ממטופל זה". זאת, באופן משוחרר וללא הכחשה או הדחקה מהמודעות ואז, תנאי זה מתקיים. תנאי רביעי, הינו קבלת
המטופל ללא תנאי בדרך חיובית ובלתי מסויגת. על המטפל למנוע שפיטה והתייחסות המותנים בערכה סלקטיבית של תכונות כטובות או כרעות ולהימנע מיצירת תנאי קבלה כאני אוהב אותך רק אם... כך, שחווית המטפל את התנסויותיו של
המטופל הינה כאילו, שהוא חלק ממנו והוא מקבל אותם בדרך חמימה ובהערכה בלתי מותנית. הדבר מערב התחברות ותחושת קבלה גם כלפי חולשותיו כשביטוייהם שליליים, ... קבלה. אמנם, על המטפל לחוש אכפתיות וקבלה ללא תנאי אולם, עליו להיזהר שנתינה זו לא תהפוך לרכושנית או אובססיבית ולמעשה תספק את צרכיו שלו. עליו להרגיש את
המטופל כאילו את עצמו, אך אם זאת, כאדם נפרד בעל רשות וזכות לרגשותיו ולהתנסויותיו האישיים, לצרכיו, רצונותיו וחוויותיו. כמו כן, על המטפל להבין, כי קבלה ...