... הדלי בשל כוח כבידה המושך אותם? מה מקור כוח זה? מאך, הארכי - נבל הקנטיאני בדואליזם של בכלר, סבר שזהו כוח משיכה הבא מאינספור הכוכבים
שביקום. איינשטיין, בכמה הסתייגויות, קיבל השערה ... תתעקם גם בהשפעת הכבידה, ושוב הטבע ציית, ושוב, לא נשלה את עצמנו שבכלר יתרשם מתוצאה מופלאה זו. מכאן המשיך איינשטיין והגדיר את הכבידה
כעיקום המרחב - זמן עצמו. במילים אחרות, המרחב ... ממנה. אם ינסה אדם, למשל, לדחוף סלע כבד בחלל, והסלע יתנגד לשינוי כפי שדורש ממנו החוק השני של ניוטון, אות הוא כי מכלול כוחות הכבידה
ביקום הם המרתקים סלע זה למקומו. האינרציה ... רק בשל "סיבובם" המדומה סביב הדלי? איינשטיין גזר מטענה זו ניבוי מפליא, הוא האפקט הגרוויטו - מגנטי: אם ניתן לראות בסיבובו המדומה של
היקום סביב הדלי גורם ל"משיכת" המים שבדלי כלפי ... (קו - עולם א'), גוף קטן יותר הנופל נפילה חופשית לעברו (קו - עולם ב') וגוף קטן אחר הרחק ממנו שאינו מושפע מכבידתו (קו - עולם ג').
עיקום המרחב - זמן סביב גוף א' מתואר ע"י ... ביחסות הפרטית, אלא מתעקמות ממש סביב קו - העולם א'. גם קו - העולם של ב' אינו עוד רק קו ישר זקוף או אלכסוני אלא עקום. הכלל הוא זה: אם
עיקום קו - העולם של הגוף הוא
כעיקום קואורדינטות המרחב - זמן שסביבו, כמוהו כגוף באינרציה. הדבר חל באותה מידה על גוף ג',
שעיקומו הוא
כעיקום המרחב - זמן סביבו, שבמקרה זה הוא
עיקום אפס. ההבדל בין
עיקומי קו - העולם והמרחב - זמן שסביבו הוא - ... מבדילים בין גוף בעל קו - עולם ישר העובר בתוך מרחב - זמן זמן עקום, לבין גוף בעל קו - עולם עקום העובר בתוך מרחב - זמן ישר, אם מידת
העיקום היחסי שווה. במילים אחרות: ביחסות הפרטית ... ביחסות הכללית, שבה גם המרחב - זמן הוא יישות פיסיקלית, גם התאוצה היא יחסית בין המאסה לבין המרחב - זמן. דיאגרמות - מינקובסקי המתארות
עיקומים כאלה יכולות לסייע לנו בגישה בה נקטנו ... בין כבידה לתאוצה. זו השערה שאם תתגלה כעקבית תוכל לסייע בהבנת טבע המרחב - זמן. נשוב אל הצופה מפרק י, שעבר פתאום ממצב מנוחה ביחס לשאר
היקום למצב תנועה, ושעקב שינוי זה ראה את כל ... נשאר במקומו כל העת, אבל בשלב מסוים פגע בו גל כבידה שגרם לו לזעזוע דמוי - תאוצה. גל זה נגרם כתוצאה מתזוזתם הפתאומית של כל העצמים
ביקום, שעד אותו רגע היו במצב מנוחה כמו הצופה שלנו ופתאום החליטו ללא סיבה לעבור למצב תנועה והשאירו את הצופה לבדו עומד
ביקום כולו. עד כאן הלכנו בנאמנות בעקבות מאך, ... איינשטיין. אבל הנה מתבלט בתיאור שלנו יסוד מעניין: אם, בעקבות איינשטיין, נסרב לקבל את קיומה של השפעה מיידית, נצטרך להניח שכל העצמים
ביקום לא החלו לנוע באותו רגע אלא על - פי ... מעט יותר, וכך הלאה עד שהעצמים בקרבת הצופה נעו אחרונים. האפקט הכבידתי שפעל על הצופה הוא אם כן האפקט המצטבר של כל התנועות האלה
ביקום. במילים אחרות, כשצופה זה מסתכל סביבו על
היקום, הוא רואה את כל העצמים
ביקום כאילו החלו לנוע באותו רגע בו חווה ... שונים על פי מרחקם ממנו, כך שכל השפעותיהם התכנסו עליו באותו רגע בדיוק. התוצאה המתקבלת היא מעין גל כדורי מתכנס, שראשיתו בכל קצווי
היקום בעבר הרחוק וסופו בצופה שלנו. במילים ...