שבעת ימי הבריאה - יום 7 - חלק 3... שיד האדם בחשה בה. כן היא קטנה אבל בולטת - דווקא על רקע התעצמות התמונה הטבעית של היקום שיד אדם לא בחשה בה ולא עיצבה אותה ולא השפיעה עליה. על רקע התמונה הטבעית של היקום שהולך וגודל בעיני הבוחן, הקבוצה הראשונה של סביבת האדם תופיע כנקודה זוהרת ויוצאת דופן על הבמה, וככל והבמה גודלת ומתעצמת - כך הנקודה היוצאת דופן מכל רכיבי הבמה תלך ותבלוט. יד האדם שבחשה בסביבה ושינתה אותה - יד זו יוצאת דופן במרחב היקום. היא בולטת וזוהרת, ומעל לכל היא קיימת; ניתן לחוש בנוכחותה היוצאת דופן בטבע ללא קשר למימדי הטבע, ואולי דווקא בגלל מימדיו. אם נחזור לקבוצה הראשונה של סביבת האדם ונבקש לבחון אותה ... או מרחיקים אותם כמו החומר האפל שמחבר בין הגלקסיות והאנרגיה האפלה שמשפיעה על התפשטות היקום... כוחות אלו נקראים אפלים כי לא זוהו באופן ישיר. מכאן הייתי רוצה לתת קפיצה קוונטית אל אחת המופשטות המפורסמות ביותר: אין זמן בטבע, כן יש את מימד המרחק והמהירות אך מימד הזמן נולד ... ההשקעה הנכונה והצוות המתאים, אני יכול מחר לשים את אבן הפינה ובניין בן חמישים קומות יקום בשנת 2017. כל התיכנונים והחישובים האלה נכונים הם כאמור במרחב שלי, מול הבית שלי, בעיר, על כדור הארץ. ואפילו אם אראה מהחלון איזשהו כוכב שזיהיתי והתפוצץ מול עיניי והתפזר לכל ... רגע לאחר ניסוח ההודעה, אני נזכר במאמר שקראתי לא מזמן על קרינת האור שמזהים דרכה את מיקום הכוכבים, ולמעשה אותה הקרינה לוקח לה מליוני השנים עד שמגיעה אל כדור הארץ... ואם כן ההתפוצצות שראיתי בשעה אחת אחה"צ קרתה בעצם לפני מספר מליוני שנים ולא בשעה אחת! אני עושה איפוא ... המטבע ומגייס את מיטב הדמיון שלי: אפשר בעצם לעשות מין משטח גדול, לפרוס עליו את כל היקום והכוכבים, להשקיף על המשטח מלמעלה ולראות את כל היקום והכוכבים בו ברגע ובתוכם גם הכוכב שלי. באותה ההזדמנות אוכל לראות גם כמה מליוני שנים קדימה ע"פ טבלת הזמן שלנו - תלוי בגודל החלק שחתכתי מהיקום ופרסתי על המשטח; וככל שהחלק החתוך גדול יותר - כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... אני לא עוצר באדום... ממשיך עם הדמיון שלי עד לסף החוצפה ושואל: ומה אם לא אסתפק בתמונה החלקית שראיתי וארצה לראות את כל השנים קדימה במלואן. השאלה כמובן היפותטית כי היקום הוא אין סופי וכמוהו גם השנים... אולם ובעולם הדמיון שנכנסתי אליו גם לשאלה היפותטית מקום ואני עונה עליה במדויק: יש לפרוס איפוא על המשטח את כל היקום ולהשקיף עליו מלמעלה. אבל גם לחוצפה יש גבול ואני חושב ומתריס בעצמי שוב: אבל אין משטח שיכיל את כל היקום, אין חיה כזאת אפילו בעולם הדמיון כי זו כבר בעיה לוגית לא דמיונית. גודל המשטח וככל שיהיה - לא יכול לענות על גודל היקום האין סופי. בנקודה זו אני מהנהן לעצמי ומסכם: אם כן הבעיה שלי להבנת היקום היא בעיה של גדלים, של מימדים, של מרחק... היא לא בעיה של זמן ואפילו לא של מהירות. אני צריך להשיג משטח גדול בשביל לראות היטב את המציאות, וככל שהמשטח שאשיג גדול יותר, כך אטיב ... לכוכב הזה "אלכס" והינה הפיתרון שהיצעתי: הבה נשיג משטח גדול, נפרוס עליו חלק גדול מהיקום והכוכבים ונשקיף על המשטח הזה מלמעלה, או אז נראה בו ברגע מה קורה בחלק ניכר מהיקום והכוכבים שבתוכם גם אלכס שלי. עד כאן אין שום טעות אופטית - יש רק דמיון הוגן. באותה ההזדמנות, ציינתי בהמשך, אוכל לראות גם כמה מליוני שנים קדימה ע"פ טבלת הזמן שלנו - תלוי בגודל החלק שחתכתי מהיקום ושנפרס על המשטח; וככל שהחלק החתוך גדול יותר - כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... כל מילה לכאורה בסלע... אומנם וכאשר אשקיף על המשטח ואביט באלכס מלמעלה, אראה בדיוק 3,167,540 שנה ... אוכל לראות בנוסף לזאת עוד מספר מליוני שנים קדימה מעבר ל - 3,167,540 שנה אם אחתוך מהיקום שטח יותר גדול ואפרוס אותו על המשטח, היינו אם ארחיב את שולי המשטח באופן שייתווספו בתוכו עוד מספר כוכבים הרחוקים ממני יותר מאלכס, כמו כוכב אחר הרחוק ממני בשש מליון שנה למשל... ... פרק המקורות שעמלתי עליו בפרוטרוט לעיל. במקורות שלנו ישנן שתי הקבוצות שמחלקות את כל היקום לשתיים: קבוצה ראשונה שיד אדם בחשה בה - היא סביבת האדם הטבעית, וקבוצה שניה שיד אדם לא בחשה בה ומהווה בעצם את יתר היקום. הקבוצה הראשונה ומטבע הדברים היא מבחינת ראש של סיכה ביקום, אך ראש הסיכה הזאת זוהר הוא ונראה בבירור ביקום ובכוחו אף לחלק את היקום לשתי קבוצות ניכרות / מובהקות. במקורות מצאנו גם את המימדים ושלושה הם: מרחק, מהירות, זמן. השניים הראשונים שותפים לשתי הקבוצות ומימד הזמן לקבוצה האנושית. מימד הזמן נברא יש מאין ... צריך להיות בצורה אחרת, בהרכב אחר, במקום אחר, ומי שהיה צריך לקבוע את הרכבו צורתו ומיקומו - היו הכוחות הנגזרים מחוקי הטבע. ואכן חוקי הטבע קובעים באמצעות הכוחות הנגזרים מהם את כל תכונות החלקיק כולל מיקומו ותנועתו ובכל הרמות, במיקרו ובמאקרו... ברמת האטום וכפי שהזכרתי לעיל פועלים ארבע כוחות יסוד: הכוח הגרעני החזק, החלש, כוח הכבידה, והכוח האלקטרומגנטי. ואף ברמת המאקרו הקוסמית ... זוהתה - אם כי לא באופן ישיר גם האנרגיה האפלה שמשפיעה על תופעת התפשטות הגלקסיות ביקום, וכן היא מזכירה את הכוח הגרעני החלש האחראי על תופעת התפרקות הגרעין באטום ופליטת האלקטרונים החגים סביבו. אם כן ועל רקע הסקירה החפוזה הזאת, אני רואה מולי יקום דומיננטי שהכוחות פועלים בו ללא הרף וללא קשר להבחנתי כאדם בכוחות האלה, כלומר ללא קשר למימד הזמן - הוא כלי המדידה שהבאתי איתי בשביל למדוד את הכוחות האלה שהבחנתי בקיומם. ואם אעצום את העיניים ואנסה לדמיין את היקום במקור ואת הכוחות הפועלים בו בלעדי - דהיינו ללא מימד הזמן, אזי אראה מולי יקום דומיננטי שכוחותיו פועלים ללא שום יחידת זמן. פרוש הדבר שכל היקום העצום האין סופי פועל בד בבד ברגע אחד, ולמעשה כל המאורעות המתרחשים על פני מפת ה