... ועבדות מזווית אחרת האם להיות
דתי פירושו להיות אסור וכבול לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם
הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין
היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב "אנשי החופש" (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם ... הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי
הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח שיש הרבה מן הטענה האמורה. השאיפה לחיות חיים מלאים בתחושה שהחיים הם ... בכאן ועכשיו הינה טענה חזקה וקשה לאדם
הדתי - הלכתי. הקושי בשמירת ההלכה במבט ראשון נראה שאין תשובה מספקת לטענה זו. בין אם נרצה בכך ובין אם לא היהודי ההלכתי כפוף לכללים חיצוניים ממנו, ההלכה (באופן כללי) ... לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים
הדתי מסתדר למישהו מסוים זה לא משנה למישהו אחר שלו זה לא מסתדר. צריך לזכור שעל היהודי
הדתי לנהל אורח חיים
דתי - הלכתי נוקשה לאורך כל היום כולו. בין אם זה נוח לו או לא, בין אם זה מתאים ללו"ז שלו או לא, בין אם הוא רוצה בכך או לא. זהו חובתו. עליו לקיים אורח חיים שגרתי ... היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים
הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה של
היהדות מ"פסיכולוגיה יהודית" ועד ה"הוכחות המדעיות" שנמצאו במצוות). האדם החופשי האם אדם ש"עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו" הוא אדם חופשי? אפשר ... אולי להפך). יוצא אם כן שדווקא האדם
הדתי (במובן הזה של
הדתיות כמו שמוסבר כאן. לא כמו רוב ה"דתיים", שאינם
דתיים לפי הגדרה זו) הוא החופשי הגדול יותר מבין השלושה. הוא האדם שמצליח לצאת מגבולות האנושיות הסטנדרטית. למעשה הוא מקריב את עצמו וחייו למען עבודת השם. לא שיהיה ...