... ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?. הפעם אני רוצה לבאר את העניין של השני אלוהים, שעליהם אני מדבר, אני בעצם מסביר שגם את ... שהיו שני אלוהים: " בראשית ברא אלוהים " בראשית, ברא את אלוהים, זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות, תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ובין כך העניין של 2 אלוהים ... למה הרוח נושבת? כל דבר שקורה זה שינוי! השאלה מה יוצר את השינויים ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול " מי ברא את אלוהים? " או במילים אחרות, למה אלוהים ... שהוא ברא, כשהפריד את מחשבתו, הפריד את רצונו מעצמו זה עצמו הצמצום! אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א' כל אין להם תשובה, וב' כל כי אם הם יחקרו את זה, ורבי ... ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם היא לשאול, מי ברא את הרצון של האלוהים? ואני אוהב את החרדים, ואני מרחם עליהם, ואני רוצה לגאול אותם, כי אני רואה שהם מאד סובלים הם הכי סובלים בעולם, כי הם מפחדים מאלוהים, כי החילונים מפחדים מהעולם הזה שהוא זמני אבל החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף יגלו את השכל של ...

... הבעיה של החרדים עם האינטרנט? ההתנגדות של החרדים לאינטרנט אינה קשורה לטכנולוגיה. אין להם בעיה עם טכנולוגיה הם לא טכנופובים. הבעיה היא החשיפה. לא תיתכן סיטואציה שיבוא מישהו וינסה להכניס תכנים שהם לא "על טהרת הקודש" למוסדות החינוך ובכלל לחברה החרדית. עד ביאתו של האינטרנט... טיפה היסטוריה "הציבור החרדי" לא היה מוכר ליהודי כשר וירא שמים לפני כשלוש מאות שנה, בראשית המאה ה18. היהודים חיו לאורך ההיסטוריה כיחידה מובחנת ... לא יכל להתערבב עם הסביבה הגויית לא רק משום שהגויים לא נתנו ליהודים להתערבב איתם אלא בעיקר כי זה היה בלתי ניתן מבחינה דתית. העם היהודי לאורך הדורות התמודד עם איומים מחוץ. ארצות הגולה (בלשון המעטה) לא היו ידידותיים במיוחד כלפי המיעוט השונה. הסביבה התנכלה, הציקה, דחתה ופגעה ככול יכולתה ... קראו לדרור. אך הם לא ביקשו להתבולל (לפחות הקולות המרכזיים בתנועה) בין הגויים אלא "רק" לעשות רפורמות מרחיקות לכת ביהדות ההיסטורית. הם החלו במסע תעמולה רחב היקף בקהילות היהודיות באירופה במטרה לחלן את אותם. לקח זמן עד שהרבנים תפסו את הפרצה. עד ששמו לב שיש סחף אדיר לכיוון החילוניות. המשכילים ... והשכלה. עד שהרבנים קלטו מה מתרחש מתחת לאפם כבר היה מאוחר מידי. תנועת ההשכלה הצליחה איפה שכולם נכשלו. שום תנועה, אומה, דת, משטר או כל כוח תרבותי, הגותי או אידיאולוגי לאורך ההיסטוריה לא הצליח לעצב את העם היהודי באופן משמעותי כל כך כמו תנועת ההשכלה. תנועת ההשכלה נחלה ניצחון כביר על הממסד הרבני השמרני, שהיה באופן רצוף המשטר היחיד של העם היהודי מחורבן הבית השני ועד תחילתה של תנועת ההשכלה. לידתו של הציבור החרדי המוכר כיום אז נולדה החברה החרדית. התנועה החרדית (זה כבר לא 'העם היהודי' אלא 'תנועה' 'זרם' וכדומה) הוקמה כתנועת נגד, נגד החילון ותנועת ההשכלה. לא הייתה ברירה אלא להתחפר, להתכנס, להתבדל ובעיקר לבנות חומות בצורות שיפרידו בין החרדים ל"אחיהם" המשכילים. צריך לשים לב: בשונה מכל תנועה אחרת בהיסטוריה (מהחורבן) שניסתה לאבד או להשמיד את העם היהודי. תנועת ההשכלה הייתה (ועודנה) תנועה יהודית ולא גויית. מדובר ביהודים שניסו לפורר את המשמעות היהודית - דתית ההיסטורית של העם היהודי, קרי שמירת ההלכה וקבלת הסמכות הרבנית כקובעת. וכאן השוני הגדול. חזרה להיום ולבעיית האינטרנט כעת נבין יותר לעומק מדוע החרדים מתנגדים כל כך לחילונים בכלל ולאינטרנט בפרט. הם עדיין 'חרדים' מתנועת ההשכלה והחילון. התסמינים אותם תסמינים. החרדה אותה חרדה. וההתנגדות אותה התנגדות. החרדים עדיין שומרים על עצמם מחשיפה כלשהי שתשפיע על שמירת אורחות חייהם ואמונתם. אין זה משנה כלל אם מדובר במרגל מתחזה מטעם תנועת ההשכלה או מכשיר סלולארי - שניהם סכנה באותה מידה ... אותם חילונים. התקופות השתנו. הרוחות שנשבו אז כבר לא מנשבות היום. הפחד הקמאי מפני היסחפות כללית לא רלוונטית עוד. הציבור החרדי חייב לפתח מודל אחר, חדשני, מקורי. לחשוב לא רק איך להיבדל ולבצר את החומות אלא דווקא איך להרחיב את השורות והספסלים בבית המדרש. זה לא אומר שאין סכנות. יש והרבה. אבל הם לא אותם ...

שילוב חרדים בשוק העבודה כפי הנראה לעין הרי שבשנים הקרובות לא יחול שינוי משמעותי בשילוב החרדים בשוק העבודה. שאני מדבר על שוק העבודה כוונתי אינה לנשים חרדיות או חרדים מודרניים שנמצאים בשוק העבודה אלא לארדקור החרדי, לזרמים המרכזיים בו. ויש מספר סיבות לכך ואלו הם: תרבותית: הציבור החרדי רואה וחווה את העולם בצורה אחרת לגמרי מהציבור הכללי. אם בציבור ... העולם הוא מקום כדי להתפתח, ליהנות, ללמוד, לעשות כסף ולהגשים חלומות (כל סוג של חלום) הרי בציבור החרדי העולם הוא "פרוזדור לעולם הבא". אין משמעות לעולם מצד עצמו, ... יהיה עניין, שיהיה רצון להשתלב שם. מכיון ששוק העבודה הוא טובעני, שואב וממלא את הmind של האדם לכן אדם חרדי צריך לבחור בין "לעסוק בתורה" לבין "לעסוק במלאכה" וזה לא פשוט כי ... "האישה לוחצת" וכדומה הרב "יתיר" לו ללכת ללמוד מקצוע ומובן עד כמה "המקצוע" הזה הוא רציני מהסיבה הזאת חרדי ממוצע יעדיף לעסוק במקצועות קודש כגון: סופר סת"ם, שוחט, מוהל, משגיח ... נקודה חשובה שמבחינה חברתית הוא במעמד גבוה יותר ממי שיוצא לעולם התעסוקה החילוני חברתית: כידוע הציבור החרדי מושתת על קהילתיות. האינדיבידואליזם המערבי לא הגיע אליהם. ... "הגשמה עצמית", "פיתוח האישיות", "מודעות עצמית", "ערך עצמי" וכדומה לא קיימים אצלם. לכן לפני כל מעשה שחרדי עושה הוא מודד את אותו לפי קריטריונים של מנהגי הקהילה: האם הוא ... הדודה, הרב? ועוד זה מתאים להלכה? וכדומה. אם בכל מגזר יש חסמים חברתיים של "איך זה יראה בחוץ" בחברה החרדית על אחת כמה וכמה אקדמית: בציבור החרדי אסור ללכת לאקדמיה (את מי שרואים היום באקדמיה אלו השוליים של הציבור החרדי) מכמה סיבות: א. כמו שכתבתי למעלה אצל הציבור החרדי התורה היא "האקדמיה", אותה צריך ללמוד, בה צריך להשתלם והמוח ... היא חילונית מכל הבחינות: חברתית, תרבותית והשקפתית. יש אין ספור בעיות באוניברסיטאות שלא נותנות לחרדים להיכנס לשם שבראש ובראשונה זה צניעות. ג. התוכן של הלימודים נוגד את ... הרבה פעמים וגם אם הלימודים לא עוסקים באבולוציה הרי ש"רוח" התכנים לא מתאימים למה שכתוב בתורה. ד. החרדים לא לומדים מקצועות ליב"ה ולא עושים פסיכומטרי צבאית: שוק העבודה בישראל מכריח את מי שרוצה להשתלב בו לעשות צבא וכידוע הציבור החרדי לא עושה צבא. גיוס החרדים לצבא הוא נושא בפני עצמו צריך לכתוב עליו בנפרד כלכלית: הציבור החרדי לא רואה ערך ב"לעשות כסף", להפך יש עניין בלהסתפק במועט ולחיות ... ולא מעבר. אין צורך במותרות, חופשות, חו"ל ושאר "הנאות עולם הזה". אני מדבר על האידיאל גם אם בפועל חרדים רוצים ליהנות ונהנים אבל אם תשאל אותם האם זה האידיאל הם יאמרו שלא. לכן אין מוטיבציה אמתית לצאת לעבוד ולהרוויח כסף יחסי חילוני - חרדי: החרדי כשמו כן הוא, הוא חרד. החרדים חרדים מהעולם החילוני שיקלקל אותם, שיוריד אותם מרמתם הרוחנית, שיפגע בחינוך שהם קיבלו ועוד. כדי להשתלב בשוק העבודה על החרדים לצאת מהגטו שלהם וללכת לעבוד אצל החילונים, זה דבר מסוכן מאוד מבחינתם שאין סיכוי שזה יקרה. כל האידיאולוגיה של החרדים נשענת על היבדלות ש"אין עם לבדד ישכון", "עם סגולה", "קדושים תהיו" וכדומה ולכן הסיכוי שהחרדי יוותר על האידיאולוגיה של ההיבדלות, ישלם את המחיר של היציאה מהגטו ויעבור את מחסום הפחד מקלקול הוא אפסי שוק העבודה: שוק העבודה עצמו לא בנוי לשילוב של חרדים. הוא חילוני מכל הבחינות. אין הפרדה בין נשים לגברים, צניעות, אוכל כשר, ובכלל הדיבור בעולם החילוני לא מתאים לציבור החרדי, הם לא מדברים באותה שפה, אלו תרבויות שונות עם סדרי עדיפויות ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ' בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות ט"ו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של גישות אלו. בראשית ... מרשים בתחומים רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה וזאת אעשה. אפשר כמובן להגיב גם בכתיבת ספר שלם של ... משהו מפתיע וחדש, ומשהו מרגיז ממש. מטבע הדברים אתמקד באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של בטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא תיאור מנגנוני ההתמודדות היוצרים אמונות דתיות. הנתונים העומדים לרשותנו כוללים טקסטים עתיקים יותר ועתיקים פחות, התגובות לטקסטים, ותצפיות בהתנהגות ממשית. הייחוד בגישה הפסיכודינמית הוא שהיא עוסקת בתהליך שבו נוצר הפנתיאון של כל דת ע"י השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו ... היקום אינו אדיש לגורלנו. החולשה והבורות השולטים בחיינו נעלמים בעזרת הפתרון המושלם של מהות מושלמת שאליה אנו קשורים. כל דת היא קודם כל הכחשת המוות והבטחה לחיי נצח, ולאחר שנפתרה בעיית המוות בקלות רבה כל כך על ידי הכחשתה, פתרון הבעיות הנוספות, ... הצדק ינצח, ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, "אנחנו" מנצחים "אותם", את כל מי שאינו בשבט שלנו. ... לראות את הטקסט כהתנהגות. מה משמעות הטקסט ומה הוא משקף? קודם כל את כותביו. כאשר אנו עוסקים בטקסט היסטורי, אמנותי, או דתי, ברור שהוא משקף קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את ... ומכשולים, שאחד מהם הוא אבדן הורים. דפוס זה מוכר לנו לגבי גיבורים חילוניים ואין פלא שהוא נפוץ כל כך גם אצל גיבורים דתיים. כפי שמראה אליצור, יש לכך גם אישוש מחקרי והיסטורי, ולא רק מיתולוגי (גם סדאם חוסיין וגם ביל קלינטון איבדו את ... אזהרה לאלה שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד ... חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון "בחירת הדת" הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים לאיסלאם, ואין בכך כל פלא. יש גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על "מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים" אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה

... בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ג. "אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן" (מל"ב ב' 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי והנה, לצד העדויות ההיסטוריות על נביאי הדתות, התואמות את המודל הפסיכודינמי בדבר הקשר בין חווית ההתגלות לאבדן ההורה, מפתיע לראות עד כמה אחידים גם סיפורי התנ"ך ... הביזאריות ביותר בתולדות הדתות: (ל"ב 25 - 33) ויותר יעקב לבדו. ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב ... יאשיהו בן אמון ברפורמה הדתית הרחבה שחולל כשמצא את ספר התורה הנשכח בבית המקדש. הביוגרפיה של מלך זה דומה להפליא לזו של אחנאתון: הוא עלה למלוכה ... נוסף של הנביא והמנהיג הדתי: הצורך להופיע כמושיע וגואל בחייהם של אנשים סובלים. אטווד, במאמר רצוף פרשות - מקרים נוגעות ללב, תיאר אנשים שנטלו ... בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ...

... הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא ... כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים ... לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו ... לזרם "הפסיכולוגיה של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של ... פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארה"ב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק. הפסיכואנליזה ... - 1981), יליד וינה שעבר לארה"ב, מייסד הזרם המהפכני של "העצמי" בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת ... בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן ... של פרויד בידי תנועת הפועלים עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר (1878 - 1965) וגרשום שלום (1897 - 1982), ... (1903 - 1994) לכל הקשור בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים ... והזוהר הרואות ב"יצר הרע" שותף הכרחי וקונסטרוקטיבי בחיי היום - יום ואפילו לאורח - החיים הדתי עצמו. קו משותף משעשע לשתי המסורות ניתן למצוא בדרך בה מטפלת הפסיכואנליזה ... גם מתנגדיה של הפסיכואנליזה יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית. כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא - אחת, כשניתן בידן כוח ללא ביקורת, נעשות ... ולמסורת הבתר - מקראית. ירושלים: א. רובינשטיין, 1975. גלוזמן, מ. (עורך אורח) פסיכואנליזה, יהדות, ציונות. קובץ מיוחד. זמנים, 88, 2004. הטב, י. (עורך) פסיכואנליזה: הלכה ...

יהדות - על החיוב והשלילה שבדת היהודית - מבט אישי הטוב ביהדות: תחושת - קהילה: בשונה מן המצב, בחברה הבורגנית המודרנית, של "איש איש לנפשו" (המשפט האהוב ביותר, על מרבית בני המיליה היקר שלי = קרי, מצביעי מר"צ, חד"ש, ... בעלי - חיים", מקורו ביהדות. ניתן גם להיווכח בכך, בסיפורים יפהפיים כגון "שבת ביער", לדוגמא. ומן הראוי גם לציין, את פסיקת הרב מיכאל ברום, שכתב (באתר "כיפה"), בתשובה לשאלה בנושא, ... דרך נינט"... הרע שביהדות: הגזענות: בעיניי, לבחור בן / בת - זוג, לבחור אהבה, לפי מוצא לאומ (נ) י, לפי דת או עדה, הוא דבר נתעב מעל ומעבר למלים. ולהפריד בין אוהבים, הוא - חד - משמעית! - הפשע החמור ביותר, שניתן, בכלל, להעלות על הדעת. הרוע המוחלט והטהור. ובכלל: ... ציטוט שאלה של בחורה דתיה, המודאגת כי קיימה יחסי - מין כרווקה - שמא בעלה - לעתיד יוטרד מכך, ש"לא הוא עשאה כלי". את כלי?!? את אדם! אדם, יצור ריבוני ושווה - ערך לגבר, לא "כלי - ... והביפוביה... הקנאות הדתית, במשולב עם החטטנות והליכת - הרכיל: האם באמת יש צורך, לפרט למה כוונתי בכך? הרי הדברים ידועים. כריתת - הערלה ("ברית - המילה") : הטלה זו של מום בתינוקות רכים, בשם פנאטיות דתית חשוכה וטרוריזם חברתי אפל, הינה בגדר פשע, שכבר מזמן צריך היה להעביר מן העולם, בכל הכוח החוקי הדרוש לכך. זוהי התעללות מפלצתית בחסרי - ישע ואין עליה ... אין דרך לברוח מזה: היהדות (ממש כדתות המונותאיסטיות האחרות, כמו גם הדתות, שבמקורן בהודו) היא דת נקרופילית. עורכת אין - ספור טקסים, לכבד ולהלל ולקלס את המוות (!) - אולם מפחדת, פחד חולני של - ממש, מן החיים וממייצגיהם: המין והרומנטיקה. וכתוצאה מכך, ... להתכחש לכך: במובן הזה, יהדות היא מחלה. ולפיכך, משימתנו במאה הנוכחית, מוכרחה להיות: ניקוי היהדות מכל הרע שבה, לצד שימור הטוב. ויש הרבה מאד טוב ביהדות. צריך פשוט לנקות. ...

... החברה החרדית נמצאת באינטרנט? נכון שהאינטרנט חודר לאט גם לחברה החרדית, אך עדיין יש פער בין השימוש באינטרנט בציבור הכללי לבין השימוש באינטרנט במגזר החרדי. הנתונים מראים שגם שנים לאחר פריצת הרשת הוירטואלית לחיינו, יש ציבור גדול שמתקשה לעכל את הבשורה. עם כל זאת ... היא חיובית בהחלט. אחוזי גלישה במבט כללי לפי הסקר האחרון של מכון "אסקירא" כמחצית מהחברה החרדית גולשת באינטרנט. 23% מהם גולשים בין פעם בשבוע לפעם ביום ו - 33% גולשים באינטרנט מספר פעמים ביום. כמו כן, השימוש באינטרנט בקרב נשים חרדיות הוא גבוה יותר ב - 20% משימוש אצל גברים חרדים - פער הנובע מכך שיותר נשים עובדות במקומות בהם יש אינטרנט. נתוני הסקר מלמדים כי 42% מהחרדים לא גולשים כלל באינטרנט, ומפילוח גילאים של המשתתפים בסקר, עולה כי בקרב חרדים מעל גיל 65 גלישה כחלק משגרת החיים היא נחלתם של מעטים: 2.9% בלבד. לעומת זאת, 46% מהצעירים בגילאים 18 עד 19 ... ביום, ו - 52% לא משתמשים כלל. לעומת זאת, בגילאים מבוגרים יותר (20-44), בהם נהוג בחברה החרדית להתחתן או לצאת לשוק לעבודה, אחוז הגולשים באינטרנט גבוה משמעותית - ועומד על 63%. הסקר בחן גם את השימוש ... של הגבר, וממצאיו גילו כי 59% מהאברכים ו - 68% מבחורי הישיבות לא גולשים כלל באינטרנט, לעומת חרדים שיצאו לשוק העבודה אשר 27% מהם בלבד נמנעים מגלישה באינטרנט. נתון מעניין נוסף מגלה כי קרוב ל - 10% מבחורי ... ביום. כמו כן, כמעט 22% מהם גולשים בין פעם בשבוע לפעם ביום. פילוח לפי קהלים כמעט מחצית מהחרדים הספרדים (46%) ומהחרדים החסידים (46%) לא גולשים באינטרנט, לעומת 10% מחסידי חב"ד או 22% מהחוזרים בתשובה. בין הזרמים, חסידי חב"ד ... מהם גולשים באינטרנט, ליטאים ש - 59% מהם גולשים באינטרנט ו - 52% מהחסידים שגולשים. 53% מחרדים הספרדים גולשים באינטרנט בין פעם בשבוע למספר פעמים ביום. אינטרנט כשר עוד בחן הסקר מי מתוך סך המשתמשים החרדים באינטרנט מפעיל באמצעות תוכנות מיוחדות סינון תכני פורנוגרפיה או תמונות חשופות של נשים במהלך הגלישה או אפילו ... (סמארטפון או טבאלטים) היא הנמוכה ביותר. סיכום אין ספק שיש התקדמות רצינית לחשיפת המגזר החרדי לאינטרנט. זה לא מה שהיה עד לפני שנים בודדות. אך צריך לשים לב לכמה נקודות חשובות: א. נכון שיותר ממחצית מהחברה החרדית נחשפת לאינטרנט אך שימו לב שהיא רק נחשפת. ז"א ש42% לא גולשים כלל באינטרנט ו23% גולשים אומנם גולשים אך רק בין פעם בשבוע לפעם ביום. שזה אומר שעדיין רוב המגזר החרדי לא נמצא באופן שוטף באינטרנט. ב. האינטרנט נמצא פחות בבתים של החברה החרדית. עיקר השימוש ברשת הינו בעבודה ובמקומות שונים אך לא ממש בבית. ג. עוד נתון חשוב בהקשר הזה, אחוז ניכר בשימוש ... ד. באחוזים בודדים הנשים עוקפות את הגברים בשימוש באינטרנט. ה. עיקר המסה של הגולשים בחברה החרדית היא בגילאים 20-44. זה מעניין כי הצעירים בגילאים 18-19 נמצאים פחות באינטרנט לעומת האוכלוסייה הבוגרת יותר. ו. מתוך החברה החרדית אלה שגולשים באינטרנט הם אלה שיצאו לשוק העבודה (האברכים ובחורי הישיבות לא ממש נמצאים שם). ז. פילוח גלישה לפי ... הראשון חסידי חב"ד. במקום השני חוזרים בתשובה. במקום השלישי הליטאים. במקום הרביעי החסידים והחרדים הספרדים. ח. ממצא חשוב מאין כמותו הוא טיב השימוש: החברה החרדית משתמשת ברשת לנושאים ספציפיים. האינטרנט משמש יותר לצרכים בסיסיים כמו חשבון הבנק, דואר אלקטרוני, תשלומים, עבודה (בעיקר), אתרים ייעודיים, לא גלישה סתם להנאה. ט. החרדים מגיעים לאתרי חדשות מגזריים המיועדים לחברה החרדית. אתרים כמו כיכר השבת, חדרי חרדים, שטוערם וכדומה. י. מה שנמצא הרחק מאחור אלה הרשתות החברתיות. לשם עדיין החרדים לא הגיעו. המגזר החרדי לא משתמש בפלטפורמה החברתית, אלה עדיין מחוץ לתחום המותר. יא. גם הגולשים באינטרנט גולשים תחת תוכנות של סינון ...

... שלוש עשרה - למה התנגדה היהדות למספר 12? שאלה מוזרה תישאל! היהדות? מה הסמל שלה? המספר שתים עשרה או המספר שלוש עשרה? התבלבלתם? נעשה קצת סדר! כולנו רואים כי המספר 12 בולט לאורך מסורת ישראל בתורה נביאים וכתובים, וכן רבות ... 12 חשיבותו גדולה! במאמר דלהלן נקבע כי: היהדות "דחתה" את המספר 12 ובמקומו העדיפה את המספר 13!! עוד יותר, במקום שהעניין מחולק ל - 12 חלקים העדיפה מסורת ישראל ל"תקן" אותו ("לתקן" מלשון "המלח מתקן את הבשר") ולהפוך אותו ל - 13. כביכול לא "סבלה" היהדות את המספר 12 כשהוא עומד בפני עצמו. הבה ונצא לדרך! במאמר הזה נראה דוגמאות רבות אשר מראות את השיטה העקבית, וגם נסביר את המציאות החשובה הזאת, שהיא יסוד היהדות כולה. וכן ננסה להבין מדוע עשתה זאת היהדות?! שבטי ישראל אין ספק שבטי ישראל לא היו שנים עשר בפני עצמם, או שהצטרף אליהם יעקב אביהם, שהוא החוט המקשר ביניהם, או לפני מותו הוא פיצל את שבט יוסף לאפרים ומנשה ... "מלחמה" על המספר הזה! 13 הוא מספר שמבטא ביהדות ערכים חשובים מעבר למציאות של החומר. זה סוד השילוב של העם היהודי בעולם. כפי שרדפו אחרי היהודים רדפו גם אחרי הערכים שלהם והזהירו את העולם "הישמרו ושמרו מרחק ... את הערכים שלהם"... המילה 'אחד' ערכה 13 היהדות כולה סובבת סביב המילה: 'אחד'. ההצהרה של כל יהודי בשכבו ובקומו בכל יום ויום, עם לידתו וביומו האחרון: "ה' אחד"! המספר 13 רומז גם למילה: 'אהבה' שהיא בגימ' 13. יש ... של רוחניות אחדות וקדושה 1) 13 עיקרי היהדות של הרמב"ם. 2) 13 מידות של רחמים של הקב"ה. (ראה התייחסות נוספת להלן) 3) 13 פעמים נצטוינו על אהבת ה' בתורה, כמנין: "אהב"ה" (מע"ת ל"ה). 4) 13 שבחים בתפילת: ...

... מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי? הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, והפעם זה על: ברית מילה! והשאלה היתה, האם לעשות ברית? האם המנהג הזה שולח את ... משהו, ויש לו את הגאווה לחשוב שיש לו בחירה חופשית. אדם שעושה ברית או מצוות מהסיבה הזו, ברגע שהוא חושב שזה טוב וזה רע, זה העונש שלו. גם לפי היהדות, יש נקודת אמת, אלוהים היהודי אמר לאדם ראשון אל תאכל מעץ הדעת טוב ורע, אבל ברגע שאכל מעץ הדעת גרשו אותו מייד לגיהינום ובגלל שהיה טיפש, חשב שהוציאו אותו לכדור הארץ, וכמו הדתיים שחושבים שיש טוב ורע, ושיש שניים גם גן עדן וגם גיהינום. אבל אין שניים, יש אחד או גן עדן או גיהינום. בכל מקרה החשיבה שיש טוב ורע בנפרדות היא ... הורה מכניס לא רק את עצמו לגיהינום, אלא גם את הילד שלו, למה? כי כל החינוך בחשיבה מעוותת, הוא חינוך שמוביל את האדם לגיהינום. כי ככל שהאדם דתי, וחי בהבדלה בין טוב לרע, בהפרדה, כך הוא נמצא יותר בגיהינום. והילד גדל להיות ילד חרדי, כי הוא גדל בחרדות, מחדירים לך חרדה. ואברהם היה הראש של האתאיסטים, כי לפני זה, כל דבר היה אלוהים. ואברהם אמר: לא, לא, לא, אלוהים נמצא בשמים, בירח, לא הבין שהכל אלוהים, ולכן החליט לעשות ברית מילה, להבדיל בין היהודים לשאר האנשים. ועל זה מבוסס כל הקונספט של היהדות, עם סגולה, העם הנבחר, ואנשים שחושבים שיש עם נבחר, הוא אתיאיסט. מה זאת אומרת שיש יותר טוב ופחות טוב, הכל אחד, זה כמו להגיד שיד ימין יותר טובה ... הבל - ומי יודע אם רוח הבהמה וגו'.. זאת אומרת שאמר שאין הבדל בין אדם לבהמה. זה מה ששלמה המלך אמר. או שלשניהם יש נשמה, או שלשניהם אין. ואמרו הדתיים הטיפשים וחז"ל - וסילפו את הפסוק: " לבד הנשמה הטהורה" אבל שלמה המלך אמר שאין הבדל, ואפילו נימק!! אז מה שייך לומר לבד הנשמה הטהורה? הרי אין הבדל בנשמה, שניהם מתהווים מדבר אחד. ובטקסטים דתיים, הטמטום הוא מתפתח, יש את הקטע של חי צומח ומדבר, שהאדם המדבר, הוא בדרגה גבוה יותר מהשאר, שזו כפירה מוחלטת באלוהים. רק אדם שחצן וגאוותן, ...