חושך, אור והשגחה אלוהית... האדם רואה פחות טוב ופחות יכול להבחין בפרטים. וכשהאדם רואה את סביבתו לפרטי פרטים הוא בד"כ מרגיש טוב יותר ונוח יותר, מאשר כאשר הוא שרוי בחשיכה, שאז הוא מרגיש מן חוסר ודאות וחוסר ביטחון לגבי הסביבה מכיוון שהוא מתקשה להבחין בפרטים בהיעדר האור. וכמעט כל בני האדם מקשרים תחושות שליליות לחושך (עצב, כעס, קנאה, חרדה וכד') ... בסה"כ צורות שונות של המציאות, בדיוק כמו שיש ג'ירפה ויש דב. האם יש מקום לשאול מי מהם טוב יותר? כי כאשר המציאות מתרחשת כפי שהאדם רוצה שהיא תתרחש, אז הוא מרגיש את הרגשות הטובים: שמחה, סיפוק, הנאה וכו') וכאשר המציאות מתרחשת בניגוד לרצונו של האדם, אז הוא מרגיש את הרגשות הרעים: פחד, כעס, חרדה, עצב וכו'). ובעצם מה שגורם לאדם להרגיש טוב או רע, זוהי התממשות המציאות בהתאם לרצונו או בניגוד לרצונו. וכנ"ל, כאשר אדם משתמש ... הם בסה"כ מתארים פרשנות של האדם לשני מצבים: כשהמציאות מתרחשת בהתאם לרצון האדם, או שהיא מתרחשת שלא עפ"י רצונו של האדם וכשאדם חווה שיש התאמה אז הוא מרגיש ב"אור" וב"השגחה אלוהית" וכאשר האדם חווה שאין התאמה בין רצונו לבין המציאות, אז האדם מרגיש שאין עליו השגחה אלוהית ושהוא מצוי בחושך, והכל הוא ביחס לרצונו של האדם ...