... - חקר הדת - מבוא תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינם רציונליות. הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה. היסטוריה של המושג המושג "תאולוגיה" שימש בספרות ... ואזרחי (המתייחס לטקסים ולחובות של הדת הציבורית). המושג אומץ על ידי מחברים נוצריים. הוא מופיע שוב בכמה כתבי יד של הברית החדשה, בכותרת של ספר ההתגלות בברית החדשה: ... התייחס למחקר הרציונלי של הדוקטרינות של הדת הנוצרית, או (ליתר דיוק) הדיספלינה האקדמית שחקרה את התובנות והמשמעויות של השפה והטענות של התנ"ך ושל המסורת התאולוגית ... לאל או לאלים, או בעצם דיון על כל נושא דתי, הוא בדרך כלל משמש לציון המחקר האקדמי (באוניברסיטאות, סמינרים דתיים, או במקומות אחרים) של הדוקטרינות של דת כלשהי, או של היחסים והניגודים בין דתות שונות, אם כי תחום אחרון זה בדרך כלל קרוי "מחקר השוואתי של הדתות". תאולוגיה ודתות שאינן נצרות בחוגים תאולוגיים אקדמאיים, יש דיון מסוים סביב השאלה, האם "תאולוגיה" היא פעילות שמיוחדת לדת הנוצרית, או שגם דתות אחרות עוסקות בה. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים ("תאוס"), ולפיכך הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך, לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של ההבנה ... - השריעה. תאולוגיה והפילוסופיה של הדת התאולוגיה בדרך כלל מניחה את האמיתות של לפחות חלק מהאמונות בדתיות, ולפיכך היא שונה מהפילוסופיה של הדת, שאינה מניחה את אמיתותם של אמונות דתיות כלשהן. בעקבות כתביו של התאולוג האמריקאי האנס פריי, נוכל לתאר את היחס בין התאולוגיה לפילוסופיה של הדת באופן הבא. בקצה אחד של הקשת נמצא דיונים על תופעות וטענות דתיות, כאשר הדיון הוא כולו במושגים של דיספלינה חילונית כלשהי (כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה חברתית), ללא התייחסות לדעותיהם של מאמיני אותה הדת לגבי התופעות והטענות האלה (לבד מאשר הדעות הן סימפטומים של שהחוקר מנסה להסביר). בקצה השני של הקשת ישנם דיונים של התופעות ... שמשתמשים אך ורק במושגים של המאמינים הדתיים עצמם, כשהם חוקרים את המבנה הפנימי של ראיית עולם דתית כלשהי. בין שני הקיצוניות האלה ישנו גיוון גדול של מחקר תאולוגי, שמחפשים התאמה בין שני סוגי התאור האלה - ודבר זה נכון ... להקביל בין טענות שנמצאות בכתבי הקודש של הדת לגבי אירועים היסטוריים, לבין תיאור של העבר כפי שהוא עולה מהמחקר ההיסטורי, כשהוא טוען שיש התאמה בין שני התיאורים ואולי שיש ... יותר בחקר ההתאמה בין הטענות האתיות של הדת לבין הרעיונות של פילוסופיה חילונית כלשהי, כגון האקזיסטנציאליזם). אך יש הבדלים בין סוגי הדיונים האלה, כאשר יש שמעניקים את העדיפות לדיון החילוני או לתיאור הדתי הפנימי: איזה דיון הוא שקובע את סדר היום, איזה הוא שמחליט בסופו של דבר, וכן הלאה. במושג "תאולוגיה" ניתן להשתמש על מנת ... האלה, וכן את הקיצון שמגביל עצמו לתיאור דתי עצמי; המושג "פילוסופיה של הדת" מתאים לקיצוניות השנייה, ולדיונים רבים שנמצאים באמצע; אך מסתבר כי הוא יוגבל להתאמות ... התאולוגיה סומכת על המושגים של מאמיני הדת עצמה, מסתבר כי היא תחקר בידי אלה שיש להם מחויבות כלשהי למושגים הללו: כלומר, או בידי מאמינים של הדת, או בידי אוהדים של הדת הזו. אמנם, אין צורך להיות מאמין כדי להיות תאולוג: יש שלומדים תאולוגיה פשוט כדי להבין טוב יותר את מבנה

... מרגישים חלק ממסגרת גדולה יותר כגון הטבע, קבוצות חברתיות, ארגונים, תנועות, אמונות, מסורות ודתות, וכיצד אנשים יכולים להגיע לחיים ברי משמעות. יישום ספר שימוש שכותרתו development of the Character ...

... הנצרכת ואחוז האלכוהול בדם, אופן ומשך השתייה, והרגלי השתייה. אמנם האלכוהול הוא חומר חוקי המהווה חלק מטקסים דתיים, ואירועים חברתיים ומשפחתיים, אך יחד עם זאת זהו סם קשה שעלול לגרום להתמכרות הרסנית במיוחד. אחוז גבוה מהאוכלוסייה שותה אלכוהול באופן ...

... זה מה שאת שומעת?" חידדתי את המסתורין. " בדיוק! את יודעת, אני באה מבית דתי. אבא שלי נפטר כשהייתי בת 12. כ"כ אהבתי ... הבחור. אין ספק בכך שלבחור שלנו לשון חלקלקה. להבדיל מהבחורה שבאה מבית דתי - הוא בתהליך חזרה בתשובה שעדיין עובד על ...

... במחדש. קשה לבני אדם להיפרד מדעות שליוו את אבות אבותיהם, אנשים מפוחדים לא רק שהם מתקבעים בדעותיהם אלא הם מקצינים בשמרנות שלהם. בעיקר שמאחוריהם עומדים אנשי דת המערבבים את המוסר החברתי והדתי וקובעים הילכות התנהגות שפרויד היה קורא דווקא להן לא טבעיות. ארבעה דברים מכוונים את המיניות, אומר ...

... האדם נמצאים שונים זה מזה. נשמה צעירה שאינה מנוסת ברוחניות הרוחניות בדרך הדת והתורה מחברת לצינור הבורא על ידי חוקים ...

... אהבת המרוחם לחומל האולטימטיבי, לבין מצב של האל העוזר שאינו מרחם, לבין תחושת המאמין בחמלתו האין סופית של האל. רחמים היא אחת המידות של מסדרי האבירות ודת הנצרות, והיא מתקשרת למושגים כמו צדק ומוסר ביחסים בין אדם לחברו. ביהדות מופנית פעמים רבות תפילה לאלוהים שינהג על פי מידת הרחמים ...

... לשמחה. כמו כן, בעוד פליאה היא המובילה לגילויים מדעיים, רבות מיוחסת יראת כבוד כמובילה להשתמוממות מהניסים המתוארים בכתבים של מרבית הדתות.

... עוז רוח שיש לו! " הערצתנו לאותו אדם חסרת גבולות, אבל איכשהו זה לא ממש מצליח לעודד אותנו לעשות כמותו. כמו המחט של הרופא, אנחנו מתעלמים מכל הטובה שתצמח לנו מהדקירה, ומתמקדים רק בכאב הרגעי שהיא גורמת. אבל, היהדות עושה כל מאמץ להעמיד אותנו על הדרך הנכונה. היא מחדירה בנו את ההכרה שלא רק שההודאה באשמה שלנו ראויה לשבח, אלא שהיא גם מרפאת. אנחנו מתרגלים להכיר בשגיאות שלנו בכך שאנחנו ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1 אבשלום אליצור מבשרי אחזה אלוה התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית מהדורה שלישית, אוגוסט 2009 חוויית ההתגלות הדתית כוללת מגוון נרחב של תופעות, החל מ"חזרה בתשובה" ממוסדת עקב מהפך פנימי הדרגתי, דרך הצטרפות לכת אזוטרית בהשפעת שיטות שיכנוע רבות - עוצמה, וכלה בהזיות ורעיונות - שוא מוזרים בעליל. בשל האינטנסיביות שלה היא מאפשרת הצצה אל המנגנונים הנפשיים העומדים ביסוד האמונה הדתית ככלל. חוויה קודמת של אובדן, בדרך - כלל של הורה או בן משפחה, חוזרת ומופיעה בתדירות מפתיעה הן בחיי נביאי הדתות מימי קדם והן בחיי מקבלי - אמונה בימינו. נראה שאבל בלתי - פתור, עקב יחסי - אובייקט לא - תקינים עם הנפטר, הוא המוביל במקרים אלה מהאובדן אל ההתגלות או האמונה הדתית. לא ייפלא, על כן, כי ברבות מההתגלויות דמות האל היא זועפת ולעתים מופיע גם השטן, לצדו או אפילו במקומו. גורם אחר של החוויה הדתית הוא מהלומות נרקיסיסטיות שלא עובדו היטב והצורך לשקם את ה"עצמי" הפגוע. החוויה הדתית, לצד יניקתה ממצבים של סבל קיצוני ואפילו פתולוגיה נפשית, נוסכת כוח מרפא, אומץ וכוחות יצירה מחודשים הן בבעל החוויה עצמו והן בנוהים אחריו. כפל - פנים זה מציב שאלות ערכיות בפני הטיפול באדם החווה שינוי דתי, כמו גם בפני כל דיאלוג עם אמונה דתית. המאמר סוקר ומשלב מחקרים קליניים, אמפיריים ועיוניים רבים בנושאים אלה מהארץ ומהעולם. לסיום מועלות כמה השערות על היבטיה המהפכניים והחתרניים של היהדות. תוכן מבוא א. "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד" (קוהלת ג' 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ב. "אלהים ראיתי עלים מן הארץ" (שמואל - א' כ"ח 13) : חוויית האובדן בחיי מבשרים ומנהיגי דתות ג. "אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן" (מל"ב ב' 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי ד. "כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני" (תהילים כ"ז 10) : בעלי התגלות ומקבלי - אמונה בימינו ה. "תהפך לאכזר לי, בעצם ידך תשטמני" (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות ו. "ובפשעיכם שלחה אמכם" (ישעיהו נ' 1) : צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית ז. "אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי" (שמואל - ב י"ב 23) : האבל על מות צאצא ח. "זה אלי ואנוהו" (שמות ט"ו 2) : ה"עצמי" הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית ט. "בשלי הסער הגדול הזה עליכם" (יונה א' 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל י. "כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית ל"ב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות נוסח ראשון של מאמר זה פורסם לראשונה ב"שיחות: כתב - עת ישראלי לפסיכותרפיה. " י"ד 122 - 134, ט"ו 133 - 143. תודתי לנועם אורדן, פרופ' ג'ייקוב ארלוו ז"ל, ד"ר עפרה אשל, ... פרופ' משה הלוי ספירו, ד"ר אילן קוץ, חיה שטיינפלד ושלושה מבקרים מטעם "שיחות" על הערותיהם. מבוא הסכמה מוזרה שוררת בין זיגמונד פרויד, ממתנגדיה החריפים של הדת, לבין הגר"א, הוא הגאון ר' אליהו מווילנה (1797 - 1720), בנוגע להתמודדותו של האדם המאמין עם תביעות החיים. הגר"א, שבילה את חייו בחדר שתריסיו היו תמיד מוגפים, מיעט לבוא ... הטומאה] וגם עתה איני רוצה לדבר עמכם כלל (שם, ע' 37). פרויד, מן הסתם, היה מצביע על דיכוי זה של רגשות הרחמים, אפילו כלפי בני משפחה, כדוגמה לאדישות שיוצרת הדת כלפי הסבל, עד כדי אכזריות. זו, כידוע, הייתה טענתו ב"עתידה של אשליה": עצם הידיעה כי עליך לסמוך על כוחך שלך בלבד, כבר משנה משהו. או - אז לומדים להשתמש בכוח זה כראוי. ... היינריך היינה (, ע' 69) לקואליציה מוזרה זו מצטרף שותף שלישי, בלתי - סביר אף יותר: ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994), מדען, פילוסוף ומגדולי הוגי - הדעות ביהדות המודרנית. כמו הגר"א, לא הכיר ליבוביץ במוסר כגורם אוטונומי אלא רק במצוות הדת, אפילו כשהן מתנגשות עם המוסר. הוא פיתח גרסה קיצונית של האמונה היהודית, אותה יכול אני לתמצת כך: "לית דין ואית דיין. " אין דין כי אין שכר ועונש ואין עולם הבא, ובכל ... - סיני וכל סיפורי התורה לא היו ולא נבראו, גם אז יש להאמין ולקיים מצוות כאקט של בחירה. קיים יסוד חשוב בהשקפת עולמו של ליבוביץ נראה קונטינגנטי לאמונתו הדתית אך למעשה הוא הכרחי לה: פסילה גורפת של הפסיכואנליזה. רק דחיית הלא - מודע ושאר המושגים הפרוידיאניים כאוסף הבלים פסאודו - מדעיים יכולה להתיישב עם "הכרעה אמונית" ... לא - מודעים. לפיכך, לכל מי שסבור שחיי נפש לא - מודעים אכן קיימים, העובדה שתיתכן אמונה שלמה גם בהיעדר ראיות לה, כמוה כהזמנה להסבר הפסיכואנליטי להבנת הדת. ושמא, אין הניגוד בין השלושה כה גדול? אולי, בתגובת הגר"א לאחוז ה"דיבוק, " היה פרויד רואה דווקא רמיזה רציונליסטית מצד הרב כי לא גורם על - טבעי הוא שהשתלט על האיש ... ההתרחקות הקנאית של ליבוביץ מכל שריד להאנשת האל תואמת את אידיאל האמונה של משה אותו העריץ פרויד? כי ככל שהיה פרויד עוין לדת, תמיד היה אמביוולנטי כלפי היהדות: בעוד שב"אשליה" התייחס אל הדת כאל תופעה נסגנית, הנה ב"משה האיש ואמונת הייחוד" ראה ביהדות דת המחזקת את התבונה. האיסור לעשות פסל, לדבריו, פיתח ביהודים את יכולת ההפשטה ואת אי - התלות ברשמי החושים, ומכאן הישגיהם האינטלקטואליים הכבירים. האמונה הדתית השגורה, אם כן, היא תופעה המבקשת הסבר. אבל הורתה ולידתה של אמונה זו היא באותם מקרים מפליאים, המופיעים עד היום, בהן משתלטת האמונה על נפש האדם כמו יש מאין, עקב חוויית ... - טבעי או קולות הנושאים בשורה גדולה, וכלה בתמורה האינטלקטואלית ההדרגתית יותר שבעקבותיה מתמלא אדם אמונה חזקה במציאותו של משהו שלמעלה ממנו., היבט זה של הדת מציב אתגר קשה יותר בפני הפסיכולוגיה. מצד אחד קשה להכחיש את הדימיון בין חוויות ההתגלות לבין החוויות המאפיינות את מחלת הנפש. מצד שני, חוויות כאלה הן שהולידו את ... פוקדות הן לעתים דווקא את המעולים בחברתנו, בעיקר צעירים בעלי אינטליגנציה גבוהה, רגישות ואומץ להיות במיעוט. זאת ועוד: גם אם יש דמיון בין קבלת מגבלותיה של הדת לבין צמצום - החירות האופייני למחלת - הנפש, הנה מדבר האדם הדתי דווקא על חוויית שחרור, שאותה, באופן פרדוקסאלי, קנה ע"י ההתמסרות לציוויי הדת: עבדי הזמן עבדי עבדים הם עבד אדוני הוא לבד חופשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו חלקי אדוני ... זה. "מחלת - הנפש, " היה אומר, "היא היגד בר - משמעות על העולם. " ואם לאמירה של חולה - נפש על הסובב אותו ראוי להקשיב בכבוד, קל - וחומר לגבי אמירתה של דת, גם אם איננו נמנים על מאמיניה ואפילו מתנגדים לה. במובן זה זכה יהודה לממשיכים רבים בתחום ההשקה בין הפסיכותרפיה והדת, שבו מתבלטים בשנים האחרונות חוקרים ישראליים במספר רב של עבודות קליניות, אמפיריות ועיוניות, אותן אסקור להלן. ברוח זו תידון גם החוויה הדתית: יצירה מיוחדת של נפש האדם, שצריך גם להעבירה תחת שבט הניתוח הפסיכולוגי וגם להעניק לה את מירב האמפאתיה והכבוד. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה