... 7 - חלק 10 לסיכום, אני אדם בעל ישות משמע אני אדם בעל מודעות. הווה אומר אני גוף אנושי בעל יכולת לעקוב אחר אין סוף משבצות שעומד עליהן
הגוף שלי במרחב ולזהות את מודל האב - טיפוס בתוכן, ואת זאת
הגוף עושה בעזרת המוח שמספק לו את הנתונים עבור המשבצות שכבר בחן אותן עד הלום. השאלה היא איזה מרחק יכול
הגוף לעבור עם המוח? מהו המרחק
שהגוף יכול להיות במסגרתו ישות בעל תודעה? כמובן המרחק הוא אין סופי כי
הגוף נמצא ביקום ופועלים עליו בהבזק אחד כוחות הטבע - לכן לא ניתן לחלק את ההבזק הזה לחלקים, והנגזרת מזאת שלא ניתן להפסיק את הימצאות
הגוף כהוא זה ביקום;
הגוף נמצא לכל אורך היקום, בליווי התודעה שלו או בלעדיה, וזו מסקנה מרחיקת לכת שנעמוד עליה בהמשך בליווי ששת הפסוקים הפותחים את פרק כא בשמות, היכן מחבר התורה בוחן את שאלת הימצאות
הגוף האנושי במרחב עם התודעה ובלעדיה. ובכל אופן, האפשרות להיות בעל תודעה אין סופית היא ... מתרס נוקשה בפני תשוקתו שמבקשת לפרוץ החוצה. שני המיכשולים הם בעית ההספק והעצלות. נתחיל ראשונה בבעית ההספק שמבטא את התפוקה הלקויה
שהגוף האנושי מספק ביחס לתפוקה שהתודעה מצפה לה. לתודעה פוטנציה אדירה שמבקשת להוציאה לפועל אך
הגוף אינו עומד בעומס... הוא אינו מספק את הסחורה. ובעצם הבעיה היא לא ההספק כי אין היא אלא תולדה של בעיה אחרת.
הגוף האנושי הוא הגוש היחיד בעולם שמודע לקיומו במרחב כי הוא בעל תודעה, כלומר הוא בעל ... כי מי יודע מה יולד מחר. כאן בצומת מחשבתית אנושית זו, ואני מאמץ את הביטוי, נולדה בעית ההספק המפורסמת שביטאה את התפוקה הלקויה של
הגוף האנושי;
הגוף אינו מספק את הסחורה שהתודעה האנושית מצפה לה. לתודעה זו פוטנציה אדירה שדוחקת לצאת לפועל אך
הגוף אינו עומד בעומס... וכמו שאומר התנא רבי טרפון במשנה אבות - היום קצר והמלאכה מרובה ...