... לפתרון לכל הבעיות הפיזיות והרגשיות, להשוות את תכונותיכם לתכונותיו של הבורא, ולבטל את האגו בצורה שתסב לאדם חופש עילאי וחוסר היאחזות, ולבסוף והארה. כל ייצור חי על פני כדור הארץ הוא למעשה ... כ"עצמי". בעוד שהעולם חווה את עצמו כ"אני". למעשה החלק המכונה "העולם" הוא הבורא, בעוד שהאני הוא גם חלק בבורא, אך שהוא אינו חווה את עצמו כ"הבורא" אלא כאני נפרד שאינו מודע לכאורה להיותו הבורא, זאת הדרך של התודעה הנצחית והאין סופית, שמכילה פוטנציאל אין סופי לכל המציאויות (כל החלקיקים בכל המקומות בכל ...

... בכבלים שאין יודע מה טיבם, על האהבה חביב האדום, והזהב מחניף לתשוקות וביכולתו לממש את הזיותיהן. הצבע הוא שפת האור. זוהי רוח הבורא הדוברת אלינו דרך הטבע הסובב אותנו. יחסינו לצבע מבטא את הקשר שנוצר בינינו לבין היקום. הצבע הוא אחת מהתבטאויותיו של הרוח בחומר. הוא פותח את החומר לקבלת הרוח ... - נראה, הצבעים הם שלביו של סולם יעקב המאחדים את השמיים עם הארץ, את הרעיון עם הצורה, את האינסופי עם הסופי. הברית הראשונה של הבורא עם האדם (בתיבת נח) נעשתה בעזרת הקשת בענן באמצעותם של הצבעים. העבודה בצבע היא העבודה עם "האני הגבוה" והזדמנות להתעצם בתוכנו. את צבעיו של האדם קובעים דרגת ...

... גילוי הניצוץ האלוקי שבו (נתון אלוקי בנפש האדם), והתקדמות בהשגה על ידי זיכוך הלב (עבודה פנימית לשם השגת תכונות הבורא הטוב והמייטיב), מתוך לימוד ויגיעה, וראשית לכל אהבה. עבודת התיקון הפנימי היא המאפשרת את השגת האלוקות וההתקדמות למדרגה גבוהה יותר בהשגתה, ואליה מכוונת תורת ... כי כלל העולמות משתלשלים מטה מן העולם העליון, מוגדר כל עולם בתורת הקבלה כמידת העלמה (הסתר) של האור העליון או הבורא מן הנברא. מידת ההסתר, לפי תורת הקבלה, היא אשר קובעת את שחווה הנברא - מידת האלוקות אותה הוא חש. מידות שונות של הרגשת הבורא מכונות "עולמות", כאשר גודל ההסתר, תולדת גודלו ואופיו של הרצון לקבל, קובע את דרגת העולם ואופיו. בלשון פשוטה, ניתן לומר כי עולם הוא בעצם 'תפיסה' של המציאות הרוחנית, התלויה בדרגתו הרוחנית של החווה - מידת השתוות תכונותיו עם תכונות הבורא - וכי עולמו של כל נברא הוא בעצם שיקוף של פנימיותו, מראית האור ה'עובר בפריזמת פנימיותו'. בהתקדמות בעבודה הרוחנית גדלה באדם הרגשת הבורא, ובכך הוא מגלה מדרגות ועולמות רוחניים גבוהים יותר, עד להשגת המציאות הכוללת. אין זה שהעולם הקודם שהכיר פוסק מלהתקיים במובן הפשוט אלא שהוא משיג צורות חדשות שלו ... הזוהר, נמצאים בפנימיות האדם. הקבלה מתארת את בריאת שרשרת העולמות, מעולם אינסוף ועד לעולם הזה, הרחוק ביותר מן הבורא - ההסתרה המוחלטת. סולם העולמות בסדר יורד מכיל את: עולם אינסוף, עולם אדם הקדמון, עולם הנקודים, עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. בטיפוס ... נבדלות או עצמיות. הוא נמצא כגבוה ביותר (תחת אדם קדמון בו מתקיים גמר התיקון). הוא קרוי בשם הזה מפני שהוא נאצל מהבורא, "ויאצל מן הרוח", או מצוי אצלו. בעולם זה ניכר יחודו של הבורא באופן מוחלט, ולכן עולם זה הוא אלוקות גמורה, כולו טוב ואין בו ישות נפרדת לנבראים; שם הקדוש ברוך הוא, תורתו ונבראיו חד הם. במדרגת אצילות מושלמת רכישת תרי"ג רצונות ההשפעה (פנימיות המצוות), הן תכונות הבורא הטוב והמייטיב, ומושלם מעשה הרכבת נשמת אדם הראשון אשר נשברה והתפזרה בין העולמות. ביחס לעולמות הנאצלים מטה ממנו, עולם האצילות הוא כעין תוכנית מופשטת. עולם ... הוא העולם הראשון בהליך התיקון והטיפוס בעולמות הרוחניים בו נרכשת תכונת ההשפעה הראשונה וישנו גילוי ראשון של הבורא. אל עולם הבריאה נכנס הנברא אחר השגת ההכרה השלמה כי הבורא קיים והינו טוב ומייטיב. עולם היצירה - עולם המלאכים (הכוחות הפועלים באדם לחיצוניות העולמות). בעולם זה הנברא מכיר כבר בקיום הבורא אך עדיין מצוי בהסתר ביחס להיותו טוב ומיטיב (הסתר א'). השם יצירה מעיד על קבלתו מעולם היצירה בדרך של יש מיש - יצירה כמעשה אומן, כנתינת צורה. עולם העשייה - עולם הגלגלים, ממנו נובעת ההנהגה בפועל של העולם הגשמי. בעולם זה מתחילה הרגשת הרוחניות אך הן קיומו של הבורא והן תכונת היותו טוב ומיטיב נסתרים מן הנברא (הסתר ב'). השם עשייה מעיד על קבלתו מעולם היצירה כמעשה גמור בו נתונים פרטי הפרטים. בעבודה הרוחנית מכיר הנברא את ... או מידות רוחניות. הרעיון התאולוגי העומד מאחורי הספירות הוא קיומו של חיץ בלתי עביר בין עצמותו האינסופית של הבורא לבין האדם; האדם אינו יכול לתפוס ולהבין מושג אינסופי, ולכן הבורא צריך להתכסות ב"לבושים" ולצמצם את עצמו, או במילים אחרות, להגדיר או לתחום עצמו, על מנת לרדת אליו. ירידתו של האלוקים אל העולם נעשית באמצעות הספירות, כוחות - או כלים ואורות כעמדת הרמ"ק -, שבהם עצמותו המופשטת והאינסופית של הבורא מתגלה לנברא. בהתאמה, בהליך תיקון עצמו, הנברא מגלה את הספירות ומתקן את החיבורים ביניהן, שלב אחר שלב, וכך מטפס מעלה ומתקרב אל הבורא. קיימות עשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. מערכת הספירות עשויה להופיע גם בגרסה שנייה המשמיטה את ספירת ה"כתר" הנעלית מאוד, ... חיברו את שבע הספירות האחרונות אל שבעת כוכבי הלכת, וכך גם את שבעת שבועות העומר. תורת הצמצום המקובלים מספרים כי הבורא ברא את הרצון לקבל (ליהנות) הנקרא 'נברא'. בעצם פעולה זו הבורא הפריד עצמו מהנברא, ויצר הפכים, בורא נותן ונברא מקבל. כדי לתת לנברא אפשרות להגיע לשלמות מבחירתו החופשית, להשתוות עימו, צמצם הבורא את עצמו, את אורו, וברא מדרגות ועולמות בצמצום אחר צמצום, המשתלשל עד לעולם הזה שבו שולט הרצון להנאה גשמית המוליך את התפתחותה של האנושות בהשגת הנאות שונות, החל ... בתהליך התיקון הנברא נדרש לצמצם את רצונותיו האנוכיים על מנת לפנות מקום לגדילתו הרוחנית, מתוך דבקות והתבטלות בפני הבורא. הצמצום הראשון של אין סוף נקרא צמצום א', מתוך צמצום זה נוצרה מערכת אדם הקדמון (או אדם הראשון), הראשון בסדר השתלשלות העולמות מטה מאין סוף. חלק מן המקובלים גרסו ... מידע מנשמה זו, בין אם הוא מודע לו או לא. בהתעורר רכיב זה מתחיל הנברא את התיקון הרוחני שתכליתו השתוות הצורה עם הבורא וחזרת כל שברי נשמת אדם הראשון לחיבור ואחדות. שבירת הכלים האר"י סבר שבראשית הבריאה נכח ה"אין סוף" בתוך הכלים, כלומר הספירות, אך אלו לא יכולים היו להכילו, ... יש לשים לב לכך ש'ישראל' לפי הקבלה אינו כינוי גשמי לעם היהודי, אלא מדרגה של מסירות וחירות רוחנית, של חיבור עם הבורא, 'ישר - אל'. בשם 'נשמה פגומה' כינו חז"ל את בני ישראל העובדים עבודה זרה (שנשחתו בדעתם ומעשיהם) ובכך מביאים לקלקול העולם. תיקון הנשמה כקלקולה קובעים לפי הקבלה ... (מנוחה) והנשימה (נשימה "פעילה"). הרוח הינו / הינה תנועת החיות הנשימתית המופחת על ידי נותן החיים בגוף החי. הבורא אם כן מחיה את היצורים החיים בכל רגע נתון על ידי שאיפה ונשיפה. הרוח שואפת לנפוש בקרב הגוף החי. ח"ו הפסקת הנשימה = הפסקת החיים. הרוח שוכן בלב, כמאמר הפסוק: "לב ...

... ! דרך הרצאות מרתקות עם מלא כלים פרקטיים וקלים ליישום תרגולי מדיטציה מעיפים ומלאים בתדר גבוה נתחיל להבין איך להיות הבוראים הבלעדיים של המציאות איך להשיג שליטה מלאה במציאות שלנו נקבל הבנות חדשות על איך הדברים עובדים ובפרט איך הדבר הזה שנקרא "בן אדם" עובד ...

... ובין אלוהים, ואז ממילא כל התורה בטלה, כל המצוות בטלות "כעפרא דארעא". ואיך נוקמים באלילים, על ידי שמבינים שזו גם התגלות של הבורא. ורבי נחמן אמר, שכדי להתקרב אל הקדושה, צריך עזות דקדושה, ועזות פנים. כי הדתיים, היהדות והתורה, הם מסיתים את האדם להתרחק ...

... וכל העובדות והתגליות המדעיות שציינתי כאן הרי נבראו אצלו - אם כך נסו להבין - מי שגילה לחכמי הקבלה ניסים ונפלאות אלו עוד בטרם הצליח המוח האנושי להבין אותם הוא: הבורא בעצמו! איך הוא עשה זאת ואיך הם הבינו זאת? זאת במאמר הבא אודות תקשור וקשר בין עולמות עליוניים לעולם שלנו דרך צינורות קשר רוחניים ...

... ואין לו סוף: הוא פשוט ישנו. אם כך, מהו איפה מקומו של הבורא? " אבל הדבר המוזר יותר יהיה לומר שגם היהדות במקורה טוענת את אותו הדבר ולמעשה לבורא אין אם כן ... כלומר, היקום כפי שתואר ע"י סטיבן הוקינג זהו תיאורו של הבורא בקבלה. דהיינו אם תיקח את כל האירועים קדימה או אחורה תגיע לחוסר התחלה וחוסר סוף. כי יש מציאות ...

... מה אנו קיימים פה כבני אדם? למה אני צריך לסבול ומדוע אלו שלידי הולכים לעולמם ". הבעיה היא שהתשובה איננה נתפסת בחמשת החושים. לכן אלו שמסרבים להאמין בקיום הבורא ובייעוד של בני האדם באשר הם ביחד וכל אחד לחוד - אלו יאמינו בעל כורחם רק בזכות חוויה אישית שיעברו שתוכיח ... ועומד? אבל לא בכך עוסק המאמר - במאמר זה אתם עתידים לגלות איך נברא העולם על פי חוכמת הקבלה ואיך הדבר הגדול הזה קשור ללב ולחיים של כל אחד מאיתנו. אם כן הבורא תמיד היה! היה הווה ויהיה לעולם ועד. הבורא תחילה היה לבדו בעולם. הוא מילא את העולם מתחילתו ועד סופו ולא היה דבר מלבדו. מוכרח להיות כך כי אם לא היה בורא שברא אותנו לא היינו ברואים כי היינו בעצמנו לפני. שכן אם היינו כאן לפני לא היה צורך בבריאה - מוכרח להיות מישהו שהוא לא אנחנו שברא אותנו! כיוון שהבורא מטבעו להיטיב היה עליו להיטיב למישהו מלבדו כדי לתת מטובו. חשבו על אדם שרוצה להראות את טוב ליבו - הוא הרי חייב שיהיה מישהו אחר לתת לו אחרת הוא לא יוכל לבטא את טוב ליבו? כך בדרך זו יצר הבורא את הנשמות - על מנת להיטיב עימן. אותן נשמות היו בתחילה רוחניות לחלוטין. ללא גוף וללא חומר. הנשמות קיבלו מטובו של הבורא. אם כך הנשמות בעצם קיבלו בלי שיעשו משהו עבור הטובה שקיבלו. הנשמות קיבלו מתנה שנקראה בשם: "לחם ביזיון" - ... שהוא עושה ולא תלוי בטוב ליבו של הנותן אלא בזכות עצמו! הנשמות החליטו שהן לא רוצות לקבל את "לחם הביזיון" - כרגע הן מקבלות אותו בחסד ולא בזכות. על כן החליט הבורא לתת לנשמות הזדמנות לקבל את טובו בזכות ולא בחסד. על כן ברא הבורא לנשמות גופים. אותו גוף שכרגע אתם נמצאים בתוכו. אלוהים בחן את הנשמות - אם תוכיחו עצמכן שאתן ראויות לקבל ... הכסף שהוא יקבל? - הרי ברור שלאורך זמן ולאחר מחשבה ירצה האדם עבודה קבועה בה הוא מצדיק את הכסף שהוא מקבל. זה מגיע לו! כך בדיוק הנשמות רצו לקבל את טובו של הבורא - בזכות ולא בחסד. על כן נמצאות הנשמות בגוף - הרי המבחן הטוב ביותר עבור הנשמה שהייתה בעולם שכולו גן עדן רוחני הוא מבחן דווקא חומרי - כל זאת עוד לפני בריאתם של אדם וחווה שנכשלו בניסיון הראשון שהעמיד להם הבורא. המבחן הטוב ביותר עבור הנשמה הוא לעמוד במבחני החומר - מבחן של כסף, אגו, מעמד, חברה חומרנית וכו'. אלוהים ...

... הפנדאיזם משלב דאיזם קלאסי בתפיסתו הפנתאיסטית - קלאסית של שפינוזה. לפי דעה זו, יש להבין את המקור הבורא (המופשט והבלתי - תפיס במהותו) כעצמאי, כל עוד לא ברא יקום זה (או יקום אחר), אך ...

... לאדם יש יכולות פיזיות כמו בעלי החיים ויכולות רוחניות כמו בורא עולם, האדם הוא כביכול יצור כלאיים בין בעל חי ולהבדיל לבין בורא העולם. לבע"ח אין בחירה ולהבדיל הבורא אינו נדרש לבחור מעצם היותו בורא. ואילו האדם הנמצא בתווך, נדרשת הבחירה בין רצונו "ויכולתו" להידמות לבורא לבין משיכותיו להתנהג כבע"ח "מה האדם כי תזכרנו ובן האדם כי תפקדנו ... הבוחר, והוא גם המצווה ללב, כלומר הוא הסיבה הראשונה והיחידה, והיוצר " יש מאין ". בדומה לבורא, {משכתוב במדרש "דומים לבוראיו " כי בצלם אלוקים עשה את האדם} כפי שהבורא יתברך הוא הסיבה הראשונית לכל ומרצונו משתלשל כל עולם המעשה}. וכך יכולת האדם בכוח הבחירה" באמת " הוא עצמו ממש הסיבה הראשונה בגדר " יש מאין " התודעה והתבונה האנושית יוצרות את ... מחליט למי הוא נותן את ההנהגה, כלומר האדם אינו סוג של מכניקה אלא ניתן לו היכולת להתערב ולהנהיג, זה יותר " מאני חי משמע אני קיים " אלא אני מודע שאני בוחר. הבורא אפשר לאדם ליצור "יש מאין " ובכך להמחיש לו את צלם האלוקים שבו כוח הבחירה היא תוצר יחודי לאדם מעצם היותו עצמו. עיקרון הסיבתיות אינו יכול לתת הסבר למשוואה " לכל סיבה יש תוצאה " ... לקיום כוח המשיכה העולמי? {גם ניוטון לא ענה על התשובה וייחס את מקור הכוח לבורא}. וכך בכל תחומי הפיזיקה אין כל הסבר מהותי לגבי "הסיבה הראשונית " אלא ידיעת הבורא יתברך מכיוון שהבורא אינו מאופיין ע"י חלל וזמן, מאסה או אנרגיה. והטענה כי לכל מעשה ישנה סיבה הכופה על מעשה האדם היא מוטעית מפני שאדם הניזון מסיבות ברשות ליבו אינו חווה את החופש והחירות בשבירת ... משום שאם הרצון משוחד עיי' גורם כלשהו זה כבר אינו רצון שלי נטו. אלא נתערבב בו אלמנט נוסף שהופך את הרצון למומנט אחר כלומר הרצון החופשי שלי כאדם אינו רצון. רצון הבורא שיהא האדם בעל יכולות על כל אשר יחפוץ ויבחר. ישנה הבחנה בין ידיעה לבין סיבה, בעל הידע אינו חייב להיות מעורב במישרין או בדרך עקיפה בנושא שעליו הוא מחזיק את הידע העולם נברא עקב רצון הבורא, ורק רצונו גוזר את ההוויה, ולא עצם ידיעתו, לכן העובדה שהבורא יודע מראש מה שיבחר האדם לא משפיע על מעשי האדם. עצם העובדה שהבורא יודע מה עתיד להתרחש, אינה אמורה להשפיע על ההתרחשות עצמה. סוג הידיעה של הבורא שייך לקטגוריה אחרת מסוג הידיעה של האדם, בעוד שידיעת האדם מתייחסת לדברים הכרחיים בלבד. ...