... ישיבתינו בפינת הרחוב בתירוצים מתירוצים שונים; בעוד החיה יכולה לשבת שעות על גבי שעות בפינת הרחוב בלי להזדקק לשום תירוץ. זה לא אמור להיות ההבדל בין החיה לאדם, אולם ונכון להיום - זהו ההבדל היחיד בינהם: האדם מתרץ את התבטלותו - והחיה לא. ובשעה טובה ומוצלחת, אנו מגיעים אל המדרגה השלישית והאחרונה: ניתן לעבוד בשביל ליהנות. המדרגה הזו חולפת מהר ממבטי מי שמגיע ...

... לוקחים את המילה אני, מה זה האני? התודעה שחווה שהיא קיימת. כשהאדם אומר אני, הוא חווה למעשה שיש משהו שהוא לא אני. אם אדם לא היה יודע להבדיל בין אני ללא אני, לא הייתה משמעות למילה אני. ואם יש משהו שהוא לא אני, זה אומר שהאני של האדם מורכב, ולכן האני הוא אפשרי ולא מחויב. לכאורה האני נראה בסיסי ... האדם שחושב שהאני שלו הוא לא מורכב אלא הראשון, זה בגלל שהאני האמיתי שלו באמת לא מורכב והוא הראשון. ושתדעו לכם שמצד האמת האמיתית אין הבדל בין האני הנפרד לבין האלוהים. למרות שזה לא הגיוני שהרי האני הוא חלק ואלוהים הוא הכל. יש כמה דרגות, בהתחלה אומרים, אתה לא אלוהים, זאת הבנה בסיסית, יש ... אלוהים. אך יש הבנה נוספת שאומרת, שאין אני ואלוהים, אין חלק ושלם, החלק והשלם הם אחד. בסוף התהליך שהאדם אומר שהוא אלוהים, זה נכון, כי אין הבדל בין החלק לשלם. כי מצד האמת אין אלוהים, אלא יש רק אלוהים, ולכן אין הבדל בין החלק לאלוהים. ואם האדם מבין את זה, נגמרות לו השאלות. ולהיות אלוהים פירושו שיש כאן תהליכים שכליים של התבוננות, התבוננות רגשית ושכלית, ובסוף יחליפו לך ... בין האלוהים לבין הצמצום. וכאשר לא תבדיל בין המהות לצורה, אז אתה בחוויה של אלוהים, ואין לך יותר שאלות. וזה כמובן יתבטא בחיי היום יום. אין הבדל בין הנפרדות לאחדות. שאלה: האם אפשר להמשיל את מה שאתה אומר לטיפת מים והים? אליעד: כן, יש ים ויש טיפה, אבל עדיין בתפיסה שלך אתה לא יכול לחשוב בבת אחת על ... ועל הים. אתה אומר זאת הטיפה ולא הים, וזה הים ולא הטיפה, אבל אתה תגיע להבנה שכשתגיד טיפה תחווה ים, ושתגיד ים תחווה טיפה. לא יהיה אצלך הבדל בראש בין הטיפה לים. בחוויה שלך אתה עדיין תבדיל בין דבר והיפוכו, בין אני ולא אני, אבל בראש שלך תבין שזה לא באמת שתיים אלא זה אחד. הם ישות אחת. ומי שרוצה ... נסיר את כל הצורות של האני ונסיר את כל הצורות של הלא אני, נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה עדיין שתיים. יש מקום ויש זמן, אם יש הבדל בין מקום לזמן אז הם שניים, אם לא היה הבדל לא היינו אומרים זה מקום וזה זמן. ואם זה שניים, אז אם נפרק אותם, מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה ... שניים. יש לנו נפרדות ואחדות. האין מהווה את היש, את הצורות. הבנו שגם האין סוף נפרדות וגם האחדות, זה צורות שונות של משהו אחר, שבו נגמר ההבדל בין יש צורות לאין צורות. יש משהו נוסף שמקיף את כל סך הדברים שנתפסים לנו במוח, במחשבה שלנו אנו מסוגלים לתפוס מה זה יש וגם לתפוס מה זה ההפך של היש, שזה האין. יש לנו יש או אין. ויש הוויה גדולה יותר שבה אין הפרדה בין יש לאין. יש הוויה / פרספקטיבה / מציאות שבה אין הבדל יותר בין היש לאין. אין שום הבדל בין כל מה שיש פה לכלום. וכן אפשר להגיד שגם המהות הזאת נפרדת ואפשר לומר שהיא רק צורה. האדם מגיע למצב שהמהות האחרונה שהגעת אליה, היא שהיש והאין זה אחד, ... שההוויה של הכל היא כלום. זה אומר שיש לנו נפרדות ואחדות, וזה אומר שיש שניים, אחדות ונפרדות, ומה שמקיף את שניהם זה השלם הראשון שאין בו הבדל בין מהות לצורה, אין הבדל בין יש לאין. אבל עדיין יש הפרדה בין המהות הראשונה שבה אין הבדל בין יש לאין, לבין העולם שלנו שיש בו הבדל בין יש לאין. למשל, יש שולחן ואין שולחן, זה יש ואין, אבל גילינו שהמהות הראשונה היא גם של האין שולחן והיש שולחן, אז אין הבדל בין יש לאין. הבנו בשכל שיש שכבה פנימית שבה אין הבדל בין יש לאין, אבל הבנו את זה עדיין כשכבה, אבל אנחנו לא נמצאים רק שם, אנחנו נמצאים גם שם. אתה אומר, אני מוכן לקבל את זה שאני עשוי ממשהו שאין בו הבדל בין יש לאין, אבל עדיין אני חווה הבדל בין יש לאין. הספר הזה, אם את לומדת אותו, הוא מכריח את השכל שלך, להתחבר למשהו שהוא לא מסוגל להתחבר. כאילו נאמר שאי אפשר להבין, הספר הזה יכריח אותך להבין. ... זה הספר. אבל לא רק הוא, אלא כל דבר הוא המהות. צריך להבין קודם כל מה היא המהות, היא נמצאת מחוץ למקום ומחוץ לזמן. שמהווה את הכל, שאין בה הבדל בין יש לאין ושהיא הכלום. ואין הבדל בין המהות לצורה שלה. זה כמו להגיד שהספר והחדר הם ישות אחת. אם היית מבינה מה הוא הספר, היית מבינה שאת הספר והספר זה את. איך יכול להיות שהמהות תמלא את ...

... השונה ולהתבונן ברעיון שמעבר למסכה שעוטה כל גישה, הבדלים רבים מתבטלים ומתגלה בסיס הבנתי שהוא בעל מכנה משותף. אף על פי כן, חשוב להבין שישנו שוני מהותי ... בלתי נמנע ביחסיות, הרי שהדבר מאבד את המשמעות להבדיל בין יחסים אמיתיים או יחסי העברה. התנסויות אלו, פשוט מובנות כהיבטים בקיומם של המטפל והקליינט ...

... נדע לעמוד על מהות הטוב ועל מהות הרע; היינו אם נדע להבדיל בין הטוב ובין הרע ולהצביע עליהם, או אז עינינו יפתחו ונדע היכן אנו עומדים... עלינו איפוא להגיע גם אל הרע, או אז נדע ונגלה מה מסתתר במעמקי ... אלוהים בקרבי", והשני אומר את זאת בחצי פה, זה כל ההבדל בין כל המתדיינים האנושיים על שתי רגליים יציבות. אולם עדיין קיים עוד הבדל סמוי בין הדיון הראשון בו התחיל אדם וחוה לבין המשכו של אותו הדיון בו אנו משתתפים ופעילים עד דורינו. אכן, גם אנחנו מדברים פה אחד בדיון הזה ...

... [6]. אבל, כל אלה שאינם "עבדים" כיום, האם הם בני חורין, האם הם חיים בחירות? מה הטעם בקושיה כזו? נתייחס לשאלה בשלושה היבטים. א. חירות מופשטת וחירות קונקרטית "הקפיטליזם... והסוציאליזם... שניהם דיברו על חירות, אבל ההבדל הוא בין חירות מופשטת לחירות קונקרטית... כשאני מספר לשכנה שלי כאן בבית שמש, שמרוויחה שכר מינימום ומגדלת לבדה חמישה ילדים, שהייתי בקיץ בטורקיה, העיניים שלה ...

... ובכל זאת הן ישויות שונות. השכל שלנו אומר לנו שהיד שונה מהספר, במה? הם שונות במקום ובזמן. עכשיו אם אני אקח את הספר, ואשים לידו את אותו הספר, מה ההבדל ביניהם? במקום שלהם. ואם אני לוקח את הספר, במה הוא שונה מהספר הזה בעוד רגע? בזמן שלו. הספר שנמצא פה עכשיו, זה לא אותו ספר שנמצא פה בעוד רגע, יש הבדל בזמן, וכן הם שונים מבחינת הסביבה שלהם, למרות שיש תחושה של המשכיות בין הספר שהיה לפני רגע לבין הספר של עכשיו. בעיקרון מה שמפריד בין ... כשאתה אומר שהם 10 אז למעשה אתה אומר שהם נפרדים ושונים, ואתה אומר גם שהם אחד, אז תחליט הם אחד או שהם 10 ספרים, האם זאת אחדות או נפרדות? האדם חווה שיש הבדל בין 10 ספרים לספר אחד, אבל זה בגלל שהוא מוגבל בשכל. כי בהבנה שלי לדוגמא, היא / וכל צורה אחרת במציאות, היא המהות של המציאות. יש כאן כמה ... אלוהים, אולי מישהו ברא את אלוהים? אם האדם היה מבין שאלוהים הוא ללא הגדרה, אז אפילו אם יש כמה אלוהים, הם אותו אחד, אפילו אם מישהו ברא אותו, הרי אין הבדל בין הבורא לבורא, כי הם אחד, ולכן לא שייך לשאול אם יש עוד אלוהים. ובכל זאת יש מי שברא את אלוהים, ויש ריבוי של אלוהים, ויש כל מה שאתה רוצה. גם בלא מוגבל הראשון יש ריבוי. מה הכוונה, שאפילו שהגעת למהות של המציאות, יש לפניה עוד מהות, ולפניה עוד מהות. אבל אין הבדל בין המהות הראשונה לזאת שבאה אחריה, כי זאת מוחלטת וגם זאת שאחריה מוחלטת, אז הן אחד, ובכל זאת הם שתיים. ובנוסף יש גם מהות מקבילה למהות ... וגם הפרדה מסוימת. ומה מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה מסוימת, ולשני אין את הצורה הזאת. למשל לאחד יש צורה של יד ולשני אין צורה של יד. ההבדל הוא בין יש לאין. יש צורה ואין צורה. שנבין שכול הדברים השונים שיש בעולם הם בגלל ההפרדה שיש בין האין ליש. אם למשל לא הייתה הפרדה בין יש לאין, אז לא הייתה הפרדה בין הצורות והכל היה אחד. עד עכשיו הבנתם שיש הבדל בין הצורות, אבל אם תעמיקו אתם תראו שההבדל הוא בעצם שיש משהו מסוים ואין משהו מסוים. מה ההבדל בין הים לבית. למשל, פה יש חול ושם אין חול, פה יש שמש ושם אין שמש, יש אין, יש אין, יש אין, ובסוף יש ים ויש בית. זה משחק של יש ואין. ואם לא היה הבדל בין היש והאין אז לא היה הבדל בין הצורות. מה שעשינו זה שלקחנו את כל ההבדלים שיש בעולם ואמרנו שהם הבדלים בין היש והאין. דע שבשכל אתה חווה הבדל בין יש לאין ולכן אתה חווה נפרדות. גם כל ההפכים כולם נפרדים, מה הוא הפך? משהו ששונה בקצה האחרון. יש דברים דומים ויש דברים הפוכים. ... המכנה המשותף שלהם למשל ששניהם צבעים, את שניהם אפשר לראות בעין, שניהם קיימים, שניהם ישנם. ולכן אם יש משהו שמקיף אותם, אז מפרספקטיבה מסוימת אין ביניהם הבדל. למשל שחור ולבן הם צבעים שונים, אבל מבחינת זה שהם צבעים, אז אין ביניהם הבדל. תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה. מהצד ששניהם צבע, אין הבדל, ומהצד שזה שחור וזה לבן, יש הבדל. ולכן כל הדברים במהותם הם אחד. מהות זה משהו שמקביל לפנימי, מקודם אמרנו שמה שמקיף אותם הוא אחד, ועכשיו אנחנו אומרים שהמהות הפנימית שלהם ... לא הייתה מהות לא הייתה נפרדות. מה שאני רוצה להגיד ששום צורה לא נפרדת ממהותה. ושכול הדברים במהותם הם אחד. והאחד הזה הוא המקיף והמהות של הכל. כך שאין הבדל בין מקיף למהות. אם לא הייתה הפרדה בין המהות לצורה שלו, אז לא יכול להיות צבע לבן, כי אם כל הישות של הצבע הלבן היא רק צבע, והצבע השחור זה רק צבע, אז איך אפשר יהיה להבדיל בין צבע שחור ללבן? כי יש משהו שהוא לא צבע, והוא צבע לבן. ויש משהו שהוא לא צבע, הוא צבע שחור. האם אתה מסכים שיש הבדל בין צבע לצבע לבן? כן. למה קראתי לזה מקיף ולא ממלא, כי מקיף פירושו קיים בנוסף. אני אומר לך, אלו צבעים ומה שמקיף אותם זה צבע, אבל אם ...

... (בניגוד לאתאיזם החזק, הקורא לאמונה באי - קיומן של ישויות אלה). על אף הדמיון, קיים הבדל בין אתאיזם רך לאגנוסטיציזם, כיוון שאגנוסטיציזם דוגל בחוסר האפשרות האינהרנטית ...

... מבחינת ההגדרה, אין הרבה הבדל בין אימון בספורט לבין אימון עסקי. כאשר המאמן בספורט עובד עם המתאמן על הגדרת ... פועל בצורה מאוד דומה, ההבדל העיקרי בין אימון אישי לבין אימון עסקי מתייחס להתמקדות בביצועים ובתוצאות ... זאת אימון עסקי מדגיש את ההבדל בין עבודתו של המתאמן לבד בזירה החיצונית אל מול עבודתו עם המאמן העסקי בזירה ... מגלה. פה מבצבץ החוצה הבדל מסוים בין עולם הספורט לעולם העסקים בהקשר של האימון. שכן, בספורט המאמן בהחלט ...

... גם אמרו וידוע כי: "אינה דומה ראיה לשמיעה". החושים, הבנויים בפניו של האדם, אשר אנו גם מתייחסים אליהם בשעת ההבדלה, הם: הטעם, הריח והראיה, הם נמצאים גם בפנים ביחס מלמטה למעלה: חוש הטעם כמו חוש המישוש - יכול לקלוט רק אם מקרבים דבר, ממש ... 'ע' הן בדפוס והן בכתב, כעין משושים (אנטנות) המשמשים כקולטנים. המילים: 'עשיר' וגם 'עני' מתחילות באות 'ע' וההבדל ביניהן הוא גדול. מי הוא ה'ע' - 'ני'? - אדם המסתכל בעיניו במה שיש לו אך אינו שמח בחלקו, הוא מיילל הוא בוכה ('ני' - מלשון ... הוא עלול כביכול ללא חשש לפתוח תיבות פנדורה, בלי להתייחס לתוצאות. צורת האותיות 'ד' ו - 'ר' כמעט זהה. ההבדל ביניהן הוא בפינה הימנית העליונה. שם מתעקלת ה'ר' כדי להתאים את עצמה לקו האנכי. בעוד ה - 'ד' מייצגת זוית חדה ובלתי מתפשרת. ... שעדיין לא מצאו את נתיבם, עלולה ה - 'ר' ה"רוח" הזאת, להוביל אותם אל חוף מסולע ולא אל חוף מבטחים. כמעט כמו ההבדל במילים: 'להפקיד' לעומת 'להפקיר', "א - ל אחד" לעומת "אל אחר" יש הרואים באות הזאת גם רמז ל'רש - ע', אשר יש לו את תכונות ...

... והשנייה מורה. מה גורם לשני אנשים בעלי מטען גנטי משותף, תנאי גידול וסביבה חובקת אחידה לפתח שאיפות כה שונות? התשובה היא בשן. זהו המרכיב אשר מבדיל בין אדם לאדם באותה ייחודיות שגם המטען הגנטי לא יוכל לה. בחוסר שן האדם מאבד את רצונו לחיות. במצבים קשים (כדוגמת המוזלמנים בשואה) הגוף אינו מקבל מזון ...