... ויחשבה לו צדקה" [2]. אברם, זהו שמו בשלב זה, זוכה בשבח מלא מאלוהים על אמונתו בו: "הקדוש ברוך הוא חשבה לאברם לזכות ולצדקה על
האמונה שהאמין בו" [3]. יתר על כן, אברם מתואר לא רק כמאמין, הוא נתפס כאב - טיפוס לכל מאמין [4]. בנוסח אחר טוען ליבוביץ: "כל ההיסטוריה הגדולה מבריאת העולם עד רדת אבותינו למצרים, אינה ... עובר לבית - אל, גם שם הוא חוזר על הפולחן: "ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'" [9]. במלים אחרות, אברם מתחיל לבטא גם להפיץ את דבר
האמונה החדשה. תהליך שאינו פשוט כי הארץ אינה ריקה ובה נוהגת אמונה אחרת וכנראה גם פולחנים אליליים קיימים בהתאם: "והכנעני אז בארץ" [10]. אכן, דמותו של אברם מתעצבת כבעלת אפיונים של ... זרעך" [16]. ואף הסופר המקראי אינו מבקר את אברהם, להיפך, כפי שראינו לעיל: "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה". הסופר מבין בכך חיזוק
האמונה של אברם. במלים אחרות, אלוהים מבטיח לאברם, אברם מטיל ספק, ואין ביקורת גם גינוי. האם זה מקרה בודד? לא, עדיין בפרק זה, בהמשך להבטחת ה' את הארץ [17], אברם שוב אינו מקבל את דברי ... צריך לנהוג כל אדם גם כלפי סמכות בשר ודם או סמכות חברה? כך, ספק אינו חייב לערער אמונה. לעיתים ספק משנה כוון מסוים באמונה, אבל
האמונה הכללית עשויה רק להתחזק. החשוב הוא הספק אינו נגד
האמונה אלא הוא לבחון כל אמירה לאור ערכים ומוסר. לכן, אומר מאטעלע, חוזר ואומר: "אשרי המאמין שניצוץ הספק זורח בליבו וגחלת השאלה רוחשת במחשבותיו". <><><> הבהרות ומראה מקום [1] ספק = ... (רד"ק על אתר). [4] "זה אברהם שהיה ראש אמנה" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יג) ; "הולך תמים זה אברהם. כי הוא היה ראש
האמונה" (מהרש"א חידושי אגדות מסכת מכות דף כג עמוד ב) ; "ולפי שהיה אברהם ראש להם וראש
האמונה והיחוד, לכך קראו הכתוב "ראש צורים" (רבינו בחיי במדבר כג) ; ראה גם משה חלמיש ואחרים (עורכים), אברהם אבי המאמינים, רמת - גן תשס"ב. [5] ישעיהו ליבוביץ, בתוך משה חלמיש ואחרים ...