דיכאון קליני - מבוא
דיכאון קליני (קרוי גם:
דיכאון מז'ורי, מצב
דיכאוני מז'ורי או אפיזודה
דיכאונית מז'ורית; באנגלית: Major Depression או Major Depressive Episode; בעבר נקרא גם
"דיכאון אנדוגני") הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך (בדרך כלל שבועות וחודשים) של מצב רוח ירוד, שאליו מתלווים הערכה ... משנת 1980 של ספר האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (ה - DSM). המצב
הדיכאוני המז'ורי יכול להיות אפיזודה חד - פעמית או אחת מהאפיזודות או ההתלקחויות החוזרות של ההפרעה
הדיכאונית המז'ורית (Major Depressive Disorder או MDD) הידועה כ
"דיכאון חד - קוטבי" (Unipolar Depression) או יותר נכון ההפרעה האפקטיבית החד - קוטבית (Unipolar Affective Disorder,Unipolar Mood Disorder). כמו כן יכול מצב
דיכאוני מז'ורי להיות התקף
דיכאוני במסגרת הפרעה אפקטיבית דו - קוטבית (מניה - דיפרסיה). במקרים קיצוניים המצב
הדיכאוני יכול ללבוש אף צורה פסיכוטית, עם מחשבות שוא של אשמה, למשל. המונח
"דיכאון" יכול להתייחס גם להפרעות אחרות שבהן מצב הרוח ירוד - כמו התגובה
הדיכאונית למצבי דחק (הפרעת הסתגלות עם ביטוי
דיכאוני), דיכאון עונתי, צורות של דכדוך אחרי לידה, דיסתימיה, הפרעות
דיכאוניות על רקע הפרעה "גופנית" גרידא
("דיכאון אורגני") ובלשון היום יום קוראים
דיכאון רגעים של ירידה במצב רוח או דכדוך המהווים חלק משגרת החיים הנורמלית אצל רוב האנשים.
דיכאון קליני הוא מצב משתק רגשית המשפיע לרעה על מגוון תחומים בחיי האדם כגון משפחה, עבודה ולימודים, הרגלי אכילה ושינה, ובריאות כללית. ממחקרים על אוכלוסיית ארצות הברית עולה כי כ - 3.4% מהלוקים
בדיכאון קליני מתאבדים, ועד 60% מהמתאבדים סבלו
מדיכאון קליני או הפרעת מצב רוח אחרת. אבחון
דיכאון קליני מתבסס על חווית המטופל לפי דיווחו העצמי, התנהגותו לפי דיווח קרובי משפחה או חברים, ובדיקת מצב פסיכיאטרי. אין בדיקת מעבדה
לדיכאון קליני, עם זאת רופאים נוהגים לערוך בדיקות כדי לשלול מצבים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דומים. הזמן השכיח ביותר להופעה ראשונית של תסמיני
דיכאון קליני הוא בגיל 20-30, ברוב המקרים יש מופע נוסף בגיל מבוגר יותר. הטיפול הרגיל כולל טיפול תרופתי בנוגדי
דיכאון, ובמקרים רבים גם פסיכותרפיה. יעילות ההשפעה של טיפול תרופתי לבד נמצאה מובהקת רק במקרים של
דיכאון חמור. אשפוז עלול להיות נצרך כשמעורבת הזנחה עצמית או סיכון משמעותי לפגיעה עצמית או בזולת. לעתים נדירות מטפלים בנזעי חשמל. מהלך ההפרעה מתאפיין בתקופות
דיכאוניות הנקראות מופעים (אפיזודות), ומשתנה ממקרים של מופע בודד הנמשך שבועות ספורים למקרים של הפרעה הנוכחת כל החיים עם מופעי
דיכאון חוזרים ונשנים. לאנשים מדוכאים תוחלת חיים קצרה מהממוצע, בין השאר עקב אובדנות ורגישות גבוהה יותר למחלות מסוימות כגון מחלות לב. לא ידוע בוודאות אם תרופות משפיעות על הסיכון לבצע התאבדות. הסובלים
מדיכאון עלולים להיות מתוייגים חברתית בין השאר בעקבות נטילת התרופות. הבנת ה