דחיינות - מבואדחיינות - מבוא דחיינות היא התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה שהוא מעוניין או צריך לבצע. דחיינות מקושרת לרוב לפרפקציוניזם, לדיכאון, להפרעת קשב וריכוז ובעיקר לחרדה חברתית. תוכן עניינים: 1 הגורמים לדחיינות 1.1 גורמים פיזיולוגים 1.2 גורמים פסיכולוגים 1.2.1 פרפקציוניזם 2 השלכות 2.1 דחיינות קיצונית 3 דחיינות באקדמיה 4 סוגי דחיינים 4.1 דחיין רגוע 4.2 דחיין מתוח - מפוחד 5 דחיינות בלשון הגורמים לדחיינות: דחיינות כרונית עלולה להיות תסמין להפרעה פסיכולוגית או פיזיולוגית. גורמים פיזיולוגים: מחקרים בנוגע לשורשים הפיזיולוגים של דחיינות נוגעים לרוב בתפקידו של הקורטקס הפרה - פרונטלי. אזור זה במוח אחראי על תפקודים ניהוליים כגון תכנון, שליטה בדחפים וקשב, והוא מתפקד כמסנן על ידי הקטנת גירויים מפריעים באזורי ... ביכולת האדם לסנן גירויים מפריעים, דבר הפוגע ביכולת ההתארגנות ובקשב וגורר התגברות הדחיינות. כך הדבר גם לגבי תפקוד האונה הפרה - פרונטלית בהפרעת קשב, שתת - עוררות נפוצה בה. גורמים פסיכולוגים: דחיינות - מחר תעשה את מה שרצית לעשות היום. האמנם? קיים מגוון רב של גורמים פסיכולוגים לדחיינות, אך ככלל מדובר בסוגיות של חרדה, הערכה עצמית נמוכה, ומנטליות של תבוסתנות. במקרים אלו הדחיינות מאפשרת לתרץ את הסיבה לכישלון בחוסר השקעה במקום ביכולת נמוכה. מצבים אלו אופייניים כהשלכות משניות של מצבים כמו לקות למידה והפרעת קשב, אשר עלולים להפגיש את האדם עם חוויות ... שלהם גוברת במיוחד במקרים בהם לא מתקבלת הבנה או תמיכה מתאימה מהסביבה. גורם אחר לדחיינות עשוי להיות מרדנות - למשל ישנם ילדים אשר מפתחים התנהגות דחיינית (בנושאים כגון סידור חדרם או הכנת שיעורי בית), אל מול נוקשות ההורים, כחלק ממאבקי כוחות ושליטה, כאשר הדחיינות מקבלת משמעות של התרסה כלפי ההורים. דייוויד אלן מתאר שתי קבוצות גורמים משמעותיים לדחיינות בעבודה ובחיים ככלל, הקשורים לחרדה ולא לעצלות. הקבוצה הראשונה היא דברים הקטנים מכדי לדאוג בגללם, מטלות שהן הפרעה מעצבנת של שטף העניינים ושניתן לעקפן בקלות; דוגמה לכך היא ... היא הצורך של בן בוגר להחליט על סידורי המגורים המתאימים להורה קשיש שמצבו הדרדר. מי שדחיינות הפכה עבורו לטבע, עלול להעריך בהערכת יתר או חסר את היקף המטלה. פרפקציוניזם: דחיינים נחשבים לבעלי מודעות עצמית גבוהה מהממוצע, המבוססת על שאיפות לשלמות והישגיות יותר מאשר על הערכה מציאותית של מחויבויותיהם וכישוריהם. בהתאם לכך, נהוג לקשר דחיינות עם פרפקציוניזם - נטייה של אנשים להעריך באופן שלילי את ביצועיהם ותוצאות מעשיהם, אנשים החווים פחד עז עד כדי הימנעות מהערכת הכישורים על ידי הזולת, מודעותם העצמית מוגברת והם ... ווורקהוליזם. לפי ממצאי סלייני (Slaney) (מ - 1966) פרפקציוניסטים סתגלתנים נטו פחות לדחיינות לעומת לא - פרפקציוניסטים. לעומת זאת לפרפקציוניסטים שראו בפרפקציוניזם שלהם בעיה, היו רמות גבוהות של דחיינות (וכן של חרדה). השלכות: רמה מסוימת של דחיינות היא נורמלית, אך היא הופכת לבעיה כאשר היא מסכלת את התפקוד הנורמלי. דחיינים עלולים לסבול מדחק, רגשי אשמה, גרימת משבר וגרימת אכזבה לזולת בשל אי עמידתם בהתחייבויותיהם. כמו כן, ככל שסטודנטים דוחים את המטלות האקדמאיות שלהם, אך פחות סביר שיצליחו להגיע למצב זרימה במהלך הלמידה. דחיינות קיצונית: דחיינות עלולה להיות הפרעה מתמשכת ומתישה ולגרום למוגבלות. היא עשויה לנבוע מבעיה נפשית כגון דיכאון או ADD. לעומת